צילה שניאורסון – הבדלי גרסאות

מרת '''צילה שניאורסון''' (שנות ה'תר"ס-[[כ"ט בכסלו]] [[תשס"ו]]) הייתה רעייתו של הרב [[בן ציון שניאורסון]] - דודה של [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] ואחיה של הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)]] האריכה ימים עד לאחר גיל מאה.

 

מרת צילה האריכה ימים לאחר פטירת בעלה הרב [[בן ציון שניאורסון]]. ערירית הייתה, ומשהתאלמנה, כאבה עמוקות את חסרונו של בעלה. בחלוף השנים לא קהה כאבה והרבתה לבכות את הילקחו מעמה.  

היא העפילה אל מעבר לשנת המאה.

 

למרות גילה המופלג נותרה אשת שיחה לבבית, בעלת דעה צלולה ולא הסתייעה אפילו במשקפיים.

 

גם כשמלאו לה מאה שנה הכירה וזיהתה את האנשים סביבה. היא [[אהבה]] ילדים וכשבאו לבקרה, ניכר האושר הרב שהסבו לה.

 

בשנים האחרונות הועברה לבית אבות, בשל קושי במציאת מטפלת עבורה. שהותה במקום גרמה להתדרדרות במצבה, והיא בקשה לשוב לביתה. הנשים סביבה היו חסרות אונים למול גודל האחריות שבמילוי משאלתה.  

הודות למסירותה של הגב' שרה רייכמן, ובסיוע נשי ובנות חב"ד ב[[תל אביב]], ביניהן הגב' רחל רייכמן והגב' בן צבי, שדאגו לרווחתה, השתפר מצבה עוד יותר מאשר קודם אשפוזה בבית האבות, והיא זכתה לסיים את ימיה בין כתלי ביתה כרצונה.

נפטרה [[כ"ט בכסלו]] [[תשס"ו]], ערב [[שבת קודש]] [[פרשת מקץ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/16518 תל-אביב: הרבנית צילה שניאורסון ע"ה] {{Col}}.}}, וזכתה להגיע למנוחות קודם כניסת השבת, סמוך לבעלה, בחלקת חב"ד בהר הזיתים{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=7767&lang=hebrew פרטים על חייה של מרת צילה שניאורסון].}}.

לאחר פטירתה הוחלט בארגון [[נשי חב"ד|נשי ובנות חב"ד בארה"ק]] להנציח את שמם של הרב בן ציון וזוגתו מרת צילה שניאורסון על ידי כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתם. וביום היארצייט הראשון ב[[כסלו]] [[תשס"ז]] התקיים מעמד סיום כתיבת ספר התורה{{הערה|[https://col.org.il/news/17178 ספר תורה לזכרה של הגב' צילה שניאורסון ע"ה] {{Col}}.}}.