עבודה זרה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←אולימפיאדה: הגהה וניסוח) |
||
| (99 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=איסור עבודה זרה|אחר=מסכת מהתלמוד|ראו=[[מסכת עבודה זרה | {{יג עיקרים}} | ||
'''עבודה זרה''' | {{פירוש נוסף|נוכחי=איסור עבודה זרה|אחר=מסכת מהתלמוד|ראו=[[מסכת עבודה זרה]]}} | ||
'''עבודה זרה''' היא [[מצוות לא תעשה|מצות לא תעשה]], השניה במנין ה[[מצוות]] שב[[תורה]] והדיבר השני מ[[עשרת הדברות]]: "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני". במצות לא תעשה זה, מחוייבים גם הגוים, אם כי בפחות מגבלות מהיהודים. | |||
על אף שעל כל המצוות הדין הוא שאם כפו והכריחו אותו לעבור על עבירה מסוימת יעבור ואל יהרג, וזאת מכיון שהתורה מצווה אותנו "אשר יעשה אותם האדם '''וחי בהם'''", שונים הם שלושת העבירות החמורות והם עבודה זרה, [[גילוי עריות]], ו[[שפיכות דמים]], עליהם הדין "יהרג ואל יעבור". המקור לכך הוא הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" ודורשים חז"ל "אפילו נוטל את נפשך", שבשלושה מצוות אלו בהם תלויה עיקר אהבתו של הקדוש ברוך הוא, מחויבים לקיים את ה"ואהבת" אפילו אם זה כרוך ב"בכל נפשך", שנוטל את נפשך. | על אף שעל כל המצוות הדין הוא שאם כפו והכריחו אותו לעבור על עבירה מסוימת יעבור ואל יהרג, וזאת מכיון שהתורה מצווה אותנו "אשר יעשה אותם האדם '''וחי בהם'''", שונים הם שלושת העבירות החמורות והם עבודה זרה, [[גילוי עריות]], ו[[שפיכות דמים]], עליהם הדין "יהרג ואל יעבור". המקור לכך הוא הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" ודורשים חז"ל "אפילו נוטל את נפשך", שבשלושה מצוות אלו בהם תלויה עיקר אהבתו של הקדוש ברוך הוא, מחויבים לקיים את ה"ואהבת" אפילו אם זה כרוך ב"בכל נפשך", שנוטל את נפשך. | ||
| שורה 6: | שורה 8: | ||
לא רק במצוות אלו עצמן חומר האיסור הוא עד כדי כך ש"יהרג ואל יעבור", אלא אף בדברים שהינם שייכים לעבודה זרה ואינם גוף ועיקר האיסור, אלא גוררים את האדם לאיסור או שיש בהם שמץ מהאיסור, גם הם ב"יהרג ואל יעבור". הן באיסור עבודה זרה, והן בשני האיסורים האחרים. | לא רק במצוות אלו עצמן חומר האיסור הוא עד כדי כך ש"יהרג ואל יעבור", אלא אף בדברים שהינם שייכים לעבודה זרה ואינם גוף ועיקר האיסור, אלא גוררים את האדם לאיסור או שיש בהם שמץ מהאיסור, גם הם ב"יהרג ואל יעבור". הן באיסור עבודה זרה, והן בשני האיסורים האחרים. | ||
השקפתם של עובדי עבודה זרה הייתה שהבריאה מנותקת כביכול מה' והוא מדי מרומם ממנה בכדי שיתעסק איתה ולכן האמינו בממוצעים ובבוראים אחרים אמנם יהודי מצווה להאמין בבורא ובהשגחתו שהוא לבדו הבורא והמשגיח על כל פרט ופרט בבריאה ב[[השגחה פרטית]] ואין עוד אלוקים (מלשון שליט ומנהיג) מלבדו. | |||
== תוכן המצווה == | == תוכן המצווה == | ||
=== מהותה === | |||
'''עבודה זרה''' היא האמונה במציאות שאינה האלוקים שיש לה כח ויכולת לנהל ולהשפיע בעולם, כתוצאה מאמונה זו החלו בני אדם לעבוד את הנבראים הללו בעבודות שונים וזו היא "עבודה זרה" | |||
וכך מתואר בספר ה"יד החזקה" להרמב"ם את התחלת ה'עבודה זרה' | |||
{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=..בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדולה.. אמרו הואיל והאלוקים ברא כוכבים..להנהיג את העולם..ראויים הם לשבחם ולפארם.. ואחר שארכו הימים.. והתחילו על דרך זו לעשות צורות בהיכלות ותחת האילנות.. ואומרים לכל העם שזו הצורה מריעה או מיטיבה.. ופשט דבר זה.. לעבוד את הצורות בעבודות משנות זו מזו ולהקריב להם ולהשתחוות להם..}} | |||
טעותם של אנוש ודורו הייתה שבורא העולם ברא את עולמו ב[[שיתוף]] עם הממוצעים ונתן להם את כח הבחירה לבחור האם להעביר הלאה את ההשפעה העוברת דרכם אולם בשלב זה עדיין האמינו בבורא העולם. ומזה טעו טעות גדולה יותר בחשבם ש"עזב ה' את הארץ בידי הכוכבים" ואין ה' משגיח ולא משפיע בארץ רק הכוכבים ומזלות (-הנבראים הנעלים) הם המנהיגים ומשפיעים בארץ. | |||
=== טעם ויסוד שיטתם === | |||
