מ נוסח הקדיש: שיניתי את העדות השונות שאומרות קדיש, הרחבה, ניסוח, עיצוב
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==נוסח הקדיש==
==נוסח הקדיש==
=== נוסח ספרד ===
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא: אמן בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ: אמן
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא: אמן בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ: אמן


שורה 14: שורה 12:


עֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן
עֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: אמן
=== נוסח עדות המזרח ===
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ.
בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְֹרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא,
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵֹּא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָה רבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָֹבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָה וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה, וְרֵיוַח וְהַצָּלָה לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶֹה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶֹה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל  וְאִמְרוּ אָמֵן:
=== נוסח אשכנז ===
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ יִתְגַּדֵּל וְיִתְקַדֵּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִּרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל  שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵילָא וּלְעֵילָא מִכָּל לְעֵילָא מִכָּל מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא וְחַיִּים עָלֵינו וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (<small>בעשרת ימי תשובה:</small> הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:
=== נוסח תמני בלדי ===
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא.
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ , וְיִמְלוֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרוֹק עַמֵּיהּ בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא וְסִייַּעְתָּא וּפוּרְקָנָא וּרְוַחָא וְחִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי עֲלֵיכוֹן וַעֲלַנָא וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְחַיִים וּלְשָׁלוֹם וְאִמְרוּ אָמֵן:


==סוגי הקדישים==
==סוגי הקדישים==
שורה 97: שורה 52:
* המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם אפילו כשאין חיוב בבית הכנסת - היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קוה, עלינו, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהלים שנקבע לאומרו לאחר תפילת שחרית, וכמש"כ הלבוש{{הערה|סימן קל"ב.}}, אשר לעולם צריכים לאמר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים.
* המורם מכל הנ"ל, אשר לדעתי יש לומר כל הקדישים שמנהגנו לאומרם אפילו כשאין חיוב בבית הכנסת - היינו גם הקדיש לאחר שיר של יום, קוה, עלינו, ולא עוד אלא אפילו הקדיש שלאחר שיעור התהלים שנקבע לאומרו לאחר תפילת שחרית, וכמש"כ הלבוש{{הערה|סימן קל"ב.}}, אשר לעולם צריכים לאמר קדיש לאחרי שאמרו פסוקים.


==הגיית הקדיש==
ב[[סידור אדמו"ר הזקן]] מנוקדות המילים 'יתגדל ויתקדש' ב[[פתח]] תחת ה[[גימ"ל]] וה[[רי"ש]], בניגוד לסידורים רבים - בהם מנוקדות ב[[צירה]]{{הערה|וכבר העירו (ראה במאמר בהערה דלהלן) שבנוסח 'על הכל יתגדל ויתקדש' שבתפילת שבת - מנוקד בסידור בפתח, וייתכן שהוא (הניקוד דקדיש) שיבוש וט"ס.}}. אולם בניגוד לכך, העיד הרב [[יעקב לנדא]] ש[[אדמו"ר הרש"ב]] כן היה הוגה מילים אלו בצירה, ולא בפתח, וכן העיד ר' [[זלמן דוכמן]] על [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ר' [[יהושע מונדשיין]] ב[[פרדס חב"ד]]{{מקור|מקור מדוייק, מס' גליון, מס' עמוד, מס' הערה}}, במאמרו של ר' [[ברוך אוברלנדר]] בנושא 'הניקוד והתחביר בסידור אדמו"ר הזקן' בהערה}}.{{ש}}
לעומת זאת, [[הרבי]] נשיא דורנו הגה תמיד בפתח, וכן הורה לרבים במכתבים, וכן כתב גם בקונטרס 'מנהגי אבלות' (קונרס ס"ח) שיצא לאור עוד בחיי אדמו"ר הריי"צ.
==אצל הרבי==
==אצל הרבי==
הרבי אומר 'קדיש יתום' ונוהג מנהגי [[יארצייט]] בתאריכים הקשורים עם בני משפחתו:
הרבי אומר 'קדיש יתום' ונוהג מנהגי [[יארצייט]] בתאריכים הקשורים עם בני משפחתו: