דעת עליון ודעת תחתון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 ====המידות הנולדות מבחינה זו====
-התבוננות חיצונית (בחכמה ובינה בלבד) - מולידה מידות "חיצוניות", והדעת '''הוא''' הממשיך ומגלה את פנימיות המידות. ההבדל שבין מידות חיצוניות לפנימיות מתבטא בשני עניינים: '''א.''' מידות פנימיות (הנמשכות ע"י הדעת) הן בתוקף יותר, וכדוגמת ההבדל בין תינוק או אישה (שאין בהם דעת/ שדעתם קלה - וניתן לפתותם בנקל{{הערה|שבת לג ב' ובכמה מקומות.}}) לאדם בוגר (שגם אם אינו חכם קשה להזיזו מדעתו). '''ב.''' הדעת פועלת שהתפעלות המידות עצמה תהיה פנימית (ולא חיצונית בלבד), שהמידות יהיו אמיתיות ו"נקיות" מתערובת רע. לדוגמא: כשהאדם מתפעל בתפילה באהבה כרשפי אש אבל מיד לאחר התפילה יכול להתפעל (להיעלב ולכעוס) כשפוגעים בכבודו או בממונו הרי זו ראיה שגם בשעת התפילה הייתה התלהבותו חיצונית בלבד (כי אם הייתה "נקיה" בתכלית הבירור רק לה' לבדו מאין יבוא לו התלהבות לדבר זר מיד או לכעוס בעבור כבודו וממונו?){{הערה|שם=מאמרים תקס"ט}}
+התבוננות חיצונית (בחכמה ובינה בלבד) - מולידה מידות "חיצוניות", והדעת '''הוא''' הממשיך ומגלה את פנימיות המידות. ההבדל שבין מידות חיצוניות לפנימיות מתבטא בשני עניינים:
+'''א.''' מידות פנימיות (הנמשכות ע"י הדעת) הן בתוקף יותר, וכדוגמת ההבדל בין תינוק או אישה (שאין בהם דעת/ שדעתם קלה - וניתן לפתותם בנקל{{הערה|שבת לג ב' ובכמה מקומות.}}) לאדם בוגר (שגם אם אינו חכם קשה להזיזו מדעתו).
+'''ב.''' הדעת פועלת שהתפעלות המידות עצמה תהיה פנימית (ולא חיצונית בלבד), שהמידות יהיו אמיתיות ו"נקיות" מתערובת רע. לדוגמא: כשהאדם מתפעל בתפילה באהבה כרשפי אש אבל מיד לאחר התפילה יכול להתפעל (להיעלב ולכעוס) כשפוגעים בכבודו או בממונו הרי זו ראיה שגם בשעת התפילה הייתה התלהבותו חיצונית בלבד (כי אם הייתה "נקיה" בתכלית הבירור רק לה' לבדו מאין יבוא לו התלהבות לדבר זר מיד או לכעוס בעבור כבודו וממונו?){{הערה|שם=מאמרים תקס"ט}}
 ===דעת עליון===
@@ שורה 54: / שורה 57: @@
 ====דעת עליון====
-דיעה זו היא בדרגת האלוקות שלמעלה לגמרי משייכות לבריאה. לגבי דרגה זו הכול כלא חשיב ולעולם אין שום תפיסת מקום{{הערה|והטעם לזה, כי בדרגה זו מאיר האור האלוקי בכל תוקפו, ולכן נרגשת האמת האלוקית כפי שהיא – ש"כולא קמיה כלא חשיב", ולמאומה מלבד אלוקות אין תפיסת מקום.}}. דרגה זו היא השורש לניסים (שבהם הקב"ה אינו מתחשב בלבושי הטבע אלא מנהיג את הבריאה לפי רצונו).
+דיעה זו היא בדרגת האלוקות שלמעלה לגמרי משייכות לבריאה. לגבי דרגה זו הכול כלא חשיב ולעולם אין שום תפיסת מקום{{הערה|והטעם לזה, כי בדרגה זו מאיר האור האלוקי בכל תוקפו, ולכן נרגשת האמת האלוקית כפי שהיא – ש"כולא קמיה כלא חשיב", ולמאומה מלבד אלוקות אין תפיסת מקום.}}. דרגה זו היא השורש לניסים (שבהם [[הקב"ה]] אינו מתחשב בלבושי הטבע אלא מנהיג את הבריאה לפי רצונו).
 דעה זו קשורה לשם הוי', כפי שכתוב "יהללו את שם '''הוי'''' כי הוא ציוה ונבראו". היינו, כי שם הוי' הוא האור האלוקי שבתפארת (שהיא כללות '''המידות''', למעלה ממלכות – למעלה משורש הנבראים), ולכן הבריאה שמשם זה היא באופן "ממילא", בלי התעסקות: ה' רק ציוה והעולמות "נבראו" (כביכול מעצמן, לא ע"י התעסקות בבריאתן), הכוח המהווה אינו מתלבש בפעולת ההתהוות (אלא מרומם ומופלא ממנה), ופעולת ההתהוות אינה תופסת מקום לגביו.
 ====דעת תחתון====