![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
דוד פישר – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=איש עסקים חב"די|אחר=שחקן זמר , וחזן המקורב לחסידות חב"ד|ראו=דודו פישר}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=איש עסקים חב"די|אחר=שחקן זמר , וחזן המקורב לחסידות חב"ד|ראו=דודו פישר}} | ||
[[קובץ:דוד פ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוד פישר]] | [[קובץ:דוד פ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד פישר בצעירותו]] | ||
[[קובץ:דוד פישר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|דוד פישר עובר לפני הרבי בחלוקת כוס של ברכה]] | [[קובץ:דוד פישר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' דוד פישר עובר לפני הרבי בחלוקת כוס של ברכה]] | ||
ר' '''שמואל חיים דוד הלוי פישר''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1947) הינו | ר' '''שמואל חיים דוד הלוי פישר''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1947) הינו איש עסקים חב"די, תושב [[קראון הייטס]]. | ||
בשנות המ"מים היה מראשי העסקנים לביסוס שכונת [[קראון הייטס]], פעילות שהסתיימה בתביעה נגד פישר ב[[בית דין צדק קראון הייטס|בית הדין של השכונה.]] בית הדין פסק שיש לנדותו ופישר פעל נגד בית הדין בדרכים שונות. בעקבות כך עבר להתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת תשס"ה הסיר אחד מרבני ביה"ד את הנידוי, פישר שב לגור בקראון הייטס, והקים בית כנסת שהוא משמש כרבו. פישר תורם רבות לארגונים חב"דיים שונים. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ט"ו תשרי ]] [[תש"ח]] לאביו ר' שמשון הלוי פישר{{הערה|נפטר ב[[כ"ה סיון]] [[תשכ"ט]]}} ולאמו מרת חיה שרה{{הערה|נפטרה ב[[י' אדר]] [[תשנ"א]]}} - ב[[צ'כיה]], ונקרא על שם זקנו מצד אביו ר' חיים דוד פישר ועל שם זקנו מצד אמו ר' שמואל חיים מילר. | נולד ב[[ט"ו תשרי ]] [[תש"ח]] לאביו ר' שמשון הלוי פישר{{הערה|נפטר ב[[כ"ה סיון]] [[תשכ"ט]]}} ולאמו מרת חיה שרה{{הערה|נפטרה ב[[י' אדר]] [[תשנ"א]]}} - ב[[צ'כיה]], ונקרא על שם זקנו מצד אביו ר' חיים דוד פישר ועל שם זקנו מצד אמו ר' שמואל חיים מילר. בהמשך עברו הוריו לארץ הקודש - לירושלים. | ||
למד בישיבת עץ חיים, [[תומכי תמימים לוד]] ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], היה חבר ב[[ועד הנחות התמימים]], ורשם באופן סדיר רבים מהשיחות והמאמרים שנאמרו על ידי הרבי באותן שנים, כשחלקם שוחזרו מתוך כתביו בלבד בהיעדר 'הנחות' אחרות. | למד בישיבת עץ חיים, [[תומכי תמימים לוד]] ובהמשך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], היה חבר ב[[ועד הנחות התמימים]], ורשם באופן סדיר רבים מהשיחות והמאמרים שנאמרו על ידי הרבי באותן שנים, כשחלקם שוחזרו מתוך כתביו בלבד בהיעדר 'הנחות' אחרות<ref>בשנים האחרונות החלו משפחתו לפרסם את הנחותיו [משיחות שכבר נתפרסמו הנחות אחרות] בקונטרסים שבועיים.</ref>. | ||
