קדיש – הבדלי גרסאות
שחזור. לא אתר טקסטים תגיות: שחזור ידני קישורים לדפי פירושונים |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
* המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם אפילו כשאין חיוב בבית הכנסת - היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קוה, עלינו, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהלים שנקבע לאומרו לאחר תפילת שחרית, וכמש"כ הלבוש{{הערה|סימן קל"ב.}}, אשר לעולם צריכים לאמר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים. | * המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם אפילו כשאין חיוב בבית הכנסת - היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קוה, עלינו, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהלים שנקבע לאומרו לאחר תפילת שחרית, וכמש"כ הלבוש{{הערה|סימן קל"ב.}}, אשר לעולם צריכים לאמר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים. | ||
==הגיית הקדיש== | |||
ב[[סידור אדמו"ר הזקן]] מנוקדות המילים 'יתגדל ויתקדש' ב[[פתח]] תחת ה[[גימ"ל]] וה[[רי"ש]], בניגוד לסידורים רבים - בהם מנוקדות ב[[צירה]]{{הערה|וכבר העירו (ראה במאמר בהערה דלהלן) שבנוסח 'על הכל יתגדל ויתקדש' שבתפילת שבת - מנוקד בסידור בפתח, וייתכן שהוא (הניקוד דקדיש) שיבוש וט"ס.}}. אולם בניגוד לכך, העיד הרב [[יעקב לנדא]] ש[[אדמו"ר הרש"ב]] כן היה הוגה מילים אלו בצירה, ולא בפתח, וכן העיד ר' [[זלמן דוכמן]] על [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ר' [[יהושע מונדשיין]] ב[[פרדס חב"ד]]{{מקור|מקור מדוייק, מס' גליון, מס' עמוד, מס' הערה}}, במאמרו של ר' [[ברוך אוברלנדר]] בנושא 'הניקוד והתחביר בסידור אדמו"ר הזקן' בהערה}}.{{ש}} | |||
לעומת זאת, [[הרבי]] נשיא דורנו הגה תמיד בפתח, וכן הורה לרבים במכתבים, וכן כתב גם בקונטרס 'מנהגי אבלות' (קונרס ס"ח) שיצא לאור עוד בחיי אדמו"ר הריי"צ. | |||
==אצל הרבי== | ==אצל הרבי== | ||
הרבי אומר 'קדיש יתום' ונוהג מנהגי [[יארצייט]] בתאריכים הקשורים עם בני משפחתו: | הרבי אומר 'קדיש יתום' ונוהג מנהגי [[יארצייט]] בתאריכים הקשורים עם בני משפחתו: | ||