טעותם נובעת מהתפיסה שאלוקים מרומם מהנבראים הגשמיים החומריים ומצד מעלתו לא שייך אצלו כלל גדרי הנבראים הגשמיים, ולכן בריאת העולם וההשגחה עליו היא השפלה בשבילו שאינה יכולה להיעשות על ידו (ולכן קבעו שבריאתם הייתה על ידי הנבראים הנעלים שדווקא הם בערך וביכולתם לברוא את הנבראים התחתונים.{{הערה|1=בספר המאמרים תרס"ג עמוד לד מבאר שטעותם היא בשתיים. בהקדים: [[הקב"ה]] משגיח על עולמו בשני אופנים א.כפי שהוא מרומם מהעולם - [[סובב כל עלמין]] (ועל זה באים בטענה שהוא מרומם מדי בכדי להשגיח גם עולמנו השפל) ב.כפי שהוא מתלבש בעולם - [[ממלא כל עלמין]] (ובזה טוענים, שבדרגה זו מציאות הנבראים היא מציאות שיש להתחשב בה) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=44 עיין שם]}} | |||
), מה שאין כן הנבראים העליונים הרוחניים, מכיוון שהם בערכו יכול לבוראם ולהשגיח עליהם. | |||
שיטתם זו כתובה בפסוק "רם על כל גויים ה'על השמים כבודו" (תהלים קיד) שהם הגויים סוברים ש"רם.. ה'" שהוא - ה' - מרומם מהעולם ולכן רק "על השמים כבודו" כלומר רק זה שהוא בורא ומשגיח על השמים זה כבודו, אבל על הארץ הרי זו השפלה ולא כבוד. | |||
יסוד טעותם היא תפיסתם בבורא שהוא ברא את העולם באופן של [[עילה ועלול]] שהבורא עילה לעולם שהעלול הנוצר מהעילה הוא בערכו של העילה (ומבטא את תכונותיו) וכן העילה מתגלית ומתלבשת בעלול וממילא לפי שיטתם ש'הבורא' הוא בגדר עילה לעולם יוצא שהנבראים העליונים (שמים) שהם בערך אליו שייך שיבראו על ידו ויהיו עלולים ממנו מפני שהם בערכו. | |||
משאין כן הנבראים הגשמיים שהם לא בערכו (כנ"ל) לא יכלו להתהוות ממנו וכן הוא אינו משגיח עליהם (לשיטתם). | |||
===שלילתה=== | |||
אמנם טועים הם בזה לפי ש[[הקב"ה]] ברא את העולם באופן של [[יש מאין]] כלומר שאפי' הנבראים הכי עליונים הם לא בערכו כלל. בריאתם על ידו הוא כיש שנוצר מאין. לכן התהוות השמים כהתהוות הארץ שניהם אינם בערכו והתהוותם באופן שהוא בריחוק הערך מהם. ולכן: א. לא נוגע מה מתהווה ממנו אם שמים או ארץ (שבכל אופן אינו בערכו) ב. מכיוון שאינו מתלבש בנברא, ממילא אינו משתנה מהתהוותם. | |||
ולכן אין סיבה שבריאת העולמות העליונים והשגחתו בהם תהיה קרובה אליו יותר מהתחתונים בארץ שמכיוון שהוא רחוק משניהם לגמרי הרי התהוות שניהם היא ממנו בלבד והשגחתו שלו עליהם שווה | |||
וזה שאומר הפסוק בהמשך "מי כה' אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ" | |||
"מי כה' אלקינו" שאנו בני ישראל יודעים האמת שמכיוון שהוא "מגביהי לשבת" שהוא מרומם באמת אף מצבא השמים עד שגם בריאת השמים היא באין ערוך אליו כבריאת הארץ - "המשפילי לראות בשמים ובארץ" | |||
ומפני שאומות העולם שרש חיותם מאלוקות היא מדרגות כאלו שאין ביכולתם לחוש את רוממותו האמיתית של ה' לכן אין בהם את ההכרה מצד נפשם | |||
אולם מחוייבים הם במצווה זו שלא לעבוד א-ל אחר והוא אחד מ[[שבע מצוות בני נח]] | |||
ויחוד זה להאמין שה' משגיח על כל ב[[השגחה פרטית]] הוא המצווה שצווינו "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" דהיינו שלא נחשוב ח"ו שעזב ה' את הארץ והעולם מנוהל על ידי [[אלקים אחרים]]. | |||
==כפירה מוחלטת== | |||
{{להשלים|}} | |||
דרגה נמוכה יותר בעבודה זרה היא אותם אלו הכופרים לגמרי במציאות ה'{{הערה|יש להרחיב על פי לקוטי שיחות חלק כ וארא ובהערות לשם ספר הערכים אומות העולם סעי' יא (דרגה ג) ובהערות.}} | |||
==בסיפורי התורה== | |||
===פרעה והמופתים=== | |||
מבואר בחסידות שטענת [[פרעה]] "לא ידעתי את ה'" ולא רצה לשלח את בני ישראל מ[[מצרים]]. הייתה לפי תפיסתו המוטעית שהבורא מרומם מהעולם ממילא לא שייך שיתערב בענייני העולם וזו הייתה טענתו "לא ידעתי את ה'" שהוא עזב את העולם בידי הכוכבים והמזלות. | |||
אמנם על זה באו המכות האותות והמופתים שהוכיחו לפרעה ש[[הקב"ה]] מנהיג בין בשמים ובין בארץ וכלשון משה רבינו בשעת עשיית המכות "למען תדע כי אין כמוני בכל ה'''ארץ'''" שמתוך שינוי טבע העולם יתגלה ש[[הקב"ה]] הוא המנהיג הבלעדי של העולם גם הארץ למטה.{{הערה|שם=תו"ש}} | |||
