ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב: הבדלים בין גרסאות בדף

מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ניגון ל[[ר' אשר מניקולייב]] (אלף דרייער) הוא ניגון מספר נ"ט ב[[ספר הניגונים]].
'''ניגון ל[[ר' אשר מניקולייב]] (מכונה גם: אלף דרייער)''' הוא ניגון מספר נ"ט ב[[ספר הניגונים]].


== מקור הניגון ==
== מקור הניגון ==
שורה 5: שורה 5:


במהלך החתונה ניגנה חבורת כלי זמר ניגון דביקות בעל שני בתים. ר' אשר, שהיה בעל חוש לנגינה, תפס את הניגון לאשורו, ולאחר החתונה, בדרכו לקישינוב, ניגן ר' אשר את הניגון בפני אדמו"ר הריי"צ על שפת נהר דניסטר{{הערה|אדמו"ר הריי"צ נסע בסירה של החסיד ר' משה ליב שוואלבין מניקולייב לביקור אצל חותנו, ר' אברהם שניאורסאהן. על שפת הנהר בקאמינקה, ניגן ר' אשר את הניגון "מיט אזא רייכקייט", בעשירות שכזו, כפי שתיאר אדמו"ר הריי"צ.}}. לאחר מכן, סיפר ר' אשר לאדמו"ר הרש"ב (ששהה בהאמבורג{{הערה|ר' אשר נסע להאמבורג, שם שהה אדמו"ר הרש"ב במרפא, כדי למסור דיווח על השליחות, כולל פרטי החתונה והמאמרים שנחזרו.}}) על החתונה וניגן את הניגון. בחזרתו לניקולייב, לימד ר' אשר את הניגון לחסיד ר' [[משה חריטונוב]]{{הערה|בגירסא אחרת: ר' [[אהרן חריטונוב]]}}, ששיכלל אותו והוסיף בית נוסף{{הערה|ר' משה, שהיה מנגן ומחבר ניגונים, "הוסיף לו כנפיים", כדברי אדמו"ר הריי"צ, וחסידים אמרו כי "הוסיף עליו ציצים ופרחים", כפי שמסר ר' שלום חריטונוב ששמע מר' שלמה אהרן קזרנובסקי, חתנו של ר' אשר גרוסמן.}}. כך נקבע הניגון כ"ניגון לר' אשר מניקולייב".
במהלך החתונה ניגנה חבורת כלי זמר ניגון דביקות בעל שני בתים. ר' אשר, שהיה בעל חוש לנגינה, תפס את הניגון לאשורו, ולאחר החתונה, בדרכו לקישינוב, ניגן ר' אשר את הניגון בפני אדמו"ר הריי"צ על שפת נהר דניסטר{{הערה|אדמו"ר הריי"צ נסע בסירה של החסיד ר' משה ליב שוואלבין מניקולייב לביקור אצל חותנו, ר' אברהם שניאורסאהן. על שפת הנהר בקאמינקה, ניגן ר' אשר את הניגון "מיט אזא רייכקייט", בעשירות שכזו, כפי שתיאר אדמו"ר הריי"צ.}}. לאחר מכן, סיפר ר' אשר לאדמו"ר הרש"ב (ששהה בהאמבורג{{הערה|ר' אשר נסע להאמבורג, שם שהה אדמו"ר הרש"ב במרפא, כדי למסור דיווח על השליחות, כולל פרטי החתונה והמאמרים שנחזרו.}}) על החתונה וניגן את הניגון. בחזרתו לניקולייב, לימד ר' אשר את הניגון לחסיד ר' [[משה חריטונוב]]{{הערה|בגירסא אחרת: ר' [[אהרן חריטונוב]]}}, ששיכלל אותו והוסיף בית נוסף{{הערה|ר' משה, שהיה מנגן ומחבר ניגונים, "הוסיף לו כנפיים", כדברי אדמו"ר הריי"צ, וחסידים אמרו כי "הוסיף עליו ציצים ופרחים", כפי שמסר ר' שלום חריטונוב ששמע מר' שלמה אהרן קזרנובסקי, חתנו של ר' אשר גרוסמן.}}. כך נקבע הניגון כ"ניגון לר' אשר מניקולייב".
לגרסה אחרת, פעם בדרכו לליובאוויטש עבר ר' אשר דרך עיירה של גויים, שם בכל פעם היה שומע מבית המרזח קולות של צחוק והוללות. פעם אחת קרא משהו שונה: ר' אשר שמע ניגון ממש מיוחד! כמה נגנים גויים ניגנו ניגון שממש מצא חן בעיניו והצלילים ממש משכו את ר' אשר פנימה. ר' אשר נעמד ליד הנגנים עצם את עיניו וביקש שינגנו שוב ושוב את הניגון. הנגנים סירבו בהתחלה, אבל ר' אשר הוציא מטבע מכיסו בכל פעם, מטבע בשם "דרייער". הוא נתן לנגנים והם ניגנו שוב את הניגון, וכך היה 11 פעמים עד שהוא הרגיש שהוא קנה את הניגון ופדה אותו מהגויים. משם מגיע השם של הניגון "אלף" זה אחד עשרה באידיש ושם המטבע "דרייער" . ר' אשר מיהר לליובאוויטש לתת את הניגון מתנה לאדמו"ר הרש"ב ולנגן את זה לפניו, הרבי הרש"ב מאוד אהב את הניגון ובסיום הניגון אמר לר' אשר שלא מספיק לקנות את הניגון בכסף אלא צריך לבצע שינוי בניגון. נסע ר' אשר לחסיד ר' אהרן חריטונוב שהיה בעל מנגן נפלא, ר' אהרן עשה שינוי בניגון ובפי החסידים עשה כנפיים לניגון והעלה אותו לקדושה{{מקור}}.


