חסידות בויאן – הבדלי גרסאות

ב.כ"ץ (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – "ל770" ב־"ל-770"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 49: שורה 49:


====== משפחתו ======
====== משפחתו ======
השאיר אחריו שני בנים ובת אשר לא ראו את עצמם כמתאימים לכהן כאדמו"רים, ולכן הוחלט להכתיר את נכדו (בן בתו) [[נחום דב ברייאר|הרב נחום דב ברייאר]], האדמו"ר הנוכחי.
השאיר אחריו שני בנים ובת אשר לא ראו את עצמם כמתאימים לכהן כאדמו"רים, ולכן הוחלט להכתיר את נכדו (בן בתו) [[נחום דוב ברייאר|הרב נחום דב ברייאר]], האדמו"ר הנוכחי.


<gallery mode="nolines">
<gallery mode="nolines">
שורה 59: שורה 59:
רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]] שהיה האחרון מבין בניו של ה"פחד יצחק", נפטר ב[[תשל"א]] בארצות הברית.  
רבי [[מרדכי שלמה פרידמן]] שהיה האחרון מבין בניו של ה"פחד יצחק", נפטר ב[[תשל"א]] בארצות הברית.  


לאחר שבמשך ארבע עשרה שנים לא עמד אדמו"ר בראשות החסידות, כיוון שבניו לא ראו עצמם מתאימים לתפקיד, נכד רבי מרדכי שלמה, רבי '''[[נחום דב ברייאר|נחום דב]]''', שהוא בנו של רבי [[מנחם מנדל ברייאר]] ומלכה בתו של ר' מרדכי שלמה, סומן כיורש.   
לאחר שבמשך ארבע עשרה שנים לא עמד אדמו"ר בראשות החסידות, כיוון שבניו לא ראו עצמם מתאימים לתפקיד, נכד רבי מרדכי שלמה, רבי '''[[נחום דוב ברייאר|נחום דב]]''', שהוא בנו של רבי [[מנחם מנדל ברייאר]] ומלכה בתו של ר' מרדכי שלמה, סומן כיורש.   


הרב נחום דב עלה לארץ ולמד תקופה קצרה בישיבת ההסדר הר עציון, ומאוחר יותר בישיבת "תפארת ישראל" של החסידות.   
הרב נחום דב עלה לארץ ולמד תקופה קצרה בישיבת ההסדר הר עציון, ומאוחר יותר בישיבת "תפארת ישראל" של החסידות.   


הוא נישא בשנת [[ה'תש"ם]] לשושנה בת הרב משולם זושא בן רבי אברהם יהושע השיל מ[[חסידות קופיטשניץ|קופיטשניץ]] ומאז הם מתגוררים בירושלים.   
הוא נישא בשנת [[ה'תש"ם]] לשושנה בת הרב משולם זושא{{הערה|ר' זושא השיל למד בתו"ת בדפורד ודין הי' מדריך ראשי בגן ישראל משך כמה שנים וגם היה גיסו של ר' זלמן גורארי'}} בן רבי אברהם יהושע השיל מ[[חסידות קופיטשניץ|קופיטשניץ]] ומאז הם מתגוררים בירושלים.   


לאחר נישואיו הוכתר לאדמו"ר, אך הוא סירב למעשה להתנהג באדמו"רות וערך לראשונה טיש בשנת [[תשמ"ה]]. דברי תורתו של האדמו"ר הנוכחי כונסו לכמה קבצים וספרים בשם "אמרי קודש".  
לאחר נישואיו הוכתר לאדמו"ר, אך הוא סירב למעשה להתנהג באדמו"רות וערך לראשונה טיש בשנת [[תשמ"ה]]. דברי תורתו של האדמו"ר הנוכחי כונסו לכמה קבצים וספרים בשם "אמרי קודש".  
שורה 70: שורה 70:


כמידי שנה גם בשנת [[תשפ"ה]] נוגן בהדלקתו [[ארבע בבות]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1210975/ וידאו הלילה: ניגון ד' בבות בהדלקת המדורה של האדמו"ר מבויאן] {{אינפו}}.}}.
כמידי שנה גם בשנת [[תשפ"ה]] נוגן בהדלקתו [[ארבע בבות]]{{הערה|[https://chabad.info/news/1210975/ וידאו הלילה: ניגון ד' בבות בהדלקת המדורה של האדמו"ר מבויאן] {{אינפו}}.}}.
== מהנהגות החסידות ==
בחסידות ישנו דגש על [[אהבת ישראל|אחווה בין חסידים]], לכן נהוג בחסידות לפתוח [[בית כנסת|בתי כנסת]] (קלויז'ן) רבים, כך שבתי הכנסת לא יהפכו להמוניים.
אך למרות זאת בירושליים נסגרו כמה בתי כנסת עקב מגוריו של האדמור ב[[ירושלים]].
לאדמו"ר עצמו יש בית כנסת ליד ביתו בו הוא מתפלל בימות החול.


==החסידות כיום==
==החסידות כיום==
שורה 145: שורה 152:
  </blockquote>בשנת [[תשל"א]], לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של האדמו"ר מבויאן והבאת ארונו ל[[ירושלים]], שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הרב [[שלמה יוסף זוין]], לנחם את המשפחה בשמו.
  </blockquote>בשנת [[תשל"א]], לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של האדמו"ר מבויאן והבאת ארונו ל[[ירושלים]], שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הרב [[שלמה יוסף זוין]], לנחם את המשפחה בשמו.


ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] עמד מאחורי מינוי נכדו הרב [[נחום דב ברייער]] מבאייאן שליט"א ביחידות בה דחק בה.
ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] עמד מאחורי מינוי נכדו הרב [[נחום דוב ברייאר|נחום דב ברייער]] מבאייאן שליט"א ביחידות לבר מצוה שלו בה דחק בה.
 
לקראת [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] אמר לחסידו (אחיו של ר' [[שלום ברוכשטט]]) שנסע ל-770 "אני מקנא אותך שהינך תחוג את חג השבועות יחד עם נשיא הדור"


כמו כן היה לרב ברייער קשרים רבים עם דודו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מחשובי רבני חב"ד בדור השביעי.
כמו כן היה לרב ברייער קשרים רבים עם דודו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מחשובי רבני חב"ד בדור השביעי.
==חסידים בולטים==
==חסידים בולטים==
*הרב [[דוד אורטנברג]] (ר' דודיא) - מחבר ספר ההלכה "תהלה לדוד"
*הרב [[דוד אורטנברג]] (ר' דודיא) - מחבר ספר ההלכה "תהלה לדוד"