זו גם הייתה כוונתו של [[יתרו]] שאמר "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים" שם 'אלוקים' הוא הכח האלוקי שעניינו להוות את הממוצעים ולאחר הנס של [[קריעת ים סוף]] שהמצרים טבעו באותו הכח בו לחמו ביהודים - במים - כלשון יתרו: "כי בדבר אשר זדו עליהם" זה הוכיח ש[[הקב"ה]] לא רק 'שולט' על הממוצעים אלא שהממוצע עצמו - הכח עצמו גם הוא אין לו מציאות לעצמו וכשרצה ה' הוא בעצמו העניש את המצרים.{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז שיחה לפרשת יתרו (א) עמוד 201 ובהערה 73.}} | |||
== | ===חטא העגל=== | ||
אמנם ה[[ערב רב]] לא רצו בזה ורצו לשכנע גם את בני ישראל בטעותם ולכן כאשר בשש משה מלבוא הטעו את בני ישראל שהמנהיגים בעולם הם המזלות בשמים וזה שהעם המצרי ופרעה הוכו הייתה תוצאה של מלחמה בין המזלות עצמם לפי שמזל המצריים הוא [[טלה]] והם טענו שמזל [[שור]] נלחם בטלה וניצחו ולכן שכנעו את בני ישראל לעשות עגל.{{הערה|שם=תו"ש|1=תורת שמואל[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16014&st=&pgnum=11 תר"ם חלק א עמוד א]}} | |||
==ביטול העבודה זרה== | |||
{{להשלים}} | |||
בגמרא ב[[מסכת יומא]] {{הערה|דף ע' ע"ב.}} מסופר כיצד ביטלו חכמים את הרצון לעבוד עבודה זרה מישראל, עם ישראל ביקש אז מהקב"ה שיבטל את ה[[יצר הרע]] לגמרי, על אף שהם יודעים שאם הם יעמדו בניסיון הם יזכו לשכר, משמים ירד אז פתק בו נכתב "אמת" - שמשמעותו הוא שהקב"ה הסכים לבקשתם של ישראל. | |||
עם ישראל ישב בתענית שלושה ימים ושלושה לילות, ואז יצא [[אריה]] מבית [[קודש הקודשים]] ובהוראת הנביא זכריה באו ישראל והרגו אותו. | |||
== איסורה שקולה כנגד כל המצוות == | |||
איסור עבודה זרה שקול כנגד כל המצוות. הרבי מבאר '''שלושה''' ענינים שונים שיש באיסור עבודה זרה כנגד כל המצוות: | |||
גם | '''א)''' כיון שמצות איסור עבודה זרה קשורה עם ה[[אמונה]] בה' (שהרי "העובד עבודת כוכבים כופר בהקב"ה". שהרי היא היסוד לכל המצות (דבלי האמונה במְצַוֶה המצוות לא יצוייר ענין המצות). '''ב)''' נוסף לזה הרי גם מצות עבודה זרה מצד עצמה (בתור מצוה פרטית) שקולה ככל המצות כולן, על דרך שמצינו בעוד מצות (כמו [[ציצית]], [[שבת]] כו'). '''ג)''' ענין נוסף בע"ז, שבאיסור עבודה זרה ישנו אותו התוכן שיש בביטול כל המצות כולן. כמו שהעובר על כל המצות "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים", אף מצוה זו "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים". | ||
= | [[אדמו"ר הזקן]] מסביר{{הערה|1=[[ספר התניא]] פרקים [[ליקוטי אמרים - פרק כ'|כ']] - [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ב|כ"ב]]}} מדוע עבודה זרה היא יסוד כל התורה כולה, כידוע מה שנאמר ששני דברות הראשונים - 'אנכי' ו'לא יהיה לך', - הם כללות כל התורה כולה, כי דבור אנכי כולל כל רמ"ח מצות עשה. ולא יהיה לך כולל כל שס"ה מצות לא תעשה, שמסיבה זו שמענו אנכי ולא יהיה לך לבד מפי הגבורה. | ||
מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שהסיבה לכך היא, משום שמהות עבודה זרה הוא אי הביטול לבורא העולם, ההרגשה וההחשבה העצמית ל[[יש]], היפך הביטול הגמור לפני [[הקדוש ברוך הוא]] כפי שהוא האמת, וזה הוא יסוד כל התורה כולה. | |||
ומסיבה זו - מסביר [[אדמו"ר הזקן]] - נקראת ה[[סטרא אחרא]] בשם "אלהים אחרים", שהיא עבודה זרה ממש וכפירה באחדותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, כי מאחר שאור וחיות ד[[קדושה]] הוא בבחינת גלות בתוכה, אינה בטילה כלל לגבי קדושת הקב"ה, ואדרבה מגביה עצמה כנשר לומר אני ואפסי עוד וכמאמר "יאור לי ואני עשיתני". | |||
לכן אמרו רז"ל שגסות הרוח ([[גאווה]]) שקולה כעבודה זרה ממש, כי עיקר ושרש עבודה זרה הוא מה שנחשב לדבר בפני עצמו נפרד מקדושתו של מקום, ולא כפירה בה' לגמרי, כדאיתא בגמרא שה[[סטרא אחרא]] קוראים להשי"ת "אלהא דאלהיא", אלא שגם הם מחשיבים עצמם ל[[יש]] ודבר בפני עצמו, ובזה מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום ב"ה, מאחר שאין בטלים לו יתברך כי אין [[קדושה]] עליונה שורה אלא על מה שבטל לו יתברך. עד כאן הסבר [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