בשנת [[תשכ"ט]] התחתן עם מרת גיטל בת ר' [[אברהם מאיר זרחי]]{{הערה|נפטר ב[[ה' תשרי]] [[תשל"ה]].}}, התיישב ב[[קראון הייטס]], שלח ידו בעסקים וראה ברכה במעשה ידיו. | בשנת [[תשכ"ט]] התחתן עם מרת גיטל בת ר' [[אברהם מאיר זרחי]]{{הערה|נפטר ב[[ה' תשרי]] [[תשל"ה]].}}, התיישב ב[[קראון הייטס]], שלח ידו בעסקים וראה ברכה במעשה ידיו. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
===עסקנות=== | ===עסקנות=== | ||
בעקבות ההגירה השלילית משכונת [[קראון הייטס]] ופעולותיו של הרבי למניעת הבריחה, הוקם ועד בשם '[[חברה מחזיקי השכונה]]' לרכישת בתים וביסוס השכונה, והוא הועמד בראש הועד לצד העסקנים ר' [[מענדל שמטוב]], ר' [[נחום פינסון]], ומייסדי הועד הרב [[חייקל חאנין]] והרב [[צבי מאיר שטיינמץ|צבי שטיינמיץ]]. בנוסף, בחברת הבת שהקים לצורך רכישת בנייני המגורים בפינות הרחובות, פעלו תחתיו העסקנים ר' [[זלמן יהודה דייטש]], ר' [[שמשון סטאק]], ור' [[יצחק גורביץ]]. לצורך רכישת הבניינים ופעילות הועד, הורה הרבי שכל אחד מתושבי השכונה יראה לעצמו זכות וחובה להפקיד סכומי כסף גדולים בידי הועד, מתוך מטרה שברבות השנים יוחזר כסף זה בתוספת הרווחים שיצטברו ממכירת הבתים | בעקבות ההגירה השלילית משכונת [[קראון הייטס]] ופעולותיו של הרבי למניעת הבריחה, הוקם ועד בשם '[[חברה מחזיקי השכונה]]' לרכישת בתים וביסוס השכונה, והוא הועמד בראש הועד לצד העסקנים ר' [[מענדל שמטוב]], ר' [[נחום יצחק פינסון (קראון הייטס)|נחום פינסון]], ומייסדי הועד הרב [[חייקל חאנין]] והרב [[צבי מאיר שטיינמץ|צבי שטיינמיץ]]. בנוסף, בחברת הבת שהקים לצורך רכישת בנייני המגורים בפינות הרחובות, פעלו תחתיו העסקנים ר' [[זלמן יהודה דייטש]], ר' [[שמשון סטאק]], ור' [[יצחק גורביץ]]. לצורך רכישת הבניינים ופעילות הועד, הורה הרבי שכל אחד מתושבי השכונה יראה לעצמו זכות וחובה להפקיד סכומי כסף גדולים בידי הועד, מתוך מטרה שברבות השנים יוחזר כסף זה בתוספת הרווחים שיצטברו ממכירת הבתים. | ||
רבים מתושבי שכונת [[קראון הייטס]] לקחו לצורך כך הלוואות גדולות ואף נכנסו לחובות לצורך זה, והפקידו את הכספים בידי הועד. אך אף שהועד רשם הצלחה רבה בפינוי דירות המגורים ורכש כארבעים בנינים, רובו של הכסף לא הוחזר למפקידים. בשנת [[תשמ"ו]] תושבים שכספם הוחזק על ידיפישר, פנו אל רבני [[בית דין צדק קראון הייטס|בד"צ קראון הייטס]] ותבעו אותו לדין תורה. לאחר שסרב להופיע בפני בית הדין, והמשיך למכור נכסים גם לאחר שביה"ד אסר זאת עליו, הוא פוטר מראשות הועד ובית הדין הטיל עליו נידוי ואסר ליהנות מכספו{{הערה|1=[[:קובץ:חרם על פישר.jpg|צילום המכתב.]]}}. | |||
