רבי אליעזר בן הורקנוס – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אברהם במחזה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי אליעזר בן הורקנוס|אחר=תנא אחר|ראו=[[רבי אליעזר (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=רבי אליעזר בן הורקנוס|אחר=תנא אחר|ראו=[[רבי אליעזר (פירושונים)]]}} | ||
[[קובץ:ALIM0736.JPG|ממוזער|קברו של רבי אליעזר בעלמא שבגליל]] | [[קובץ:ALIM0736.JPG|ממוזער|קברו של רבי אליעזר בעלמא שבגליל]] | ||
'''רבי אליעזר בן הורקנוס''' - ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מוזכר בשם הסתמי '''רבי אליעזר''', או '''רבי אליעזר הגדול''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור השני, בתקופת חורבן [[בית שני]] ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]], וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו{{הערה|שם= | '''רבי אליעזר בן הורקנוס''' - ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מוזכר בשם הסתמי '''רבי אליעזר''', או '''רבי אליעזר הגדול''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור השני, בתקופת חורבן [[בית שני]] ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]], וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו{{הערה|שם=אבות ואבות דרבי נתן]|[[אבות]] ו[[אבות דרבי נתן]]}}. עמיתו של [[רבן גמליאל דיבנה]] (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, אימא שלום) ובר הפלוגתא של רבי [[יהושע בן חנניא]]{{הערה|שם=אבות ואבות דרבי נתן]|}}. | ||
==תורתו == | ==תורתו == | ||
על פי המסופר ב[[פרקי דרבי אליעזר]], בגיל 28 החל רבי אליעזר להמשך ל[[לימוד התורה]], ובניגוד לרצון אביו הורקנוס שהיה איש [[עשירות|עשיר]] ובעל אדמות אך בור ו[[עם הארץ]]. וי"א, להיפך, שהורקנוס היה אדם מכובד ות"ח, וסיבת התנגדותו למעשי לימודו של בנו, הייתה, מפני שחשד שבנו הבור, רק מתחמק מהעבודה המוטלת עליו. הוא עזב את בית אביו והלך ל[[ירושלים]] בשביל להקדיש את עצמו ללימודי ה[[תורה]]. הוא נכנס לישיבה של [[רבן יוחנן בן זכאי]] ולמד בהתמדה, אף על פי שהיה צריך להתמודד עם עוני גדול (ללא תמיכה מאביו וללא מכר תומך). רבן יוחנן, שזיהה את חריצותו של רבי אליעזר ועמד על זכרונו המעולה, כינה אותו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"{{הערה|[[מסכת אבות]]}}. | על פי המסופר ב[[פרקי דרבי אליעזר]], בגיל 28 החל רבי אליעזר להמשך ל[[לימוד התורה]], ובניגוד לרצון אביו הורקנוס שהיה איש [[עשירות|עשיר]] ובעל אדמות אך בור ו[[עם הארץ]]. וי"א, להיפך, שהורקנוס היה אדם מכובד ות"ח, וסיבת התנגדותו למעשי לימודו של בנו, הייתה, מפני שחשד שבנו הבור, רק מתחמק מהעבודה המוטלת עליו. הוא עזב את בית אביו והלך ל[[ירושלים]] בשביל להקדיש את עצמו ללימודי ה[[תורה]]. הוא נכנס לישיבה של [[רבן יוחנן בן זכאי]] ולמד בהתמדה, אף על פי שהיה צריך להתמודד עם עוני גדול (ללא תמיכה מאביו וללא מכר תומך). רבן יוחנן, שזיהה את חריצותו של רבי אליעזר ועמד על זכרונו המעולה, כינה אותו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"{{הערה|[[מסכת אבות]]}}. בפתיחת [[פרק שירה]] הובאו דברי רבי אליעזר בשבח העוסק בו שזוכה לישועות כלליות ופרטיות. | ||
מתורתו; רבי אליעזר אומר: [[אסתר]] ברוח הקודש נאמרה, שנאמר (" "אסתר ו ו" ")" "ויאמר המן בלבו" " - ורק ברוח הקודש אפשר לדעת מה חשב המן בליבו. | |||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