=== משמעות הניגון ===
=== משמעות הניגון ===
שורה 10: שורה 12:


אדמו"ר הריי"צ התייחס למשמעות הניגון בהסתמך על דברי אדמו"ר הרש"ב, שציטט את אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק. אשר ניגוני חב"ד מתחלקים לשני סוגים: כאלו שמקורם בחב"ד וכאלו שמגלים את עקרונות חב"ד. ניגון זה נחשב "ניגון שמגלה חב"ד" ומשתייך למדרגה הרביעית של ניגונים, שכן מקורו בנגינת כלי זמר שאינה חסידית ("מן החוץ"). ולאחר שזוכך ושוכלל על ידי חסידי חב"ד והותאם לסגנון חסידי, הוא קיבל מעמד רוחני גבוה, המגיע "לעילא", מעל כל העולמות{{הערה|אדמו"ר הריי"צ ציין: "שמעתי מאאמו"ר (הרש"ב), בשם אביו אאזמו"ר מוהר"ש, ששמע מאביו אדמו"ר הצמח צדק, שניגוני חב"ד הם באחד משני פנים: 1. או שהם באים מחב"ד 2. או שהם מגלים חב"ד. אודות ניגון זה שניגנו כעת (ניגונו של ר' אשר גרוסמן) אמר אאמו"ר (הרש"ב) שהוא מן ה'פרשה' שמגלה חב"ד. דובר פעם, שישנן ארבע מדריגות בניגונים. הניגון של ר' אשר גרוסמן הוא מן המדריגה הרביעית. ניגון זה הוא לא מן הניגונים המיוחסים, אשר מיוחסים לרבי, אלא זהו ניגון שבא מן החוץ, שזהו ענין ה'עשיה', שמגיע עד 'לעילא', מעל כל העולמות."}}. תהליך זה משקף את יכולתם של חסידי חב"ד לקחת ניגון חיצוני, לברר אותו ולהעלותו לרמה רוחנית גבוהה באמצעות עיבודו לסגנון חסידי{{הערה|לפנינו עדות מפורטת על תהליך של "עיבודו" של ניגון מן החוץ אל הפנים, החל ממקורו של הניגון והגלגולים אותם עבר עד להצטרפותו לאוצר ניגוני חב"ד.}}.
אדמו"ר הריי"צ התייחס למשמעות הניגון בהסתמך על דברי אדמו"ר הרש"ב, שציטט את אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק. אשר ניגוני חב"ד מתחלקים לשני סוגים: כאלו שמקורם בחב"ד וכאלו שמגלים את עקרונות חב"ד. ניגון זה נחשב "ניגון שמגלה חב"ד" ומשתייך למדרגה הרביעית של ניגונים, שכן מקורו בנגינת כלי זמר שאינה חסידית ("מן החוץ"). ולאחר שזוכך ושוכלל על ידי חסידי חב"ד והותאם לסגנון חסידי, הוא קיבל מעמד רוחני גבוה, המגיע "לעילא", מעל כל העולמות{{הערה|אדמו"ר הריי"צ ציין: "שמעתי מאאמו"ר (הרש"ב), בשם אביו אאזמו"ר מוהר"ש, ששמע מאביו אדמו"ר הצמח צדק, שניגוני חב"ד הם באחד משני פנים: 1. או שהם