בעת הבחירות לרבנות קראון הייטס הכריז שאם יבחרו לרב את המועמד שלו, הוא יתן כסף ויחזיק את מוסד הרבנות על חשבונו. ואם לאו לא יתן. בכך שיבש את תקינות הבחירות שהתקיימו לפי הוראת הרבי. ב[[התוועדות]] שבת פרשת [[מטות]] [[מסעי]] [[תשמ"ו]] התייחס הרבי לפעולותיו הללו ואמר שכפיית דעתו זו על הציבור באמצעות כסף היא שוחד הכי גדול וחמור כשהרבי קובע שכספים אלו{{הערה|שניתנים לטובת הציבור כביכול בתנאי שיעשו כרצונו של נותן הכסף}} אינם אפילו מ[[קליפת נוגה]] ובוודאי שאינם מצד הקדושה, ובמילא, אסור להשתמש בכספים אלו [- של נסיון לשחד את תושבי השכונה על מנת שיבחרו רב] עבור עניני קדושה!{{הערה|1=[[:קובץ:השמטה מטו''מ תשמ''ו.pdf|צילום השיחה]]. (הושמט ב[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]).}}. כמו כן אמר הרבי שלא שיער שיצטרך להתערב בעניין הבחירות היות ואין זה מעניינו אך הפעולות הללו לא הותירו לו ברירה והוא הוצרך להתערב ולפנות מכל ענייניו ולהניחם הצידה ולדאוג לקיום הבחירות כתקנם ועל פי ה[[שלחן ערוך]]. | |||
הדברים השתלשלו כך שהוא נאלץ לעזוב את גבולות [[ארצות הברית]] ולקבוע את מגוריו ב[[ירושלים]] | בחורף [[תשמ"ז]], לאחר שכבר נבחרו הרבנים [[יהודה קלמן מרלו|מארלו]] ו[[אברהם אזדבא|אזדבא]] ו[[יוסף אברהם הלר|העלער]], קרה המשך לענין: בשבת 'יתרו', הורה לגבאי שלא לעלות את אחד מרבני השכונה לעליית עשרת הדברות, כנהוג. ובאמת כך היה, והועלה רב אחר מארץ הקודש{{הערה|ראו תיאור מהתייחסות הרבי לדברים ביומן מהתוועדות שבת פרשת משפטים תשמ"ז, [https://chabadpedia.co.il/images/1/1b/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.pdf קובץ דברי משיח לשבת פרשת תרומה תשפ"ה עמ' 41 - 43].}}. בעקבות כך, [[ועד הקהל קראון הייטס]] קרא לתושבי קראון הייטס לאסיפה פומבית ודחופה נגדו במוצאי שבת, ב-[[770]]. לאור בקשתו מהגבאים שלא לאפשר את קיום האסיפה ב-770, ניסו הגבאים למנוע זאת באמצעות סגירת בית הכנסת ללא הצלחה. הרבי מחה בחריפות על הנסיון למנוע את האסיפה כשבקשר לכך כותב לאחד הגבאים: {{ציטוטון|שגבאים יסגרו הבית הכנסת בפני רובם ככולם דהמתפללים בו – לפי ידיעותי רק במוסקבא '''וחברותיה''' – הגבאים עושים זה}}{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] [[תשמ"ז]] מענה צ}} ובסיום התוועדות [[פורים]] [[תשמ"ז]] שהתקיימה באותה תקופה התעלם הרבי בצורה בולטת מגבאי זה כשניגש ב[[חלוקת דולרים]] שבסיום ההתוועדות. אחר כך הרבי הסביר זאת במענה לאותו גבאי: {{ציטוטון|חלוקת הדולרים היא כפשוט בעין יפה כלפי המקבל שי', ואין ביכלתי לתתנם להמקבל ע"י אחד שיצא עליו הקול (ויותר מג' בני ישראל) שהיה בראש אלה שלא הניחו להיכנס לבית הכנסת בו חילקתי הדולרים (אלא שזכו ולא עלתה בידם)}}{{הערה|מהעתקת המזכיר.}}. | ||