בחז"ל ב[[ספר הזוהר]] הקדוש הזכירו מתורתו על מעלת ראש חודש ואמירת [[ברכי נפשי]]; '''רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֲוָה יָתִיב, וְהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אֲתָא לְגַבֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לֵיהּ; בְּמַאי קָא עָסִיק מַר?. אָמַר לֵיהּ, בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב, (שמואל א ב) וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. מַהוּ כִּסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם?. זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ! דְּעֲבִיד לֵיהּ כָּרְסֵי יְקָר בִּלְחוֹדוֹי לְקַבָּלָא אוּלְפַן נִשְׁמָתָא דְּצַּדִּיקַיָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא. וכַד חָמֵי נִשְׁמָתָא יְקַר אַסְפַּקְלַרְיָאה שְׁכִינְתָּא דְמָארֵיהּ, מְבָרְכַת וְסָגְדַת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קד) בָּרְכִי נַפְשִׁי וְגו''''{{הערה|בזוהר שלפנינו הוא בדף צט, ובשער הכולל ציין לדף צג.}}. | בחז"ל ב[[ספר הזוהר]] הקדוש הזכירו מתורתו על מעלת ראש חודש ואמירת [[ברכי נפשי]]; '''רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֲוָה יָתִיב, וְהֲוָה לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. אֲתָא לְגַבֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לֵיהּ; בְּמַאי קָא עָסִיק מַר?. אָמַר לֵיהּ, בְּהַאי קְרָא דִּכְתִיב, (שמואל א ב) וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם. מַהוּ כִּסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם?. זֶה יַעֲקֹב אָבִינוּ! דְּעֲבִיד לֵיהּ כָּרְסֵי יְקָר בִּלְחוֹדוֹי לְקַבָּלָא אוּלְפַן נִשְׁמָתָא דְּצַּדִּיקַיָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָזִיל עִמֵּיהּ בְּכָל רֵישׁ יַרְחָא וְיַרְחָא. וכַד חָמֵי נִשְׁמָתָא יְקַר אַסְפַּקְלַרְיָאה שְׁכִינְתָּא דְמָארֵיהּ, מְבָרְכַת וְסָגְדַת קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קד) בָּרְכִי נַפְשִׁי וְגו''''{{הערה|בזוהר שלפנינו הוא בדף צט, ובשער הכולל ציין לדף צג.}}. | ||
והתרגום מארמית ללשון הקודש ולעברית: רבי אליעזר הגדול (בן הורקנוס) היה יושב והיה עוסק לומד בתורה, בא לפניו [[רבי עקיבא]] (בן יוסף) תלמידו ושאל את רבו, '''במה כבודו עוסק'''? השיב לו; בפסוק הכתוב ב[[תפילת חנה]] ב[[ספר שמואל]] א, פרק ב); '''וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם''' - '''זה יעקב אבינו שנעשה לו כסא כבוד ויקר לבדו בכדי שיקבל לימוד תורת נשמות הצדיקים, והקדוש ברוך הוא הולך עמו בכל ראש חודש וראש חודש, וכשרואות הנשמות יקר האספקלריה ואור השכינה של השם יתברך, מברכת הנשמה ומעריצה ומשתחווה לפני הקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר ב[[תהלים]] ([[ | והתרגום מארמית ללשון הקודש ולעברית: רבי אליעזר הגדול (בן הורקנוס) היה יושב והיה עוסק לומד בתורה, בא לפניו [[רבי עקיבא]] (בן יוסף) תלמידו ושאל את רבו, '''במה כבודו עוסק'''? השיב לו; בפסוק הכתוב ב[[תפילת חנה]] ב[[ספר שמואל]] א, פרק ב); '''וכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִילֵם''' - '''זה יעקב אבינו שנעשה לו כסא כבוד ויקר לבדו בכדי שיקבל לימוד תורת נשמות הצדיקים, והקדוש ברוך הוא הולך עמו בכל ראש חודש וראש חודש, וכשרואות הנשמות יקר האספקלריה ואור השכינה של השם יתברך, מברכת הנשמה ומעריצה ומשתחווה לפני הקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר ב[[תהלים]] ([[תהילים ק"ג|פרק ק"ג]] ו[[תהילים ק"ד|פרק ק"ד]]) "בָּרְכִי נַפְשִׁי" וְגו''''. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||