יהודה לוין – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – "רעייתו מרת" ב־"רעייתו"
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 7: שורה 7:
כנער, רצה אביו לשלוח אותו ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך האדמו"ר מהארנסטייפל שלל זאת באומרו "הוא ישאר יהודי ירא שמים גם ככה", ואכן הוא לא למד בתומכי תמימים אך במשך השנים הפך לחסיד חב"ד נלהב.
כנער, רצה אביו לשלוח אותו ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך האדמו"ר מהארנסטייפל שלל זאת באומרו "הוא ישאר יהודי ירא שמים גם ככה", ואכן הוא לא למד בתומכי תמימים אך במשך השנים הפך לחסיד חב"ד נלהב.


בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת מיכלא רחל{{הערה|נולדה בשבעה עשר בתמוז תרמ"ז בעיירה בראהין}} בת ר' נחום דוב ורעסיע מקנוביצקי, מחסידי צ'רנוביל, שהיתה ידועה למשפחה יראת שמים ומדקדקת במצוות וכאשר ר' הלל מפאריטש היה עובר בדרכו במסעותיו דרך העיירה, היה נוהג לאכול רק בביתם.
התחתן עם מרת מיכלא רחל{{הערה|נולדה בשבעה עשר בתמוז תרמ"ז בעיירה בראהין}} בת ר' נחום דוב ורעסיע מקנוביצקי, מחסידי צ'רנוביל, שהיתה ידועה למשפחה יראת שמים ומדקדקת במצוות וכאשר ר' הלל מפאריטש היה עובר בדרכו במסעותיו דרך העיירה, היה נוהג לאכול רק בביתם.


לאחר החתונה, קבעו את מגוריהם ב[[קייב]], ובמשך תקופה משמעותית אף אירחו בביתם במסירות נפש את ה'חיידר' החסידי שהקים ר' [[בנימין אליהו גורודצקי]].
לאחר החתונה, קבעו את מגוריהם ב[[קייב]], ובמשך תקופה משמעותית אף אירחו בביתם במסירות נפש את ה'חיידר' החסידי שהקים ר' [[בנימין אליהו גורודצקי]].
שורה 22: שורה 22:
נפטר כבן שבעים, בשנת [[תשט"ז]] ומ"כ בפרלובקה שבמוסקבה.
נפטר כבן שבעים, בשנת [[תשט"ז]] ומ"כ בפרלובקה שבמוסקבה.


זמן קצר לאחר פטירתו נאסר בנו ר' יקותיאל זלמן, ורעייתו מרת מיכלא התלוותה לכלתה בנידודיה וסייעה לה בגידול הילדים, וכעבור תקופה, ר' [[מולע פרוס]] שהיה ידיד המשפחה רכש עבורם דירה על שמה, כאשר את הכסף שהוציא עבור רכישת הדירה, קיבל בארץ הקודש מאחיה של מרת מיכלא, ר' מרדכי זלמן מקנוביצקי, שהיגר לתל אביב כבר בשנת תרפ"א.
זמן קצר לאחר פטירתו נאסר בנו ר' יקותיאל זלמן, ורעייתו מיכלא התלוותה לכלתה בנידודיה וסייעה לה בגידול הילדים, וכעבור תקופה, ר' [[מולע פרוס]] שהיה ידיד המשפחה רכש עבורם דירה על שמה, כאשר את הכסף שהוציא עבור רכישת הדירה, קיבל בארץ הקודש מאחיה של מרת מיכלא, ר' מרדכי זלמן מקנוביצקי, שהיגר לתל אביב כבר בשנת תרפ"א.


בשנת תשל"ב יצאה רעייתו עם בנה כלתה והנכדים, והם קבעו את מגוריהם בנחלת הר חב"ד{{הערה|כאשר בנה ר' יקותיאל זלמן הגיע לרבי לאחר היציאה מרוסיה, שאל הרבי היכן רצונם לגור, וכשאמרו לרבי היכן שהרבי יאמר, השיב להם הרבי שהיות והסבתא מרת מיכלא רחל לא ראתה את אחיה חמישים שנה, שיגורו בארץ הקודש.}}, שם התגוררה עד לפטירתה בשיבה טובה ובאריכות ימים קרוב לגיל מאה, בח' שבט תשמ"ג.
בשנת תשל"ב יצאה רעייתו עם בנה כלתה והנכדים, והם קבעו את מגוריהם בנחלת הר חב"ד{{הערה|כאשר בנה ר' יקותיאל זלמן הגיע לרבי לאחר היציאה מרוסיה, שאל הרבי היכן רצונם לגור, וכשאמרו לרבי היכן שהרבי יאמר, השיב להם הרבי שהיות והסבתא מרת מיכלא רחל לא ראתה את אחיה חמישים שנה, שיגורו בארץ הקודש.}}, שם התגוררה עד לפטירתה בשיבה טובה ובאריכות ימים קרוב לגיל מאה, בח' שבט תשמ"ג.