הדברים השתלשלו כך שהוא נאלץ לעזוב את גבולות [[ארצות הברית]] ולקבוע את מגוריו בחזרה ב[[ירושלים]]. טרם עזיבתו את [[קראון הייטס]] ביקשה רעייתו מהרבי על יד ה[[מקווה]] שהדבר לא יזיק לילדיהם והרבי אמר שאין לילדים כל שייכות לכך{{מקור}}. | |||
בי"ט [[אדר ראשון]] [[תשנ"ב]] עבר אחיו ב[[חלוקת הדולרים]] וביקש עבורו ברכה בקשר למשפט אליו הועמד שהכל יסתיים, והרבי הגיב: {{ציטוטון|שהכל יסתיים כפי פסק דין הרבנים. שיהיה ברכה והצלחה}}{{הערה|במקור באידיש: "ס'זאל זיך אלץ אויסלאזן זיך ווי דער פסק דין פון רבנים. זאל זיין ברכה והצלחה" (ע"פ [[דברי משיח]] [[תשנ"ב]] ח"ג).}}. | בי"ט [[אדר ראשון]] [[תשנ"ב]] עבר אחיו ב[[חלוקת הדולרים]] וביקש עבורו ברכה בקשר למשפט אליו הועמד שהכל יסתיים, והרבי הגיב: {{ציטוטון|שהכל יסתיים כפי פסק דין הרבנים. שיהיה ברכה והצלחה}}{{הערה|במקור באידיש: "ס'זאל זיך אלץ אויסלאזן זיך ווי דער פסק דין פון רבנים. זאל זיין ברכה והצלחה" (ע"פ [[דברי משיח]] [[תשנ"ב]] ח"ג).}}. | ||
=== | ===שאלת ביטול הנידוי וההנאה מכספו=== | ||
בשנת [[תשס"ה]] בעקבות מערכת לחצים מאסיבית, הגיע להסכם עם [[ועד הקהל (קראון הייטס)|ועד הקהל]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|12549|ועד הקהל | בשנת [[תשס"ה]] בעקבות מערכת לחצים מאסיבית, הגיע להסכם עם [[ועד הקהל (קראון הייטס)|ועד הקהל]]{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|12549|ועד הקהל בקראון הייטס הגיע להסכם עם הרב דוד פישר||כ"ד סיון תשס"ה}}.}} במסגרתו הסיר הרב [[אברהם אזדבא]] מצדו את החרם של הבית דין. אך רבים טוענים כי לסיכומים אלו אין כל תוקף, היות והכספים בפועל לא הושבו לבעליהם, מלבד מעטים שהוחזר להם סכומים מזעריים, ומי שביטל את החרם היה רב בודד מתוך הרכב בית הדין, ועל-פי החלטת הבי"ד כדי לבטל החלטה של הבי"ד צריך שכל הרכב בי"ד יבטל את ההחלטה{{הערה|1=[[:קובץ:כל חברי הבי"ד.jpg|צילום ההחלטה.]]}} <sup>[דרושה הבהרה: ואם רב אחד נפטר, אז זהו? ואם הוא באמת הי' חוזר בתשובה, רב אחד לא הי' יכול להתיר?]</sup>. הרב [[יוסף ישעיה ברוין|יוסף ישעי' ברוין]] פסק כי החרם עדיין חל, אך רק על האיש, ומוסדות השייכים לו, אך לא על אירגונים וספרים לה[דפסת]ם הוא תורם. | ||
לאחר ביטול החרם מצד הרב אזדבא, חזר להתיישב ב[[קראון הייטס]], וייסד בית כנסת בו משמש כרב. | לאחר ביטול החרם מצד הרב אזדבא, חזר להתיישב ב[[קראון הייטס]], וייסד בית כנסת עם מקוה, בו משמש כרב. | ||
כיום מכהן כחבר הנהלת [[תומכי תמימים לוד]] מממן את חלוקת הכובעים וחליפות של חלק מישיבות חב"ד בארה"ק, תחת 'קרן חסדי שמשון'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}}}, תורם לשלוחים רבים ל[[שבועון כפר חב"ד]], [[jem]], [[וועד הנחות בלה"ק]] ול[[הוצאת ספרים קה"ת]]. | כיום מכהן כחבר הנהלת [[תומכי תמימים לוד]], מממן את חלוקת הכובעים וחליפות של חלק מישיבות חב"ד בארה"ק, תחת 'קרן חסדי שמשון'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}}}, תורם לשלוחים רבים, ל[[שבועון כפר חב"ד]], [[jem]], [[וועד הנחות בלה"ק]] ול[[הוצאת ספרים קה"ת]], ועוד. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