באים מחב"ד 2. או שהם מגלים חב"ד. אודות ניגון זה שניגנו כעת (ניגונו של ר' אשר גרוסמן) אמר אאמו"ר (הרש"ב) שהוא מן ה'פרשה' שמגלה חב"ד. דובר פעם, שישנן ארבע מדריגות בניגונים. הניגון של ר' אשר גרוסמן הוא מן המדריגה הרביעית. ניגון זה הוא לא מן הניגונים המיוחסים, אשר מיוחסים לרבי, אלא זהו ניגון שבא מן החוץ, שזהו ענין ה'עשיה', שמגיע עד 'לעילא', מעל כל העולמות."}}. תהליך זה משקף את יכולתם של חסידי חב"ד לקחת ניגון חיצוני, לברר אותו ולהעלותו לרמה רוחנית גבוהה באמצעות עיבודו לסגנון חסידי{{הערה|לפנינו עדות מפורטת על תהליך של "עיבודו" של ניגון מן החוץ אל הפנים, החל ממקורו של הניגון והגלגולים אותם עבר עד להצטרפותו לאוצר ניגוני חב"ד.}}.
{{קרדיט| '''[https://nichoach.blogspot.com/2014/11/blog-post.html כתבה]''' באתר '''[https://nichoach.blogspot.com/ קיר הניגונים]''' של הרב [[לב לייבמן]]}}


== ביצועים לניגון ==
== ביצועים לניגון ==
שורה 23: שורה 24:
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMTJhbmh6SER2LU0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMTJhbmh6SER2LU0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=478 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=478 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]
== מקורות ==
* אגרות-קודש אדמו"ר מהורש"ב
* ליקוטי דיבורים, חלק ג'
* ספר השיחות תרפ"ח-תרצ"א
* ספר השיחות קיץ ה'ש"ת
* ספר השיחות תש"א
* ספר השיחות תש"ו-תש"י
* נגינה לאור החסידות


{{ניגוני חב"ד}}
{{ניגוני חב"ד}}
שורה 37: שורה 29:
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]
[[קטגוריה:ניגונים מניקולייב]]
[[קטגוריה:ניגונים מניקולייב]]
[[קטגוריה:ניגוני ר' אהרן חריטונוב]]
[[קטגוריה:ניגוני ר' אהרון חריטונוב]]
{{קרדיט| '''[https://nichoach.blogspot.com/2014/11/blog-post.html כתבה]''' באתר '''[https://nichoach.blogspot.com/ קיר הניגונים]''' של הרב [[לב לייבמן]]{{הערה|מקורות: [[אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב]]; [[ליקוטי דיבורים]] (ח"ג); [[ספר השיחות קיץ ה'ש"ת]]; סה"ש תש"א; נגינה לאור החסידות.}}}}