מגפה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 :סוד זה, שהקטורת בכוחה לעצור מגפה, התגלה למשה כשעלה להר סיני מפי מלאך המוות בעצמו{{הערה|רש"י שם, יא; משבת פט, א.}}. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כוחה של הקטורת לעצור מגפה, כי שורש המיתה הוא מ[[שבירת הכלים]] בה ירדו ה[[ניצוצות]] מ[[עולם התוהו]] ל[[קליפות]], וי"א סממני הקטורת מעלים את הניצוצות לשרשם בעולם התוהו ו[[המתקת הדינים בשרשם|ממתיקים את הדינים בשרשם]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/4/9d.htm אמרי בינה שער הציצית ט, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/4/31c.htm תורת חיים בראשית לא, ג]. ועוד.}}.
 *בעקבות [[חטא בעל פעור]] כעס ה' על ישראל ושלח בהם מגפה בה נהרגו 24,000 איש. בעקבות מעשה [[פינחס]] שהרג את [[זמרי]], נעצרה המגפה{{הערה|בלק כה, ג ורש"י. שם ח-ט.}}.
-*כאשר [[דוד המלך]] מנה את עם ישראל, והדבר לא היה לרצון ה', שלח אליו את [[גד הנביא]] שהציע לו לבחור בין האפשרויות של רעב, חרב או דבר; דוד בחר באפשרות ליפול ביד ה' ולא ביד אדם, וה' שלח מלאך שהיכה את עם ישראל במגפת דבר בה נהרגו 70,000 איש. כאשר הגיע המלאך ל[[ירושלים]], עצרו ה', ושלח את גד אל דוד להודיע לו שיבנה [[מזבח]] במקום עצירת המלאך - גורן [[אֲרַוְנָה היבוסי]] ב[[הר המוריה]]. דוד קנה מאת ארונה את הגורן והקריב בו קרבנות, ואז נעצרה המגפה. השטח שקנה דוד הוא המקום בו נבנה מאוחר יותר [[בית המקדש]]{{הערה|שמואל-ב כד; דברי הימים-א כא.}}.
+*כאשר [[דוד המלך]] מנה את עם ישראל, והדבר לא היה לרצון ה', שלח אליו את [[גד הנביא]] שהציע לו לבחור בין האפשרויות של רעב, חרב או דבר; דוד בחר באפשרות ליפול ביד ה' ולא ביד אדם, וה' שלח מלאך שהיכה את עם ישראל במגפת דבר בה נהרגו 70,000 איש. כאשר הגיע המלאך ל[[ירושלים]], עצרו ה', ושלח את גד אל דוד להודיע לו שיבנה מזבח במקום עצירת המלאך - גורן [[אֲרַוְנָה היבוסי]] ב[[הר המוריה]]. דוד קנה מאת ארונה את הגורן והקריב בו קרבנות, ואז נעצרה המגפה. השטח שקנה דוד הוא המקום בו נבנה מאוחר יותר [[בית המקדש]]{{הערה|שמואל-ב כד; דברי הימים-א כא.}}.
 :ה[[רד"ק]]{{הערה|שמואל-ב שם, כה.}} מביא מהמדרש{{הערה|מדרש תהלים (בובר), פרק יז.}} ש"כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא על ידי שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו - אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו, על אחת כמה וכמה". הרבי ביקש לפרסם את דברי הרד"ק הללו, כדי לעורר על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= שיחת ז' מרחשון תשמ"ו].}}.
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 ===מגפת הדבר בגליל===
-לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש בהנהגת רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]], התיישבו ב[[צפת]] ואחר כך ב[[טבריה]]. בשנת [[תקמ"ו]] התפשטה מגפת דבר בצפת, ואז ברחו החסידים מצפת לטבריה, אך לאחר מכן התפשטה המגפה גם לטבריה. רבי מנחם מענדל נאלץ להסתגר בבית מדרשו יחד עם כמניין חסידים במשך תקופה של כמה חודשים - מ[[פורים]] עד [[חודש סיוון]] בערך - על מנת להישמר מהמגפה. במכתבו מציין שהמגפה לא פגעה בחסידים{{הערה|1=[[שלום בער לוין]], תולדות חב"ד בארץ הקודש, [https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/1/4.htm פרק א].}}.
+לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש בהנהגת רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], התיישבו ב[[צפת]] ואחר כך ב[[טבריה]]. בשנת [[תקמ"ו]] התפשטה מגפת דבר בצפת, ואז ברחו החסידים מצפת לטבריה, אך לאחר מכן התפשטה המגפה גם לטבריה. רבי מנחם מענדל נאלץ להסתגר בבית מדרשו יחד עם כמניין חסידים במשך תקופה של כמה חודשים - מ[[פורים]] עד [[חודש סיוון]] בערך - על מנת להישמר מהמגפה. במכתבו מציין שהמגפה לא פגעה בחסידים{{הערה|1=[[שלום בער לוין]], תולדות חב"ד בארץ הקודש, [https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/1/4.htm פרק א].}}.
 ===מגפת הטיפוס===
@@ שורה 61: / שורה 61: @@
 ב[[חודש כסלו]] תשפ"א נודע על השלמת פיתוח החיסון לנגיף, שנעשה באופן מזורז ביחס לתהליכי הבקרה והפיקוח הנצרכים לאישור חיסון חדש הניתן לכלל האוכלוסייה. עם הצהרת גורמי הבריאות על הוצאת החיסון לכלל הציבור, התעורר פולמוס הלכתי נרחב האם מותר, והאם ישנה חובה, לקבל את החיסון. רבני חב"ד דנו בנושא מהזווית ההלכתית, ולאור דעת הרבי בנוגע לחיסונים הניתנים בשיגרה. חוות הדעת שהתפרסמה על ידי רב מ[[מכון הלכה חב"ד]] ו[[בית דין רבני חב"ד|בי"ד רבני חב"ד]] המליצו על החיסון באופן כללי, אם כי נתנו מקום להמתין עד שבטיחותו תתברר ולשאול רופא ידיד, וכן קבעה שלא ניתן לחייב בכפיה להתחסן{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/640624/ הרב ישראל הלפרין במאמר מקיף: מה דעת ההלכה והרבי בנוגע לחיסון הקורונה?], כסלו תשפ"א {{אינפו}}, [https://col.org.il/news/128412 בי"ד רבני חב"ד מתייחס לחיסון: "שכל אחד ישאל לדעת רופא ידיד] {{COL}}}}. הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128458 רב קהילת חב"ד בלוד הרב יורקוביץ קורא להתחסן לקורונה]{{COL}}}} ורבה של בני ברק הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] קבעו שעל כל אחד להשתדל להתחסן{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/642522/ הרב לנדא: על כל אחד להשתדל לקבל את החיסון לקורונה] {{אינפו}} .}}.
-ב[[חודש אדר]] חתמו עשרות רבני חב"ד בקריאה להוסיף ב[[תפילה]], [[תורה]] ו[[מצוות]] ו[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/coronavirus/653679/ גילוי דעת: עשרות רבני חב"ד מורים להתחסן בהקדם] {{אינפו}}}}.
+ב[[חודש אדר]] חתמו עשרות רבני חב"ד בקריאה להתחסן בהקדם וכן להוסיף ב[[תפילה]], [[תורה]] ו[[מצוות]] ו[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/coronavirus/653679/ גילוי דעת: עשרות רבני חב"ד מורים להתחסן בהקדם] {{אינפו}}}}.
 ==לקריאה נוספת==