* '''[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%A8%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.jpg כתב הנידוי]''' מ[[בית הדין קראון הייטס]] {{תמונה}} {{אינפו}} | |||
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e9/%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%98%D7%94_%D7%9E%D7%98%D7%95%27%27%D7%9E_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%95.pdf צילום שיחת הרבי]''' בנושא ההתערבות בבחירות לרבנות, פרשת מבה"ח מנחם אב ה'תשמ"ו {{PDF}} | |||
* תיאור התייחסות הרבי להתערבותו של פישר בבחירות לרבנות בקראון הייטס, '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1b/%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%27%27%D7%94_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%A8.pdf יומן שבת פרשת משפטים תשמ"ז]''', קובץ דברי משיח לשבת פרשת תרומה תשפ"ה עמ' 41 - 43 {{PDF}} | |||
* {{קישור חבד און ליין|12549|ועד הקהל בקראון הייטס הגיע להסכם עם הרב דוד פישר|כ"ד סיון תשס"ה}} | |||
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים]''' {{אינפו}} | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גיסו, ר' [[שלמה זרחי]] | |||
בניו: | בניו: | ||
*בנו, ר' שמשון פישר ואשתו מרת טובה, [[בני ברק]] | *בנו, ר' שמשון פישר ואשתו מרת טובה, [[בני ברק]] | ||
| שורה 49: | שורה 60: | ||
*בתו, מרת שולמית | *בתו, מרת שולמית | ||
*בתו, מרת חיה שרה אשת ר' יונתן זאב רוזנבאום | *בתו, מרת חיה שרה אשת ר' יונתן זאב רוזנבאום | ||
*בתו, מרת בתיה יענטא, אשת הרב [[שניאור זלמן דייטש]] - שליח הרבי ב[[מינסק]], [[ | *בתו, מרת בתיה יענטא, אשת הרב [[שניאור זלמן דייטש]] - שליח הרבי ב[[מינסק]], [[בלארוס]] | ||
*בתו, מרת רבקה, אשת ר' חיים מאיר זלמנוב. | *בתו, מרת רבקה, אשת ר' חיים מאיר זלמנוב. | ||
*בתו, מרת רחל דאבע רייזע, אשת ר' [[שרגא פייביש מרוזוב]]. | *בתו, מרת רחל דאבע רייזע, אשת ר' [[שרגא פייביש מרוזוב]]. | ||
גרסה אחרונה מ־01:44, 30 בדצמבר 2025
ר' שמואל חיים דוד הלוי פישר (יליד שנת תש"ח, 1947) הינו איש עסקים חב"די, תושב קראון הייטס.
בשנות המ"מים היה מראשי העסקנים לביסוס שכונת קראון הייטס, פעילות שהסתיימה בתביעה נגד פישר בבית הדין של השכונה. בית הדין פסק שיש לנדותו ופישר פעל נגד בית הדין בדרכים שונות. בעקבות כך עבר להתגורר בירושלים. בשנת תשס"ה הסיר אחד מרבני ביה"ד את הנידוי, פישר שב לגור בקראון הייטס, והקים בית כנסת שהוא משמש כרבו. פישר תורם רבות לארגונים חב"דיים שונים.