==שלילתה בעבודת האדם== | |||
*החשבת העסק כ'''מקור''' הפרנסה הרי זה בדקות בגדר עבודה זרה והשקעת ה[[מחשבה]] בזה הרי זה כמשתחווה לה שמשפיל ראשו ושכלו להיות שקוע בזה (שהרי עבודה זרה מהותה היא להחשיב הממוצע שהוא מקור ההשפעה).{{הערה|1=ראה לקוטי תורה דרושים ל[[יום הכיפורים]] סח, ב וראה בערך [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3#.D7.91.D7.A2.D7.91.D7.95.D7.93.D7.AA_.D7.94.D7.90.D7.93.D7.9D שיתוף בעבודת האדם]}} | |||
*להאמין שהכל מאת ה' ואין לשום נברא בעולם יכולת להפריע לו ולהזיק לו ולא לגרום לו שם דבר מעצמו ובבחירתו{{הערה|שם=כעס|1=[[תניא אגרת הקודש]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/25.htm סי כ"ה] וזה שצריך להכיר בטוב הזולת ראה ערך [[בחירה]] וערך שיתוף [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3#.D7.91.D7.97.D7.99.D7.A8.D7.AA_.D7.94.D7.90.D7.93.D7.9D_.D7.90.D7.99.D7.A0.D7.94_.D7.A9.D7.99.D7.AA.D7.95.D7.A3 בחירת האדם]}} | |||
כל זה | *הטעות בעבודה זרה היא החשבתם למציאות ויש שמשפיעים בכח עצמם. בהחשבת כל מציאות איזה שתהיה למציאות יש, הרי זה בדקות עבודה זרה.{{הערה|שם=ע"ז|[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/9/27c.htm לקוטי תורה אחרי כז, ג]}} | ||
===המקורות לזה בחז"ל=== | |||
*"ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה" - ארץ כנען מלשון כניעה וביטול וחץ לארץ הכוונה מקום שאינו בביטול לקב"ה ולכן הרי זה עבודה זרה בדקות.{{הערה|שם=ע"ז}} | |||
= | *"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה"{{הערה|משנה תורה להרמב"ם הלכות דעות פ"ב ה"ג פירוש ה[[משניות]] להרמב"ם אבות פרק ב משנה י}} - כי אילו היה מאמין שמאת ה' הייתה זאת לא היה כועס כלל.{{הערה|שם=כעס}}{{הערה|בכעס יש גם את הרגשת מציאותו שלכן הוא כועס אלא שביאור זה דק יותר מהביאור בתניא}} | ||
== הרבי על ביקור האפיפיור == | |||
לאחרי אחד מביקור רבנים אצל האפיפיור, דיבר [[הרבי]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=377 ו' תשרי [[תשמ"ח]] - חב"ד אינפו]}} בכאב על "מאורע מבהיל", שנסעו "נציגים של עם ישראל" אל האפיפיור, כיבדו אותו והתרפסו בפניו שוודאי שגם על דברים אלו יהרג ואל יעבור. הרבי אמר שחייבת להיות מחאה על כך. אמנם הייתה בשעתו מחאה, אך לא באופן המתאים. | |||
בתוכן השיחה מדבר גם הרבי שבפרט עם הדברים הנלווים אל זה, נישוק היד ונישוק האצבע, והזכרת תואריו ("אפיפיור"{{הערה|התואר נזכר בגמרא עבודה זרה יא א בנוגע לתוארי שרים אבל לא בנוגע לתורי עבודה זרה}}), אלא שהשאלה היא אם זה "אביזרייהו דעבודה זרה" או "עבודה זרה ממש, "או "אבזרייהו" כמה פעמים ככה, ובפרט שעוד מתגאים בזה על ה"טובות" עשו לכלל ישראל בזה - כביכול. | |||
== אולימפיאדה == | |||
{{ערך מורחב|אולימפיאדה}} | |||
תחילתם של המשחקים האולימפיים היא אי שם לפני יותר מ-2,700 שנים. המשחקים האולימפיים לא היוו אירוע ספורטיבי שעמד בפני עצמו, אלא היו חלק מטקס של עבודה זרה לכבודו של אליל יווני. | |||
בשנת [[תשל"ב]] נערכו המשחקים האולימפיים במינכן, גרמניה. הרבי התייחס לכך ב[[התוועדות]] שבת פרשת וישב, שבת [[חנוכה]], [[תשל"ג]], וקבע כי מדובר בעניין של עבודה זרה. | |||
בשנת [[תשל"ו]] כאשר המשחקים האולימפיים התקיימו במונטריאל שבקנדה, חסידי חב"ד שעל אתר לא הלכו לשם לערוך 'מבצעים' ולא קיימו שום פעילות יהודית במקום. | בשנת [[תשל"ו]] כאשר המשחקים האולימפיים התקיימו במונטריאל שבקנדה, חסידי חב"ד שעל אתר לא הלכו לשם לערוך 'מבצעים' ולא קיימו שום פעילות יהודית במקום. | ||
