צל – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
מ החלפת טקסט – "לקו"ת" ב־"לקוטי תורה" |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקיף דלבונה – קודש הקודשים== | ==מקיף דלבונה – קודש הקודשים== | ||
על הפסוק "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש רבה קדושים פרשה כ"ד.}} "מהו להצילך – להגן עליך להיות צל על ראשך". דהיינו, צל הוא משל להגנה שמגן הקב"ה מפני הפורענות כמו "בצל כנפיך תסתירני"{{הערה|תהלים י"ז ח'}}, "בצל כנפיך יחסיון"{{הערה|תהלים ל"ו ח'.}}, וזהו שנאמר "לחמנו הם סר צילם מעליהם" – היינו, ש[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] הסיר מז' האומות את ההגנה שהייתה להם עד עתה{{הערה|סד"ה ואולם חי אני, מובא | על הפסוק "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך" דרשו חז"ל{{הערה|מדרש רבה קדושים פרשה כ"ד.}} "מהו להצילך – להגן עליך להיות צל על ראשך". דהיינו, צל הוא משל להגנה שמגן הקב"ה מפני הפורענות כמו "בצל כנפיך תסתירני"{{הערה|תהלים י"ז ח'}}, "בצל כנפיך יחסיון"{{הערה|תהלים ל"ו ח'.}}, וזהו שנאמר "לחמנו הם סר צילם מעליהם" – היינו, ש[[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] הסיר מז' האומות את ההגנה שהייתה להם עד עתה{{הערה|סד"ה ואולם חי אני, מובא באור התורה כי תצא תתר"ו.}}. | ||
וצל זה והגנה זו (לאומות) היא בחינת המקיף דלבונה{{הערה|תורה אור ד"ה ראה ריח בני}}, והביאור{{הערה|תורה אור ה' ג'}}: י"א סממני הקטורת הם י' [[ניצוצות]] המובלעים ב[[קליפות]], המקבלים חיותם מבחינת הלבונה. דמכיון שהיא "מקיף" ונעלית מהם שלא בערך אין הקליפות חשובות בעיניה לבטלם ולכן יכולות [[יניקת החיצונים|לינק ממנה חיותם]]. והוא כמשל המלך הרואה שממית בהיכלו ואינו טורח לסלקה. ורק כך יכולות ה[[קליפות]] לקבל החיות מהקדושה (דרך [[אור מקיף]]) כי בפנימיות אין יכולים לקבל. דהיינו, כמו שה[[קליפות]] יכולות לקבל רק מה[[מקיף]] (כי אין קודש מתערב בחול). | וצל זה והגנה זו (לאומות) היא בחינת המקיף דלבונה{{הערה|תורה אור ד"ה ראה ריח בני}}, והביאור{{הערה|תורה אור ה' ג'}}: י"א סממני הקטורת הם י' [[ניצוצות]] המובלעים ב[[קליפות]], המקבלים חיותם מבחינת הלבונה. דמכיון שהיא "מקיף" ונעלית מהם שלא בערך אין הקליפות חשובות בעיניה לבטלם ולכן יכולות [[יניקת החיצונים|לינק ממנה חיותם]]. והוא כמשל המלך הרואה שממית בהיכלו ואינו טורח לסלקה. ורק כך יכולות ה[[קליפות]] לקבל החיות מהקדושה (דרך [[אור מקיף]]) כי בפנימיות אין יכולים לקבל. דהיינו, כמו שה[[קליפות]] יכולות לקבל רק מה[[מקיף]] (כי אין קודש מתערב בחול). | ||
ונקראת בחינה זו "קודש הקודשים", והיינו, שהיא מובדלת מהקודש '''כמו שהקודש מובדל מהחול''' – ולכן הוא רק צל. ובבחינת ה"זמן" נמשך מקיף זה דוקא אחרי [[יום הכיפורים]]. כי עניין ענן הקטורת ד[[יום הכיפורים]] הוא בירור בחינת ה[[לבונה]] (שעל ידי זה סר צילם של ה[[קליפות]]) – ומזה נמשך להיות צל על ראשך ולהצילך{{הערה| | ונקראת בחינה זו "קודש הקודשים", והיינו, שהיא מובדלת מהקודש '''כמו שהקודש מובדל מהחול''' – ולכן הוא רק צל. ובבחינת ה"זמן" נמשך מקיף זה דוקא אחרי [[יום הכיפורים]]. כי עניין ענן הקטורת ד[[יום הכיפורים]] הוא בירור בחינת ה[[לבונה]] (שעל ידי זה סר צילם של ה[[קליפות]]) – ומזה נמשך להיות צל על ראשך ולהצילך{{הערה|אור התורה דרושים לסוכות א' תש"י.}}. | ||
==צל יומם - המקיף ד[[אריך אנפין]]== | ==צל יומם - המקיף ד[[אריך אנפין]]== | ||