תולדות חיים
נולד בט"ו תשרי תש"ח לאביו ר' שמשון הלוי פישר[1] ולאמו מרת חיה שרה[2] - בצ'כיה, ונקרא על שם זקנו מצד אביו ר' חיים דוד פישר ועל שם זקנו מצד אמו ר' שמואל חיים מילר. בהמשך עברו הוריו לארץ הקודש - לירושלים.
למד בישיבת עץ חיים, תומכי תמימים לוד ובהמשך בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, היה חבר בועד הנחות התמימים, ורשם באופן סדיר רבים מהשיחות והמאמרים שנאמרו על ידי הרבי באותן שנים, כשחלקם שוחזרו מתוך כתביו בלבד בהיעדר 'הנחות' אחרות[3].
בשנת תשכ"ט התחתן עם מרת גיטל בת ר' אברהם מאיר זרחי[4], התיישב בקראון הייטס, שלח ידו בעסקים וראה ברכה במעשה ידיו.
בשנת תשל"א היה יחד עם ר' שלום דובער חייקין נציגם של ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד לבחינת תלמידים מעוניינים להתקבל ללמוד בישיבה.
עסקנות
בעקבות ההגירה השלילית משכונת קראון הייטס ופעולותיו של הרבי למניעת הבריחה, הוקם ועד בשם 'חברה מחזיקי השכונה' לרכישת בתים וביסוס השכונה, והוא הועמד בראש הועד לצד העסקנים ר' מענדל שמטוב, ר' נחום פינסון, ומייסדי הועד הרב חייקל חאנין והרב צבי שטיינמיץ. בנוסף, בחברת הבת שהקים לצורך רכישת בנייני המגורים בפינות הרחובות, פעלו תחתיו העסקנים ר' זלמן יהודה דייטש, ר' שמשון סטאק, ור' יצחק גורביץ. לצורך רכישת הבניינים ופעילות הועד, הורה הרבי שכל אחד מתושבי השכונה יראה לעצמו זכות וחובה להפקיד סכומי כסף גדולים בידי הועד, מתוך מטרה שברבות השנים יוחזר כסף זה בתוספת הרווחים שיצטברו ממכירת הבתים.
רבים מתושבי שכונת קראון הייטס לקחו לצורך כך הלוואות גדולות ואף נכנסו לחובות לצורך זה, והפקידו את הכספים בידי הועד. אך אף שהועד רשם הצלחה רבה בפינוי דירות המגורים ורכש כארבעים בנינים, רובו של הכסף לא הוחזר למפקידים. בשנת תשמ"ו תושבים שכספם הוחזק על ידיפישר, פנו אל רבני בד"צ קראון הייטס ותבעו אותו לדין תורה. לאחר שסרב להופיע בפני בית הדין, והמשיך למכור נכסים גם לאחר שביה"ד אסר זאת עליו, הוא פוטר מראשות הועד ובית הדין הטיל עליו נידוי ואסר ליהנות מכספו[5].
בעת הבחירות לרבנות קראון הייטס הכריז שאם יבחרו לרב את המועמד שלו, הוא יתן כסף ויחזיק את מוסד הרבנות על חשבונו. ואם לאו לא יתן. בכך שיבש את תקינות הבחירות שהתקיימו לפי הוראת הרבי. בהתוועדות שבת פרשת מטות מסעי תשמ"ו התייחס הרבי לפעולותיו הללו ואמר שכפיית דעתו זו על הציבור באמצעות כסף היא שוחד הכי גדול וחמור כשהרבי קובע שכספים אלו[6] אינם אפילו מקליפת נוגה ובוודאי שאינם מצד הקדושה, ובמילא, אסור להשתמש בכספים אלו [- של נסיון לשחד את תושבי השכונה על מנת שיבחרו רב] עבור עניני קדושה![7]. כמו כן אמר הרבי שלא שיער שיצטרך להתערב בעניין הבחירות היות ואין זה מעניינו אך הפעולות הללו לא הותירו לו ברירה והוא הוצרך להתערב ולפנות מכל ענייניו ולהניחם הצידה ולדאוג לקיום הבחירות כתקנם ועל פי השלחן ערוך.
בחורף תשמ"ז, לאחר שכבר נבחרו הרבנים מארלו ואזדבא והעלער, קרה המשך לענין: בשבת 'יתרו', הורה לגבאי שלא לעלות את אחד מרבני השכונה לעליית עשרת הדברות, כנהוג. ובאמת כך היה, והועלה רב אחר מארץ הקודש[8]. בעקבות כך, ועד הקהל קראון הייטס קרא לתושבי קראון הייטס לאסיפה פומבית ודחופה נגדו במוצאי שבת, ב-770. לאור בקשתו מהגבאים שלא לאפשר את קיום האסיפה ב-770, ניסו הגבאים למנוע זאת באמצעות סגירת בית הכנסת ללא הצלחה. הרבי מחה בחריפות על הנסיון למנוע את האסיפה כשבקשר לכך כותב לאחד הגבאים: "שגבאים יסגרו הבית הכנסת בפני רובם ככולם דהמתפללים בו – לפי ידיעותי רק במוסקבא וחברותיה – הגבאים עושים זה"[9] ובסיום התוועדות פורים תשמ"ז שהתקיימה באותה תקופה התעלם הרבי בצורה בולטת מגבאי זה כשניגש בחלוקת דולרים שבסיום ההתוועדות. אחר כך הרבי הסביר זאת במענה לאותו גבאי: "חלוקת הדולרים היא כפשוט בעין יפה כלפי המקבל שי', ואין ביכלתי לתתנם להמקבל ע"י אחד שיצא עליו הקול (ויותר מג' בני ישראל) שהיה בראש אלה שלא הניחו להיכנס לבית הכנסת בו חילקתי הדולרים (אלא שזכו ולא עלתה בידם)"[10].
הדברים השתלשלו כך שהוא נאלץ לעזוב את גבולות ארצות הברית ולקבוע את מגוריו בחזרה בירושלים. טרם עזיבתו את קראון הייטס ביקשה רעייתו מהרבי על יד המקווה שהדבר לא יזיק לילדיהם והרבי אמר שאין לילדים כל שייכות לכך[דרוש מקור].
בי"ט אדר ראשון תשנ"ב עבר אחיו בחלוקת הדולרים וביקש עבורו ברכה בקשר למשפט אליו הועמד שהכל יסתיים, והרבי הגיב: "שהכל יסתיים כפי פסק דין הרבנים. שיהיה ברכה והצלחה"[11].
שאלת ביטול הנידוי וההנאה מכספו
בשנת תשס"ה בעקבות מערכת לחצים מאסיבית, הגיע להסכם עם ועד הקהל[12] במסגרתו הסיר הרב אברהם אזדבא מצדו את החרם של הבית דין. אך רבים טוענים כי לסיכומים אלו אין כל תוקף, היות והכספים בפועל לא הושבו לבעליהם, מלבד מעטים שהוחזר להם סכומים מזעריים, ומי שביטל את החרם היה רב בודד מתוך הרכב בית הדין, ועל-פי החלטת הבי"ד כדי לבטל החלטה של הבי"ד צריך שכל הרכב בי"ד יבטל את ההחלטה[13] [דרושה הבהרה: ואם רב אחד נפטר, אז זהו? ואם הוא באמת הי' חוזר בתשובה, רב אחד לא הי' יכול להתיר?]. הרב יוסף ישעי' ברוין פסק כי החרם עדיין חל, אך רק על האיש, ומוסדות השייכים לו, אך לא על אירגונים וספרים לה[דפסת]ם הוא תורם.
לאחר ביטול החרם מצד הרב אזדבא, חזר להתיישב בקראון הייטס, וייסד בית כנסת עם מקוה, בו משמש כרב.
כיום מכהן כחבר הנהלת תומכי תמימים לוד, מממן את חלוקת הכובעים וחליפות של חלק מישיבות חב"ד בארה"ק, תחת 'קרן חסדי שמשון'[14], תורם לשלוחים רבים, לשבועון כפר חב"ד, jem, וועד הנחות בלה"ק ולהוצאת ספרים קה"ת, ועוד.
קישורים חיצוניים
- כתב הנידוי מבית הדין קראון הייטס
- צילום שיחת הרבי בנושא ההתערבות בבחירות לרבנות, פרשת מבה"ח מנחם אב ה'תשמ"ו
- תיאור התייחסות הרבי להתערבותו של פישר בבחירות לרבנות בקראון הייטס, יומן שבת פרשת משפטים תשמ"ז, קובץ דברי משיח לשבת פרשת תרומה תשפ"ה עמ' 41 - 43
- כ"ד סיון תשס"ה, ועד הקהל בקראון הייטס הגיע להסכם עם הרב דוד פישר - באתר
- תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים
משפחתו
גיסו, ר' שלמה זרחי
בניו:
- בנו, ר' שמשון פישר ואשתו מרת טובה, בני ברק
- בנו, ר' שלמה פישר
- בנו, הרב אברהם מאיר פישר - שליח הרבי ורב העיר טילאטי, רוסיה
- בנו, ר' מנחם מענדל פישר, מיאמי.
- בנו, ר' שניאור זלמן פישר
- בנו, ר' צבי הירש פישר
- בנו, ר' ישראל פישר - אשתו מרת רות, בת הרב שמואל רבינוביץ' רב הכותל והמקומות הקדושים, ירושלים.
- בנו, ר' עמרם פישר, ירושלים.
בנותיו:
- בתו, מרת נחמה דינה, אשת ר' מנחם מענדל בריקמן - שליחי הרבי בשכונת ארנונה בירושלים.
- בתו, מרת ברכה, אשת ר' מנחם וולף.
- בתו, מרת שולמית
- בתו, מרת חיה שרה אשת ר' יונתן זאב רוזנבאום
- בתו, מרת בתיה יענטא, אשת הרב שניאור זלמן דייטש - שליח הרבי במינסק, בלארוס
- בתו, מרת רבקה, אשת ר' חיים מאיר זלמנוב.
- בתו, מרת רחל דאבע רייזע, אשת ר' שרגא פייביש מרוזוב.
- בתו, מרת דבורה לאה, אשת ר' שלמה דוד כ"ץ.
- בתו, מרת חנה, אשת ר' יוסף יצחק צוויבל.
הערות שוליים
- ↑ נפטר בכ"ה סיון תשכ"ט
- ↑ נפטרה בי' אדר תשנ"א
- ↑ בשנים האחרונות החלו משפחתו לפרסם את הנחותיו [משיחות שכבר נתפרסמו הנחות אחרות] בקונטרסים שבועיים.
- ↑ נפטר בה' תשרי תשל"ה.
- ↑ צילום המכתב.
- ↑ שניתנים לטובת הציבור כביכול בתנאי שיעשו כרצונו של נותן הכסף
- ↑ צילום השיחה. (הושמט בהתוועדויות).
- ↑ ראו תיאור מהתייחסות הרבי לדברים ביומן מהתוועדות שבת פרשת משפטים תשמ"ז, קובץ דברי משיח לשבת פרשת תרומה תשפ"ה עמ' 41 - 43.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ז מענה צ
- ↑ מהעתקת המזכיר.
- ↑ במקור באידיש: "ס'זאל זיך אלץ אויסלאזן זיך ווי דער פסק דין פון רבנים. זאל זיין ברכה והצלחה" (ע"פ דברי משיח תשנ"ב ח"ג).
- ↑ ועד הקהל בקראון הייטס הגיע להסכם עם הרב דוד פישר - באתר כ"ד סיון תשס"ה.
- ↑ צילום ההחלטה.
- ↑ תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים
