אגרת הקודש - סימן י"א: הבדלים בין גרסאות בדף
(הרחבה) |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
''' | '''אגרת הקודש י"א - להשכילך בינה''' | ||
==מבוא | ==מבוא== | ||
אגרת זו{{הערה|העוסקת באמונה, ויש לשאול: מדוע הוכנסה באמצע אגרות העוסקות במעלות הצדקה?}} מבהירה את כוונת המשל (שהובא באגרת [[אגרת הקודש - סעיף י'|הקודמת]]) "עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו" . מאחר והמשל{{הערה|כפי שהובא באגרת הקודמת.}} עלול להטעות (שבצרכי הגוף יש מעלה '''מצד עצמם'''), מבהירה אגרת זו שאדרבה - '''ההיפך''' הוא הנכון. | |||
{{ | |||
== | ==גוף האגרת== | ||
א | {{קטע תניא|קטע=אגרת י"א|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף י"א}}}} | ||
==סיכום== | |||
האגרת תובעת שלא יהיה האדם מונח בגשמיות, ועד שאפילו חסרון דברים '''המוכרחים''' (בנים בריאות ופרנסה) לא יהיה נוגע לו כלל. | |||
ומדוע דורשים זאת? כי המבחן לדעת במה "מונח" האדם הוא לראות מה גורם לו צער{{הערה|כי "הצער היפך התענוג".}}, (ואף שאין ביכולת האדם הממוצע למאוס '''באמת''' בעולם הזה - מספיק '''שירצה''' בכך באמת). | |||
{{ש}} | |||
'''וכדי להגיע לזה יש להפנים שני דברים:''' | |||
* א) כל רגע מתחדשת בריאת העולם. | |||
* ב) אין רע יורד מלמעלה. | |||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - | ==מושגים יסודיים== | ||
*[[אין רע יורד מלמעלה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3601&CategoryID=927 אמונה מאחורי הקיר - סיפור מיוחד אודות האגרת הזו עם הרב מאיר שלמה ינובסקי ור' אשר מניקולייב]''' | |||
*[https://daat.org.il/%D7%A9%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-7-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%90%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%9A-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94/ שיעור על האגרת מהרב יצחק ערד] | |||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/535978 האגרת עם ביאור 'שיעורים בספר התניא'] | |||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סעיף י'|פרק י']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סעיף י"ב|פרק י"ב]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:29, 24 באוקטובר 2023
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
אגרת הקודש י"א - להשכילך בינה
מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
אגרת זו[1] מבהירה את כוונת המשל (שהובא באגרת הקודמת) "עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו" . מאחר והמשל[2] עלול להטעות (שבצרכי הגוף יש מעלה מצד עצמם), מבהירה אגרת זו שאדרבה - ההיפך הוא הנכון.
גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
| אגרת י"א | ||
|---|---|---|
| יא להשכילך בינה. כי לא זו הדרך ישכון אור ה' להיות חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני, כי על זה אמרו רז"ל בטל רצונך כו', דהיינו שיהיה רצונו בטל במציאות ולא יהיה לו שום רצון כלל בעניני עולם הזה כולם הנכללים בבני חיי ומזוני, וכמאמר רז"ל שעל כרחך אתה חי:
וביאור הענין הוא, רק אמונה אמיתית ביוצר בראשית, דהיינו שהבריאה יש מאין הנקראת ראשית חכמה, והיא חכמתו שאינה מושגת לשום נברא, הבריאה הזאת היא בכל עת ורגע שמתהוים כל הברואים יש מאין מחכמתו יתברך המחיה את הכל, וכשיתבונן האדם בעומק הבנתו ויצייר בדעתו הווייתו מאין בכל רגע ורגע ממש, האיך יעלה על דעתו כי רע לו או שום יסורים מבני חיי ומזוני או שארי יסורין בעולם, הרי האין שהיא חכמתו יתברך הוא מקור החיים והטוב והעונג והוא העדן שלמעלה מעולם הבא, רק מפני שאינו מושג לכן נדמה לו רע או יסורים, אבל באמת אין רע יורד מלמעלה והכל טוב, רק שאינו מושג לגודלו ורב טובו, וזהו עיקר האמונה שבשבילה נברא האדם, להאמין דלית אתר פנוי מיניה, ובאור פני מלך חיים ועל כן עוז וחדוה במקומו הואיל והוא רק טוב כל היום, ועל כן ראשית הכל שישמח האדם ויגל בכל עת ושעה, ויחיה ממש באמונתו בה' המחיה ומטיב עמו בכל רגע. ומי שמתעצב ומתאונן, מראה בעצמו שיש לו מעט רע ויסורין וחסר לו איזה טובה, והרי זה ככופר ח"ו, ועל כן הרחיקו מדת העצבות במאד חכמי האמת. אבל המאמין לא יחוש משום יסורין בעולם, ובכל עניני העולם הן ולאו שוין אצלו בהשוואה אמיתית, ומי שאין שוין לו מראה בעצמו שהוא מערב רב דלגרמייהו עבדין, ואוהב את עצמו לצאת מתחת יד ה' ולחיות בחיי עובדי גלולים, בשביל אהבתו את עצמו, ועל כן הוא חפץ בחיי בשרים ובני ומזוני כי זה טוב לו, ונוח לו שלא נברא, כי עיקר בריאת האדם בעולם הזה הוא בשביל לנסותו בנסיונות אלו, ולדעת את אשר בלבבו אם יפנה לבבו אחרי אלהים אחרים שהם תאוות הגוף המשתלשלים מסטרא אחרא ובהם הוא חפץ, או אם חפצו ורצונו לחיות חיים אמיתים המשתלשלים מאלקים חיים אף שאינו יכול*.
|
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
האגרת תובעת שלא יהיה האדם מונח בגשמיות, ועד שאפילו חסרון דברים המוכרחים (בנים בריאות ופרנסה) לא יהיה נוגע לו כלל.
ומדוע דורשים זאת? כי המבחן לדעת במה "מונח" האדם הוא לראות מה גורם לו צער[3], (ואף שאין ביכולת האדם הממוצע למאוס באמת בעולם הזה - מספיק שירצה בכך באמת).
וכדי להגיע לזה יש להפנים שני דברים:
- א) כל רגע מתחדשת בריאת העולם.
- ב) אין רע יורד מלמעלה.
מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אמונה מאחורי הקיר - סיפור מיוחד אודות האגרת הזו עם הרב מאיר שלמה ינובסקי ור' אשר מניקולייב
- שיעור על האגרת מהרב יצחק ערד
- האגרת עם ביאור 'שיעורים בספר התניא'
| הקודם: פרק י' |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק י"ב |