שמונה שנים | שמונה שנים לאחר מכן, בשנת תשד"מ, התקיימו המשחקים בלוס אנג'לס. עסקני חב"ד הציעו לפתוח במקום מסעדה כשרה, וכך להגיע לאלפי המשתתפים היהודיים ולדבר איתם על אודות מבצעי הקודש. הייתה גם תוכנית לפרסם מודעות רחוב בנוגע למבצעים. הם היו בטוחים שפעילות כזו תזכה אותם בפרסום גדול, ותהווה קידוש שם שמים, על עצם הפצת יהדות בתוך "המונה של רומי". אולם, התקבלה הוראה ברורה ומפורשת מהרבי, בלשון חריפה ביותר, שלא להשתתף בשום פנים ואופן. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[אחדות ה']] | *[[אחדות ה']] | ||
*[[השגחה פרטית]] | |||
*[[שיתוף]] | *[[שיתוף]] | ||
*[[ישות]] | *[[ישות]] | ||
*[[אומות העולם]] | |||
== מקורות לעיון == | |||
* מאמר דיבור המתחיל מים רבים תשי"ז | |||
* תורת שמואל ספר המאמרים תר"ם חלק א מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין ראש חודש" | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15838&hilite=ca400e3e-ff1f-4ec2-841a-a782ded916fa&st=%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA&pgnum=64 שיחות קודש עמ' 53 (עמ' 64)] | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15838&hilite=ca400e3e-ff1f-4ec2-841a-a782ded916fa&st=%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA&pgnum=64 שיחות קודש עמ' 53 (עמ' 64)] | ||
* | *'''טומאת [[עבודה זרה]]'''. [[לקוטי שיחות]] חלק ל' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=915f1139-1ba2-481f-ac18-a75ab33049d4&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=168 עמ' 155]. | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=44 '''ספר המאמרים תרס"ג - דיבור המתחיל ומעתה צ"ל'''] אתר היברו בוקס | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:עבודה זרה|*]] | ||
[[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:08, 25 באוגוסט 2024
| י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם | |
|---|---|
|
עבודה זרה היא מצות לא תעשה, השניה במנין המצוות שבתורה והדיבר השני מעשרת הדברות: "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני". במצות לא תעשה זה, מחוייבים גם הגוים, אם כי בפחות מגבלות מהיהודים.
על אף שעל כל המצוות הדין הוא שאם כפו והכריחו אותו לעבור על עבירה מסוימת יעבור ואל יהרג, וזאת מכיון שהתורה מצווה אותנו "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", שונים הם שלושת העבירות החמורות והם עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, עליהם הדין "יהרג ואל יעבור". המקור לכך הוא הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" ודורשים חז"ל "אפילו נוטל את נפשך", שבשלושה מצוות אלו בהם תלויה עיקר אהבתו של הקדוש ברוך הוא, מחויבים לקיים את ה"ואהבת" אפילו אם זה כרוך ב"בכל נפשך", שנוטל את נפשך.
לא רק במצוות אלו עצמן חומר האיסור הוא עד כדי כך ש"יהרג ואל יעבור", אלא אף בדברים שהינם שייכים לעבודה זרה ואינם גוף ועיקר האיסור, אלא גוררים את האדם לאיסור או שיש בהם שמץ מהאיסור, גם הם ב"יהרג ואל יעבור". הן באיסור עבודה זרה, והן בשני האיסורים האחרים.
השקפתם של עובדי עבודה זרה הייתה שהבריאה מנותקת כביכול מה' והוא מדי מרומם ממנה בכדי שיתעסק איתה ולכן האמינו בממוצעים ובבוראים אחרים אמנם יהודי מצווה להאמין בבורא ובהשגחתו שהוא לבדו הבורא והמשגיח על כל פרט ופרט בבריאה בהשגחה פרטית ואין עוד אלוקים (מלשון שליט ומנהיג) מלבדו.
תוכן המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מהותה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עבודה זרה היא האמונה במציאות שאינה האלוקים שיש לה כח ויכולת לנהל ולהשפיע בעולם, כתוצאה מאמונה זו החלו בני אדם לעבוד את הנבראים הללו בעבודות שונים וזו היא "עבודה זרה"
וכך מתואר בספר ה"יד החזקה" להרמב"ם את התחלת ה'עבודה זרה'
..בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדולה.. אמרו הואיל והאלוקים ברא כוכבים..להנהיג את העולם..ראויים הם לשבחם ולפארם.. ואחר שארכו הימים.. והתחילו על דרך זו לעשות צורות בהיכלות ותחת האילנות.. ואומרים לכל העם שזו הצורה מריעה או מיטיבה.. ופשט דבר זה.. לעבוד את הצורות בעבודות משנות זו מזו ולהקריב להם ולהשתחוות להם..
