חסידות סלונים – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
חסידות סלונים נוסדה בשנת ה'[[תרי"ח]] (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי [[משה מקוברין]] ([[כ"ט בניסן]] ה'תרי"ח), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב [[אברהם וינברג (הראשון)]] (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, 'יסוד העבודה', העוסק ביסודות ועיקרי ה[[חסידות]]. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון 'באר אברהם' על התורה, 'חסד לאברהם', העוסק בענייני [[קבלה]], 'באר אברהם' על ה[[מכילתא]] ועוד. נפטר ב[[י"א בחשוון]] ה'[[תרמ"ד]] (1883). | חסידות סלונים נוסדה בשנת ה'[[תרי"ח]] (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי [[משה מקוברין]] ([[כ"ט בניסן]] ה'תרי"ח), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב [[אברהם וינברג (הראשון)]] (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, 'יסוד העבודה', העוסק ביסודות ועיקרי ה[[חסידות]]. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון 'באר אברהם' על התורה, 'חסד לאברהם', העוסק בענייני [[קבלה]], 'באר אברהם' על ה[[מכילתא]] ועוד. נפטר ב[[י"א בחשוון]] ה'[[תרמ"ד]] (1883). | ||
לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי [[שמואל וינברג]] (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמו"רים). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו ב[[י"ט בשבט]] ה'[[תרע"ו]] (1916) בוורשה. מבין אדמו"רי סלונים היה האדמו"ר בקשר הדוק עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים ביקר אצל הרבי הרש"ב בכ' בטבת תרס"ב, בקשר ליסוד 'אגודת מחזיקי הדת', ושמו נזכר פעמים רבות באיגרות-קדשו,וגם בהקדמה לקונטרס ומעין. | לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי [[שמואל וינברג]] (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמו"רים). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו ב[[י"ט בשבט]] ה'[[תרע"ו]] (1916) בוורשה. מבין אדמו"רי סלונים היה האדמו"ר בקשר הדוק עם [[אדמו"ר הרש"ב]]. האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים ביקר אצל הרבי הרש"ב בכ' בטבת תרס"ב, בקשר ליסוד 'אגודת מחזיקי הדת', ושמו נזכר פעמים רבות באיגרות-קדשו{{הערה|לדוגמה: [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]] חלק א' עמ' רסו. הרבי ציטט בהתוועדות מכתב של אדמו"ר הרש"ב בקשר לפעולותיו עם האדמו"ר מסלונים. שיחת שבת פרשת יתרו תשל"ז, קונטרס '''[https://w2.chabad.org/media/pdf/1355/TIXk13557893.pdf התוועדות]''', של [[ועד הנחות בלה"ק]] לשבת פרשת יתרו תשפ"ו עמ' 17.}}, וגם בהקדמה לקונטרס ומעין. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] פונה אליו בשורות הבאות בתארים נדירים ביותר שלא נמצא כדוגמתם באגרותיו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב, כרך ג, עמ' שסג}}: | |||
" '''כבוד הרב הקדוש המפורסם שלשלת היוחסין מגזע אראלים ותרשישים דורש טובת עמו בכל לב ובכל נפש בנש"ק (=בנן של קדושים) כש"ת (=כבוד שם תפארתו) מוהר"ר שמואל שליט"א''' ". | " '''כבוד הרב הקדוש המפורסם שלשלת היוחסין מגזע אראלים ותרשישים דורש טובת עמו בכל לב ובכל נפש בנש"ק (=בנן של קדושים) כש"ת (=כבוד שם תפארתו) מוהר"ר שמואל שליט"א''' ". | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכו היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג{{הערה|אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.}} והאח השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל [[הבית אברהם]] (נפטר [[תרצ"ג]]), ממשיך דרכו היה בנו רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח ב[[שואה]]. | לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכו היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג{{הערה|אשר עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ה (1935) והתיישב בתל אביב.}} והאח השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל [[הבית אברהם]] (נפטר [[תרצ"ג]]), ממשיך דרכו היה בנו רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח ב[[שואה]]. | ||
לאחר [[השואה]] התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו ב[[י"ב בטבת]] ה'[[תשי"ד]]. | לאחר [[השואה]] התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו ב[[י"ב בטבת]] ה'[[תשי"ד]]. רבי מרדכי חיים הגה ב[[ספר התניא]] ואף כתב עליו הגהות{{הערה|[il.bidspirit.com/ui/lotPage/tavin/source/search/auction/69128/lot/17272/היסטוריית-החסידות-בהתגלמותה-ספר?lang=he היסטוריית החסידות בהתגלמותה – ספר התניא של הרה"צ ר' מוטל סלונימער עם הגהות בכתב יד קדשו] באתר בית המכירות בידספירט.}}. | ||
לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי [[אברהם וינברג]] השלישי (ה"ברכת אברהם"), בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך ה[[חרדים|חרדי]] בארץ ישראל ושימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]]. נכדתו מרת שרה רחל נישאה לרב [[עזרא בנימין שוחט]] ראש [[ישיבת "אור אלחנן"]] חב"ד בלוס אנג'לס. | לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי [[אברהם וינברג]] השלישי (ה"ברכת אברהם"), בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך ה[[חרדים|חרדי]] בארץ ישראל ושימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]]. נכדתו מרת שרה רחל נישאה לרב [[עזרא בנימין שוחט]] ראש [[ישיבת "אור אלחנן"]] חב"ד בלוס אנג'לס. | ||
עוד בחיי חותנו, | עוד בחיי חותנו, על פי דרישתו, מונה כממלא מקומו - חתנו [[רבי שלום נח ברזובסקי]] שכיהן בעברו כראש ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], לאדמו"ר מסלונים, והוא זכה לפרסום רב בשל סדרת ספריו "נתיבות שלום". | ||
על אף העובדה שחסידות סלונים ממשיכה את דרכו של רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] שחלק על [[אדמו"ר הזקן]], דרושי החסידות של אדמו"רי סלונים ארוכים ומבוארים. הרב [[טוביה בלוי]] סובר שבכך התקבלה שיטתו של אדמו"ר הזקן וחידושה של חסידות חב"ד{{הערה|טוביה בלוי, '''[https://teshura.com/teshurapdf/%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%9C%20%D7%94%D7%A2%D7%9B%D7%98%20-%20%D7%99%D7%93%20%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf#page=13 לקט ופרט]''', תשורה משמחת משפחות קסטל - הכט, עמ' 13. כפר חב"ד תשע"ד.}}. | |||
==רבי שלום-נח ברזובסקי מסלונים== | ==רבי שלום-נח ברזובסקי מסלונים== | ||
| שורה 57: | שורה 49: | ||
לאחר פטירתו של רבי שלום נח ברזובסקי בז' לחודש אב תש"ס, ממלא את מקומו בנו בכורו האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי מסלונים. | לאחר פטירתו של רבי שלום נח ברזובסקי בז' לחודש אב תש"ס, ממלא את מקומו בנו בכורו האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי מסלונים. | ||
==רבי אברהם וינברג מסלאנים== | |||
לאחר פטירתו של האדמו"ר הזקן מסלונים, רבי אברהם וינברג, פרשה קבוצה של חסידי סלונים{{הערה|שלא קיבלו את מרותו של רבי שלום נח ברזובסקי היות וראו בהכתרתו בעוד חותנו רבי אברהם בחיים, מעין פגיעה בכבוד החותן, אף שהאחרון כבר היה חולה במשך שנים רבות ובפועל לא שימש בהנהגת הקהילה. ועל אף שהוא עצמו הכתיר את חתנו למ"מ, ואף התבטא עליו בביטויים מופלגים.}} וקיבלה את מרותו של חתן נכדתו הרב אברהם וינברג האדמו"ר מסלאנים, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם '''סלאנים''', בשונה לקבוצה המרכזית הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם '''סלונים'''. | |||
האדמו"ר שימש בעברו כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וזמן קצר לאחר שהתמנה כאדמו"ר, ביקר אצל הרבי ב[[י' חשון]] [[תשמ"ב]], במהלך היחידות הציע | |||
הרבי לאדמו"ר לפתוח בית מדרש לחסידיו בבורו פארק, הרבי התבטא אף "לא צריך מנין חסידים, גם אם יש לכם שם ששה חסידים ניתן כבר לפתוח בית מדרש", "ואפילו אם יש חסיד אחד מסור ניתן כבר לפתוח בית כנסת", האדמו"ר התבטא בפני הרבי שהוא רואה את עצמו כתלמיד ישיבת [[תומכי תמימים]], כשאל הרבי את הטעם לדברים אלו השיב האדמו"ר "הרי נאמר 'ומתלמידי יותר מכולם', מכיוון שלימדתי בתומכי תמימים רואה אני את עצמי גם כתלמיד"{{הערה|ראו שביבים מהנאמר ביחידות ב[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73116 האדמו"ר מסלאנים: גם אני תלמיד תומכי תמימים] {{חב"ד אינפו|}}, [https://col.org.il/news/129294 תיאור הביקור] מפי הרב שמעון אייזנבאך {{חב"ד און ליין}}}}. | |||
ב[[חשוון]] [[תשס"ז]] ביקר בבית הכנסת בבריסק שבבלרוס ושוחח עם שליח הרבי המקומי הרב [[הלל רבינוביץ]], הוא אף סיפר על ביקורו אצל הרבי ועל עידודו של הרבי אליו לפתוח שטיבלאך חסידיים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=50984 האדמו"ר מסלאנים עם שליח חב"ד] {{אינפו}} [[שבועון בית משיח]] גליון 577 עמ' 65 (מדור מהנעשה ונשמע).}}. | |||
ב[[כסלו]] [[תשע"ג]] קיבל לפגישה את חברי [[מרכז ההפצה ממש]], חברי המכון העניקו לו את הספר 'מסתר צפונותיך' ומסרו לו סקירה על תוכן הספר ועל הדפסת [[המשך תער"ב]], האדמו"ר תיאר את זכרונותיו מזמן הדפסת הספר וסיפר על היחידות אליה נכנס לרבי{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73116 האדמו"ר מסלאנים: גם אני תלמיד תומכי תמימים] {{חב"ד אינפו|}}}}. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 64: | שורה 66: | ||
*סיפור על ביקור הרבי הרש"ב בבית המדרש של חסידי סלונים. רשימות דברים, מהדורת תשס"ט, עמ' 166-165. | *סיפור על ביקור הרבי הרש"ב בבית המדרש של חסידי סלונים. רשימות דברים, מהדורת תשס"ט, עמ' 166-165. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים|הערות=אלא שהדבר נעשה עפ"י פקודה שקיבלו בע"פ שני המשמשים של האדמו"ר זצ"ל ר' יחזקאל ויברג ור' דוד גולינסקי, שאמרו שהאדמו"ר אמר לכל אחד בנפרד שיש לפתוח חבורה חדשה}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||