מהפסוק "כי על כל כבוד [[חופה]]" משמע שיש '''שתי''' בחינות [[כבוד]] - ועל כל אחת מהן חופה. מבארת החסידות{{הערה|לדוגמא ד"ה לכה דודי תשי"ד, וראה בחסידות מבוארת כרך ימי שמחה.}}, ש[[כבוד תחתון|כבוד התחתון]] הוא יחוד [[חתן]] ו[[כלה]] (ו[[חופה]] שעליו הוא [[ספירת הבינה|בינה]]), ו[[כבוד עליון|כבוד העליון]] הוא יחוד [[ספירת החכמה|חכמה]] ו[[ספירת הבינה|בינה]] – '''וחופה שעליו הוא [[אריך אנפין]]'''. | מהפסוק "כי על כל כבוד [[חופה]]" משמע שיש '''שתי''' בחינות [[כבוד]] - ועל כל אחת מהן חופה. מבארת החסידות{{הערה|לדוגמא ד"ה לכה דודי תשי"ד, וראה בחסידות מבוארת כרך ימי שמחה.}}, ש[[כבוד תחתון|כבוד התחתון]] הוא יחוד [[חתן]] ו[[כלה]] (ו[[חופה]] שעליו הוא [[ספירת הבינה|בינה]]), ו[[כבוד עליון|כבוד העליון]] הוא יחוד [[ספירת החכמה|חכמה]] ו[[ספירת הבינה|בינה]] – '''וחופה שעליו הוא [[אריך אנפין]]'''. | ||
ענני הכבוד והענן דמתן תורה היו החופה של כבוד התחתון, אבל על ה[[מצות סוכה|סוכה]] נאמר שהיא "לצל '''יומם'''", דהיינו, צל על בחינת ה"יום". יום הוא חכמה, ו[[אריך אנפין]] הוא הצל (המקיף לחכמה ובינה){{הערה| ( | ענני הכבוד והענן דמתן תורה היו החופה של כבוד התחתון, אבל על ה[[מצות סוכה|סוכה]] נאמר שהיא "לצל '''יומם'''", דהיינו, צל על בחינת ה"יום". יום הוא חכמה, ו[[אריך אנפין]] הוא הצל (המקיף לחכמה ובינה){{הערה| (אור התורה בשלח שפ"ו.}}. | ||
=='''אהבה''' שבבחינת צל== | =='''אהבה''' שבבחינת צל== | ||
ה[[אהבת ה'|אהבה]] שבבחינת צל היא האהבה שנעלית מכדי להיות מקור לאהבה הגלויה בלב. "מידות שבשכל" (המסקנה השכלית שצריך לאהוב) הן שורש לאהבה בפועל, ו"צל" היא אהבה שעוד למעלה מזה{{הערה| | ה[[אהבת ה'|אהבה]] שבבחינת צל היא האהבה שנעלית מכדי להיות מקור לאהבה הגלויה בלב. "מידות שבשכל" (המסקנה השכלית שצריך לאהוב) הן שורש לאהבה בפועל, ו"צל" היא אהבה שעוד למעלה מזה{{הערה|אור התורה ביאורי זהר תל"ה, דרושים לסוכות א'תשמ"ה.}}. | ||
וביאור העניין, שאהבה זו היא בחינת חכמה (וליתר דיוק "[[חסד דאבא]]"), והיא מה שאינו רוצה ליפרד מהשגת ה[[ביטול העולמות|ביטול]] לאלוקות, והיא בחינת "[[אהבה רבה]]" שלמעלה מעלה מ[[אהבת עולם]]. | וביאור העניין, שאהבה זו היא בחינת חכמה (וליתר דיוק "[[חסד דאבא]]"), והיא מה שאינו רוצה ליפרד מהשגת ה[[ביטול העולמות|ביטול]] לאלוקות, והיא בחינת "[[אהבה רבה]]" שלמעלה מעלה מ[[אהבת עולם]]. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==צל הקליפות== | ==צל הקליפות== | ||
אמרו בגמרא{{הערה|גיטין כו.}} "בבואה אית להו, בבואה דבבואה לית להו". מאחר ו"צל" הוא "מקיף", לומדת מזה תורת החסידות שלקליפות יש רק מקיף אחד (ולא כבקדושה שהם שניים{{הערה| | אמרו בגמרא{{הערה|גיטין כו.}} "בבואה אית להו, בבואה דבבואה לית להו". מאחר ו"צל" הוא "מקיף", לומדת מזה תורת החסידות שלקליפות יש רק מקיף אחד (ולא כבקדושה שהם שניים{{הערה|לקוטי תורה ברכה צ"ח ד' ואילך}}, שהם מקיף הקרוב ומקיף הרחוק). | ||
ועניין "בבואה" זו{{הערה| | ועניין "בבואה" זו{{הערה|לקוטי תורה תצא ל"ו ג', ד"ה וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה.}} ב[[עבודה]] הוא הרושם שמשאירות העבירות בנפש האדם. היינו, גם לאחר שעושה תשובה נכונה על מחשבותיו ומידותיו{{הערה|הנרמזים ב"גלחה את ראשה" – מותרי המוחין, ו"עשתה את צפרניה" – מותרי המידות.}} עדיין נשארת בו משיכה מסויימת לרע, והוא עניין עבירה גוררת עבירה{{הערה|אבות ד' ב'.}}. | ||
ובלשון הקבלה "צל" זה הוא המקיף ד[[חיה (חלק הנפש)|חיה]] ולא המקיף ד[[יחידה שבנפש|יחידה]]. היינו, שמצד אחד הוא בתוקף גדול (כי בא מצד המידות ואינו "מעודן" ע"י השכל) אך מצד שני אינו עניין "עצמי" - שאינו '''יכול''' באופן אחר, אלא שאינו '''רוצה''' באופן אחר – ולכן אין בו מסירות נפש אמיתית (כבקדושה){{הערה|המשך תרס"ו עמ' רס"ז}}. | ובלשון הקבלה "צל" זה הוא המקיף ד[[חיה (חלק הנפש)|חיה]] ולא המקיף ד[[יחידה שבנפש|יחידה]]. היינו, שמצד אחד הוא בתוקף גדול (כי בא מצד המידות ואינו "מעודן" ע"י השכל) אך מצד שני אינו עניין "עצמי" - שאינו '''יכול''' באופן אחר, אלא שאינו '''רוצה''' באופן אחר – ולכן אין בו מסירות נפש אמיתית (כבקדושה){{הערה|המשך תרס"ו עמ' רס"ז}}. | ||