טעותם של אנוש ודורו הייתה שבורא העולם ברא את עולמו בשיתוף עם הממוצעים ונתן להם את כח הבחירה לבחור האם להעביר הלאה את ההשפעה העוברת דרכם אולם בשלב זה עדיין האמינו בבורא העולם. ומזה טעו טעות גדולה יותר בחשבם ש"עזב ה' את הארץ בידי הכוכבים" ואין ה' משגיח ולא משפיע בארץ רק הכוכבים ומזלות (-הנבראים הנעלים) הם המנהיגים ומשפיעים בארץ.
טעם ויסוד שיטתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
טעותם נובעת מהתפיסה שאלוקים מרומם מהנבראים הגשמיים החומריים ומצד מעלתו לא שייך אצלו כלל גדרי הנבראים הגשמיים, ולכן בריאת העולם וההשגחה עליו היא השפלה בשבילו שאינה יכולה להיעשות על ידו (ולכן קבעו שבריאתם הייתה על ידי הנבראים הנעלים שדווקא הם בערך וביכולתם לברוא את הנבראים התחתונים.[1] ), מה שאין כן הנבראים העליונים הרוחניים, מכיוון שהם בערכו יכול לבוראם ולהשגיח עליהם.
שיטתם זו כתובה בפסוק "רם על כל גויים ה'על השמים כבודו" (תהלים קיד) שהם הגויים סוברים ש"רם.. ה'" שהוא - ה' - מרומם מהעולם ולכן רק "על השמים כבודו" כלומר רק זה שהוא בורא ומשגיח על השמים זה כבודו, אבל על הארץ הרי זו השפלה ולא כבוד.
יסוד טעותם היא תפיסתם בבורא שהוא ברא את העולם באופן של עילה ועלול שהבורא עילה לעולם שהעלול הנוצר מהעילה הוא בערכו של העילה (ומבטא את תכונותיו) וכן העילה מתגלית ומתלבשת בעלול וממילא לפי שיטתם ש'הבורא' הוא בגדר עילה לעולם יוצא שהנבראים העליונים (שמים) שהם בערך אליו שייך שיבראו על ידו ויהיו עלולים ממנו מפני שהם בערכו. משאין כן הנבראים הגשמיים שהם לא בערכו (כנ"ל) לא יכלו להתהוות ממנו וכן הוא אינו משגיח עליהם (לשיטתם).
שלילתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמנם טועים הם בזה לפי שהקב"ה ברא את העולם באופן של יש מאין כלומר שאפי' הנבראים הכי עליונים הם לא בערכו כלל. בריאתם על ידו הוא כיש שנוצר מאין. לכן התהוות השמים כהתהוות הארץ שניהם אינם בערכו והתהוותם באופן שהוא בריחוק הערך מהם. ולכן: א. לא נוגע מה מתהווה ממנו אם שמים או ארץ (שבכל אופן אינו בערכו) ב. מכיוון שאינו מתלבש בנברא, ממילא אינו משתנה מהתהוותם.
ולכן אין סיבה שבריאת העולמות העליונים והשגחתו בהם תהיה קרובה אליו יותר מהתחתונים בארץ שמכיוון שהוא רחוק משניהם לגמרי הרי התהוות שניהם היא ממנו בלבד והשגחתו שלו עליהם שווה וזה שאומר הפסוק בהמשך "מי כה' אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ" "מי כה' אלקינו" שאנו בני ישראל יודעים האמת שמכיוון שהוא "מגביהי לשבת" שהוא מרומם באמת אף מצבא השמים עד שגם בריאת השמים היא באין ערוך אליו כבריאת הארץ - "המשפילי לראות בשמים ובארץ"
ומפני שאומות העולם שרש חיותם מאלוקות היא מדרגות כאלו שאין ביכולתם לחוש את רוממותו האמיתית של ה' לכן אין בהם את ההכרה מצד נפשם אולם מחוייבים הם במצווה זו שלא לעבוד א-ל אחר והוא אחד משבע מצוות בני נח ויחוד זה להאמין שה' משגיח על כל בהשגחה פרטית הוא המצווה שצווינו "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" דהיינו שלא נחשוב ח"ו שעזב ה' את הארץ והעולם מנוהל על ידי אלקים אחרים.
כפירה מוחלטת[עריכה | עריכת קוד מקור]
דרגה נמוכה יותר בעבודה זרה היא אותם אלו הכופרים לגמרי במציאות ה'[2]
בסיפורי התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרעה והמופתים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר בחסידות שטענת פרעה "לא ידעתי את ה'" ולא רצה לשלח את בני ישראל ממצרים. הייתה לפי תפיסתו המוטעית שהבורא מרומם מהעולם ממילא לא שייך שיתערב בענייני העולם וזו הייתה טענתו "לא ידעתי את ה'" שהוא עזב את העולם בידי הכוכבים והמזלות. אמנם על זה באו המכות האותות והמופתים שהוכיחו לפרעה שהקב"ה מנהיג בין בשמים ובין בארץ וכלשון משה רבינו בשעת עשיית המכות "למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ" שמתוך שינוי טבע העולם יתגלה שהקב"ה הוא המנהיג הבלעדי של העולם גם הארץ למטה.[3]
זו גם הייתה כוונתו של יתרו שאמר "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוקים" שם 'אלוקים' הוא הכח האלוקי שעניינו להוות את הממוצעים ולאחר הנס של קריעת ים סוף שהמצרים טבעו באותו הכח בו לחמו ביהודים - במים - כלשון יתרו: "כי בדבר אשר זדו עליהם" זה הוכיח שהקב"ה לא רק 'שולט' על הממוצעים אלא שהממוצע עצמו - הכח עצמו גם הוא אין לו מציאות לעצמו וכשרצה ה' הוא בעצמו העניש את המצרים.[4]
חטא העגל[עריכה | עריכת קוד מקור]
אמנם הערב רב לא רצו בזה ורצו לשכנע גם את בני ישראל בטעותם ולכן כאשר בשש משה מלבוא הטעו את בני ישראל שהמנהיגים בעולם הם המזלות בשמים וזה שהעם המצרי ופרעה הוכו הייתה תוצאה של מלחמה בין המזלות עצמם לפי שמזל המצריים הוא טלה והם טענו שמזל שור נלחם בטלה וניצחו ולכן שכנעו את בני ישראל לעשות עגל.[3]
ביטול העבודה זרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא במסכת יומא [5] מסופר כיצד ביטלו חכמים את הרצון לעבוד עבודה זרה מישראל, עם ישראל ביקש אז מהקב"ה שיבטל את היצר הרע לגמרי, על אף שהם יודעים שאם הם יעמדו בניסיון הם יזכו לשכר, משמים ירד אז פתק בו נכתב "אמת" - שמשמעותו הוא שהקב"ה הסכים לבקשתם של ישראל.
עם ישראל ישב בתענית שלושה ימים ושלושה לילות, ואז יצא אריה מבית קודש הקודשים ובהוראת הנביא זכריה באו ישראל והרגו אותו.
איסורה שקולה כנגד כל המצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]
איסור עבודה זרה שקול כנגד כל המצוות. הרבי מבאר שלושה ענינים שונים שיש באיסור עבודה זרה כנגד כל המצוות:
א) כיון שמצות איסור עבודה זרה קשורה עם האמונה בה' (שהרי "העובד עבודת כוכבים כופר בהקב"ה". שהרי היא היסוד לכל המצות (דבלי האמונה במְצַוֶה המצוות לא יצוייר ענין המצות). ב) נוסף לזה הרי גם מצות עבודה זרה מצד עצמה (בתור מצוה פרטית) שקולה ככל המצות כולן, על דרך שמצינו בעוד מצות (כמו ציצית, שבת כו'). ג) ענין נוסף בע"ז, שבאיסור עבודה זרה ישנו אותו התוכן שיש בביטול כל המצות כולן. כמו שהעובר על כל המצות "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים", אף מצוה זו "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים".
אדמו"ר הזקן מסביר[6] מדוע עבודה זרה היא יסוד כל התורה כולה, כידוע מה שנאמר ששני דברות הראשונים - 'אנכי' ו'לא יהיה לך', - הם כללות כל התורה כולה, כי דבור אנכי כולל כל רמ"ח מצות עשה. ולא יהיה לך כולל כל שס"ה מצות לא תעשה, שמסיבה זו שמענו אנכי ולא יהיה לך לבד מפי הגבורה.
מסביר אדמו"ר הזקן שהסיבה לכך היא, משום שמהות עבודה זרה הוא אי הביטול לבורא העולם, ההרגשה וההחשבה העצמית ליש, היפך הביטול הגמור לפני הקדוש ברוך הוא כפי שהוא האמת, וזה הוא יסוד כל התורה כולה.
ומסיבה זו - מסביר אדמו"ר הזקן - נקראת הסטרא אחרא בשם "אלהים אחרים", שהיא עבודה זרה ממש וכפירה באחדותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, כי מאחר שאור וחיות דקדושה הוא בבחינת גלות בתוכה, אינה בטילה כלל לגבי קדושת הקב"ה, ואדרבה מגביה עצמה כנשר לומר אני ואפסי עוד וכמאמר "יאור לי ואני עשיתני".
לכן אמרו רז"ל שגסות הרוח (גאווה) שקולה כעבודה זרה ממש, כי עיקר ושרש עבודה זרה הוא מה שנחשב לדבר בפני עצמו נפרד מקדושתו של מקום, ולא כפירה בה' לגמרי, כדאיתא בגמרא שהסטרא אחרא קוראים להשי"ת "אלהא דאלהיא", אלא שגם הם מחשיבים עצמם ליש ודבר בפני עצמו, ובזה מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום ב"ה, מאחר שאין בטלים לו יתברך כי אין קדושה עליונה שורה אלא על מה שבטל לו יתברך. עד כאן הסבר אדמו"ר הזקן.
