עקשנות – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
מ החלפת טקסט – "לקו"ת" ב־"לקוטי תורה" |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
בעבודת השם{{הערה|1=ראו גם [https://chabadlibrary.org/books/1200750080 אגרות קודש חלק א' אגרת עט, ביאור ענין המליקה בעבודת השם שהוא אותו העניין ממש].}} ענין העקשות הוא ה[[קבלת עול]], שאדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים למעלה מטעם ודעת ולמעלה מרגש{{הערה|שם=לב}}, והכח לבחינת ביטול זה לאלוקות שלמעלה מן השכל, הוא משם הוי' שחקוק בכל אחד מישראל, כמו שכתוב "כי חלק ה' עמו", ובחינת [[קוצו של יו"ד]] היא הביטול שלמעלה מהשכל, ומעוררים זאת על ידי ההתבוננות השכלית, ובאמצעותה מגיעים לביטול שלמעלה מהשכל, והזמן המסוגל לזה ביותר הוא חודש תשרי שמכונה בשם 'ירח האיתנים', שאיתן משמעותו קשה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2000500213 תורת שמואל תרל"ה חלק ב' עמוד תנט].}}. | בעבודת השם{{הערה|1=ראו גם [https://chabadlibrary.org/books/1200750080 אגרות קודש חלק א' אגרת עט, ביאור ענין המליקה בעבודת השם שהוא אותו העניין ממש].}} ענין העקשות הוא ה[[קבלת עול]], שאדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים למעלה מטעם ודעת ולמעלה מרגש{{הערה|שם=לב}}, והכח לבחינת ביטול זה לאלוקות שלמעלה מן השכל, הוא משם הוי' שחקוק בכל אחד מישראל, כמו שכתוב "כי חלק ה' עמו", ובחינת [[קוצו של יו"ד]] היא הביטול שלמעלה מהשכל, ומעוררים זאת על ידי ההתבוננות השכלית, ובאמצעותה מגיעים לביטול שלמעלה מהשכל, והזמן המסוגל לזה ביותר הוא חודש תשרי שמכונה בשם 'ירח האיתנים', שאיתן משמעותו קשה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2000500213 תורת שמואל תרל"ה חלק ב' עמוד תנט].}}. | ||
בשונה מהעקשנות של הלעומת זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370549 התבארה באריכות בתורה אור הוספות מגילת אסתר קכג, ג].}}, העקשנות דקדושה נמצאת בצד הקדושה בלבד, והיא בחינת האהבה שבפנימיות הלב שלמעלה מטעם ודעת, ומגיעה מלמעלה בבחינת מתנה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4001380589 לקוטי תורה פרשת בלק סז, ד]. התבאר גם בהאזינו עג, רע"ב. וראה גם תו"א תצוה פה, סע"א. פה, ג-ד. הוספות לתו"א מג"א קכג, ב-ג. | בשונה מהעקשנות של הלעומת זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370549 התבארה באריכות בתורה אור הוספות מגילת אסתר קכג, ג].}}, העקשנות דקדושה נמצאת בצד הקדושה בלבד, והיא בחינת האהבה שבפנימיות הלב שלמעלה מטעם ודעת, ומגיעה מלמעלה בבחינת מתנה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4001380589 לקוטי תורה פרשת בלק סז, ד]. התבאר גם בהאזינו עג, רע"ב. וראה גם תו"א תצוה פה, סע"א. פה, ג-ד. הוספות לתו"א מג"א קכג, ב-ג. לקוטי תורה בלק עא, ב. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שלו. תער"ב-ע"ו ע' קכב. [https://chabadlibrary.org/books/2000460324 תורת שמואל תרל"ט חלק א' עמוד רכה], ושם מקשר זה עם ענין 'עז כנמר'.}}, ותוקף זה הוא בעצם הנפש ממש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2300550766 תורת חיים שמות חלק ב' פרשת תצוה שעט, ד]. וראו שם כי מה שעומד לנגד זה מצד הסטרא אחרא, הוא העזות מצח, וזהו הטעם לציווי ה' להניח את הציץ על המצח דווקא.}}. | ||
ב[[אגרת הקודש - סימן כ"ב]] תובע אדמו"ר הזקן להשתמש בתכונה זו לצורך התחזקות בתפילה בקול רם, אדמו"ר הריי"צ התבטא בשיחה הידועה בעת שיצא ל[[קאסטרמה]] ב[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|מאסרו הידוע]] שמוכרחים לומר לשלוחי היבסקציה "בעקשנות היהודית הגדולה והחזקה ביותר" עם אלפי שנות מסירות הנפש היהודית: "אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4301580256 שיחת ג' תמוז תרפ"ז].}}, והרבי התבטא באחת השיחות בנוגע ליהודי [[גרוזיה]] שאצלם רואים בתוקף גדול יותר את ענין העקשנות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/11200017122 שיחת אחרון של פסח תשל"ב].}}, וכן אצל בעלי תשובה, שלא מתחשבים במה שאומרים אלא הולכים בתוקף עם האמת הפנימית שלהם, כפי שבא לידי ביטוי בתנועות הניגון של 'אתה בחרתנו'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1402730092 שיחת יום שמחת תורה תשכ"ד].}}. | ב[[אגרת הקודש - סימן כ"ב]] תובע אדמו"ר הזקן להשתמש בתכונה זו לצורך התחזקות בתפילה בקול רם, אדמו"ר הריי"צ התבטא בשיחה הידועה בעת שיצא ל[[קאסטרמה]] ב[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|מאסרו הידוע]] שמוכרחים לומר לשלוחי היבסקציה "בעקשנות היהודית הגדולה והחזקה ביותר" עם אלפי שנות מסירות הנפש היהודית: "אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4301580256 שיחת ג' תמוז תרפ"ז].}}, והרבי התבטא באחת השיחות בנוגע ליהודי [[גרוזיה]] שאצלם רואים בתוקף גדול יותר את ענין העקשנות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/11200017122 שיחת אחרון של פסח תשל"ב].}}, וכן אצל בעלי תשובה, שלא מתחשבים במה שאומרים אלא הולכים בתוקף עם האמת הפנימית שלהם, כפי שבא לידי ביטוי בתנועות הניגון של 'אתה בחרתנו'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1402730092 שיחת יום שמחת תורה תשכ"ד].}}. | ||