אגרת הקודש - סימן ט"ז: הבדלים בין גרסאות בדף

ספר התניא
דף השער וההקדמה
	דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
	הקדמה - חינוך קטן
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־11:16, 25 ביולי 2021

אגרת הקודש ט"ז - אהובי אחיי ורעיי אשר כנפשי

מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרת זו מחדשת, שגם מי שכבר נתן צדקה כדרוש (כפי שהתבאר בכל האגרות הקודמות) - כשהחברים נמנים לצדקה צריך לתת עוד.

האגרת נכתבה לקהילה במצב כלכלי איום:

שלא היה להם ממה להתפרנס בהווה,
וגם לא חסכונות מהעבר.

למרות הכל כותב להם אדמו"ר הזקן שהם מחוייבים בצדקה:

הן מעיקר הדין
והן לפנים משורת הדין.

גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרת ט"ז

לאנשי ק' וכו'

טז אהוביי אחיי ורעיי אשר כנפשי הנה לא נעלם ממני צוק העתים אשר נתדלדלה הפרנסה ובפרט הידועים לי ממחניכם אשר מטה ידם בלי שום משען ומשענה וממש לווים ואוכלים ה' ירחם עליהם וירחיב להם בצר בקרוב ועם כל זה לא טוב הם עושים לנפשם לפי הנשמע אשר קפצו ידם הפתוחה מעודם עד היום הזה ליתן ביד מלאה ועין יפה לכל הצטרכות ההכרחיים לדי מחסורי האביונים נקיים אשר עיניהם נשואות אלינו ואם אנו לא נרחם עליהם ח"ו מי ירחם עליהם וחי אחיך עמך כתיב ולא אמרו חייך קודמין אלא כשביד אחד קיתון של מים וכו' שהוא דבר השוה לשניהם בשוה לשתות להשיב נפשם בצמא. אבל אם העני צריך לחם לפי הטף ועצים וכסות בקרה וכה"ג כל דברים אלו קודמין לכל מלבושי כבוד וזבח משפחה בשר ודגים וכל מטעמים של האדם וכב"ב ולא שייך בזה חייך קודמין מאחר שאינן חיי נפש ממש כמו של העני שוה בשוה ממש כדאיתא בנדרים דף פ'. והנה זהו עפ"י שורת הדין גמור. אבל באמת גם אם הוא ענין דלא שייך כ"כ ה"ט ראוי לכל אדם שלא לדקדק להעמיד על הדין רק לדחוק חייו וליכנס לפני ולפנים משורת הדין ולדאוג לעצמו ממארז"ל שכל המדקדק בכך סוף בא לידי כך ח"ו וגם כי כולנו צריכים לרחמי שמים בכל עת באתערותא דלתתא דוקא בכל עת ובכל שעה לעורר רחמינו על הצריכים לרחמים וכל המאמץ לבבו וכובש רחמיו יהיה מאיזה טעם שיהיה גורם כך למעלה לכבוש וכו' ח"ו ומה גם כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב תמיד ולא יחטא והצדקה מכפרת ומגינה מן הפורענות וכו' ולזאת היא רפואת הגוף ונפש ממש אשר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו בשגם אנו מאמינים בני מאמינים כי הצדקה אינה רק הלואה להקב"ה כדכתיב מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו בכפליים בעולם הזה דשכר כל המצות ליכא בעולם הזה לבד מצדקה לפי שהוא טוב לבריות כדאיתא בקדושין ס"פ קמא וגם יש לחוש לעונש ח"ו כשחבריו נמנים לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהם כנודע ממארז"ל ולשומעים יונעם ותבוא עליהם ברכת טוב בכל מילי דמיטב הטיבה ה' לטובים וישרים כנפשם ונפש הדו"ש מכל לב ונפש:

סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]

האגרת הולכת ומבארת (מהקל לכבד), מדוע ראוי לכל אחד ואחת לתת צדקה אפילו כשמעיקר הדין פטור, ואפילו יותר מכפי יכולתו:

מעיקר הדין מצווה התורה "וחי אחיך עמך": חיי הזולת קודמים לכל צרכי האדם.

לפנים משורת הדין (כגון שצרכי הזולת אינם חיי הנפש ממש):

א. מצד העתיד, אם יקמץ גם איתו ינהגו כך מלמעלה (מדה כנגד מידה).
ב. מצד ההווה, אם ירחם על הזולת ירחמו כך גם עליו.
ג. מצד העבר, הצדקה מכפרת ומגינה מן הפורענות.

וכל הנ"ל הוא הן לטוב והן למוטב:

לטוב - לנותן הקב"ה מחזיר כפליים.
ולמוטב - המעלים עיניו יחוש לעונש.

מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תניא לעם באתר חב"ד אור אין סוף.

הקודם:
פרק ט"ו

פרקי אגרת הקודש

הבא:
פרק י"ז

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{תניא}}
-'''פרק ט"ז''' של [[אגרת הקודש]] מבאר כי
+'''אגרת הקודש ט"ז - אהובי אחיי ורעיי אשר כנפשי'''
-==מבוא לפרק==
+==מבוא==
-==גוף הפרק==
+אגרת זו מחדשת, שגם מי שכבר נתן צדקה '''כדרוש''' (כפי שהתבאר '''בכל''' האגרות הקודמות) - כשהחברים נמנים לצדקה '''צריך לתת עוד'''.
-{{קטע תניא|קטע=אגרת ט"ז|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ט"ז}}}}
-==סיכום הפרק==
+{{ש}}
+האגרת נכתבה לקהילה במצב כלכלי איום:
+:*שלא היה להם ממה להתפרנס בהווה,
+:*וגם לא חסכונות מהעבר.
-==צילום דפוס התניא==
+{{ש}}
+למרות הכל כותב להם [[אדמו"ר הזקן]] שהם מחוייבים בצדקה:
+:* הן מעיקר הדין
+:* והן לפנים משורת הדין.
+==גוף האגרת==
+{{קטע תניא|קטע=אגרת ט"ז|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף ט"ז}}}}
+==סיכום==
+האגרת הולכת ומבארת (מהקל לכבד), מדוע ראוי לכל אחד ואחת לתת צדקה אפילו כשמעיקר הדין פטור, ואפילו יותר מכפי יכולתו:{{ש}}{{ש}}
+'''מעיקר הדין''' מצווה התורה "וחי אחיך עמך": חיי הזולת קודמים לכל צרכי האדם.
+'''לפנים משורת הדין''' (כגון שצרכי הזולת אינם חיי הנפש ממש):
+:* א. '''מצד העתיד''', אם יקמץ גם איתו ינהגו כך מלמעלה (מדה כנגד מידה).
+:* ב. '''מצד ההווה''', אם ירחם על הזולת ירחמו כך גם עליו.
+:* ג. '''מצד העבר''', הצדקה מכפרת ומגינה מן הפורענות.
+{{ש}}
+וכל הנ"ל הוא הן לטוב והן למוטב:
+:* '''לטוב''' - לנותן הקב"ה מחזיר כפליים.
+:* '''ולמוטב''' - המעלים עיניו יחוש לעונש.
 ==מושגים יסודיים בפרק==
+*[[קדש עצמך במותר לך|לפנים משורת הדין]]
+*[[מידה כנגד מידה]]
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://abc770.org/article_node_4765/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף.
-{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ט"ו|פרק ט"ו]]|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ז|פרק י"ז]]}}
+{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סעיף ט"ו|פרק ט"ו]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סעיף י"ז|פרק י"ז]]}}
 [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]