שלילתה בעבודת האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- החשבת העסק כמקור הפרנסה הרי זה בדקות בגדר עבודה זרה והשקעת המחשבה בזה הרי זה כמשתחווה לה שמשפיל ראשו ושכלו להיות שקוע בזה (שהרי עבודה זרה מהותה היא להחשיב הממוצע שהוא מקור ההשפעה).[7]
- להאמין שהכל מאת ה' ואין לשום נברא בעולם יכולת להפריע לו ולהזיק לו ולא לגרום לו שם דבר מעצמו ובבחירתו[8]
- הטעות בעבודה זרה היא החשבתם למציאות ויש שמשפיעים בכח עצמם. בהחשבת כל מציאות איזה שתהיה למציאות יש, הרי זה בדקות עבודה זרה.[9]
המקורות לזה בחז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה" - ארץ כנען מלשון כניעה וביטול וחץ לארץ הכוונה מקום שאינו בביטול לקב"ה ולכן הרי זה עבודה זרה בדקות.[9]
הרבי על ביקור האפיפיור[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחרי אחד מביקור רבנים אצל האפיפיור, דיבר הרבי[12] בכאב על "מאורע מבהיל", שנסעו "נציגים של עם ישראל" אל האפיפיור, כיבדו אותו והתרפסו בפניו שוודאי שגם על דברים אלו יהרג ואל יעבור. הרבי אמר שחייבת להיות מחאה על כך. אמנם הייתה בשעתו מחאה, אך לא באופן המתאים.
בתוכן השיחה מדבר גם הרבי שבפרט עם הדברים הנלווים אל זה, נישוק היד ונישוק האצבע, והזכרת תואריו ("אפיפיור"[13]), אלא שהשאלה היא אם זה "אביזרייהו דעבודה זרה" או "עבודה זרה ממש, "או "אבזרייהו" כמה פעמים ככה, ובפרט שעוד מתגאים בזה על ה"טובות" עשו לכלל ישראל בזה - כביכול.
אולימפיאדה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – אולימפיאדה |
תחילתם של המשחקים האולימפיים היא אי שם לפני יותר מ-2,700 שנים. המשחקים האולימפיים לא היוו אירוע ספורטיבי שעמד בפני עצמו, אלא היו חלק מטקס של עבודה זרה לכבודו של אליל יווני.
בשנת תשל"ב נערכו המשחקים האולימפיים במינכן, גרמניה. הרבי התייחס לכך בהתוועדות שבת פרשת וישב, שבת חנוכה, תשל"ג, וקבע כי מדובר בעניין של עבודה זרה.
בשנת תשל"ו כאשר המשחקים האולימפיים התקיימו במונטריאל שבקנדה, חסידי חב"ד שעל אתר לא הלכו לשם לערוך 'מבצעים' ולא קיימו שום פעילות יהודית במקום.
שמונה שנים לאחר מכן, בשנת תשד"מ, התקיימו המשחקים בלוס אנג'לס. עסקני חב"ד הציעו לפתוח במקום מסעדה כשרה, וכך להגיע לאלפי המשתתפים היהודיים ולדבר איתם על אודות מבצעי הקודש. הייתה גם תוכנית לפרסם מודעות רחוב בנוגע למבצעים. הם היו בטוחים שפעילות כזו תזכה אותם בפרסום גדול, ותהווה קידוש שם שמים, על עצם הפצת יהדות בתוך "המונה של רומי". אולם, התקבלה הוראה ברורה ומפורשת מהרבי, בלשון חריפה ביותר, שלא להשתתף בשום פנים ואופן.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקורות לעיון[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מאמר דיבור המתחיל מים רבים תשי"ז
- תורת שמואל ספר המאמרים תר"ם חלק א מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין ראש חודש"
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שיחות קודש עמ' 53 (עמ' 64)
- טומאת עבודה זרה. לקוטי שיחות חלק ל' עמ' 155.
- ספר המאמרים תרס"ג - דיבור המתחיל ומעתה צ"ל אתר היברו בוקס
הערות שוליים
- ↑ בספר המאמרים תרס"ג עמוד לד מבאר שטעותם היא בשתיים. בהקדים: הקב"ה משגיח על עולמו בשני אופנים א.כפי שהוא מרומם מהעולם - סובב כל עלמין (ועל זה באים בטענה שהוא מרומם מדי בכדי להשגיח גם עולמנו השפל) ב.כפי שהוא מתלבש בעולם - ממלא כל עלמין (ובזה טוענים, שבדרגה זו מציאות הנבראים היא מציאות שיש להתחשב בה) עיין שם
- ↑ יש להרחיב על פי לקוטי שיחות חלק כ וארא ובהערות לשם ספר הערכים אומות העולם סעי' יא (דרגה ג) ובהערות.
- ↑ 3.0 3.1 תורת שמואלתר"ם חלק א עמוד א
- ↑ לקוטי שיחות חלק טז שיחה לפרשת יתרו (א) עמוד 201 ובהערה 73.
- ↑ דף ע' ע"ב.
- ↑ ספר התניא פרקים כ' - כ"ב
- ↑ ראה לקוטי תורה דרושים ליום הכיפורים סח, ב וראה בערך שיתוף בעבודת האדם
- ↑ 8.0 8.1 תניא אגרת הקודש סי כ"ה וזה שצריך להכיר בטוב הזולת ראה ערך בחירה וערך שיתוף בחירת האדם
- ↑ 9.0 9.1 לקוטי תורה אחרי כז, ג
- ↑ משנה תורה להרמב"ם הלכות דעות פ"ב ה"ג פירוש המשניות להרמב"ם אבות פרק ב משנה י
- ↑ בכעס יש גם את הרגשת מציאותו שלכן הוא כועס אלא שביאור זה דק יותר מהביאור בתניא
- ↑ ו' תשרי תשמ"ח - חב"ד אינפו
- ↑ התואר נזכר בגמרא עבודה זרה יא א בנוגע לתוארי שרים אבל לא בנוגע לתורי עבודה זרה
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |