משתמש:חיים כ./טיוטה: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:שלמה יהודה לייב אליעזרוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב]]
-הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה מעמודי התווך של היישוב החב"די ב[[חברון]]. בין השאר יסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", שימש כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. בנוסף היה גם חבר ועד השחיטה של 'העדה החרדית'.
+הרב '''שלמה יהודה ליב אליעזרוב''' ([[תרכ"ג]] - [[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. הוא ייסד וניהל את ישיבות "[[מגן אבות (חברון)]]" ו"[[תורת אמת חברון]]", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת ה[[בוכרה|בוכרים]] ב[[סמרקנד]] ובירושלים, ופעל לרכישת [[חברון#קנית חצר רומנו|חצר רומנו]]. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.
-ברבות השנים שינה את שם משפחתו פעמיים. לאחר שנישא שינה ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו. כאשר כיהן כרבה של סמרקנד, ביקש להזדהות עם הקהילה הבוכרית המקומית, ובחר לו שם משפחה בוכרי - אליעזרוב - היינו בן אליעזר.
+==תולדות חייו==
-{{לעריכה|תולדות חייו נכתב כסיפור}}
-==תולדות חיים==
 [[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]
-== תולדות חייו == הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].
+הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת [[תרכ"ג]] ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[חברון]], שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל סלונים]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].
-בשנת [[תר"מ]], בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], ממנהיגי הקהילה החברונית. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]], ועם הרבנים [[שמעון מנשה חייקין]] ו[[אליהו מני]], מהם קיבל [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ובאותה תקופה נבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]], רבה של חברון, זמן קצר אחרי שהאחרון עלה לארץ והתמנה כרבה של חברון.
-===ייסוד ישיבת 'מגן אבות'===
-בגיל 26 בלבד יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] (נשותיהם היו אחיות) וידידו וקרוב משפחתו הרב שניאור זלמן סלונים, ייסדו את ישיבת 'מגן אבות' בחברון.
-השינויים שחלו בחברון בשנים ההן, דחפו את השלושה להקים את . בתקופה שקדמה לייסוד הישיבה החלו בני נוער ללמוד בבתי ספר של ארגון 'כל ישראל חברים', שם לא חינכו את הנערים ברוח ישראל סבא.
-בשנת [[תרמ"ט]], אזרו עוז שלושת האברכים הצעירים והקימו את ישיבת 'מגן אבות' שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים. מי שעמד בראש המייסדים היה הרב אליעזרוב.
-בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב מענדל נאה לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.
-===מינויו לרבה של [[חברון]] בעידוד הרבי הרש"ב===
-הרב אפרת כיהן כרבה של [[חברון]] בשנים אלו. בתחילת שנת [[תרס"ג]] בערך עזב את העיר והתיישב בירושלים. עם עזיבתו הוצע כי הרב אליעזרוב ימלא את מקומו, אך הוא סירב.
-ה"שדי חמד" - הגאון הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], שכיהן בשנים האחרונות כרבה הספרדי של חברון, שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, וכאחד ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שאף שהרב אליעזרוב יקבל את המינוי החשוב. רק לאחר שהרב אליעזרוב הביע את הסכמתו, שיגרו ה"שדי חמד" והרב אליעזרוב אגרת אל אדמו"ר הרש"ב, בה ביקשו את הסכמתו וברכתו למינוי.
+בשנת [[תר"מ]], ביום [[י"א בסיוון]], נשא לאישה את הרבנית [[חנה ברכה אשכנזי]], בתו של הרב [[דובער אשכנזי]], ממנהיגי הקהילה החברונית {{הערה|הרב דובער אשכנזי, המכונה "בערל' קאליסקער", היה [[חוזר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]], ובן בית אצלם. בשנת [[תרל"ג]] עלה לארץ בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון, שם נמנה על ראשי העדה החברונית.}}. לאחר נישואיו למד עם הרב [[שניאור זלמן סלונים]], נין [[אדמו"ר האמצעי]] {{הערה|שני הצעירים, שהיו גאונים ב[[נגלה]] ו[[חסידות]], שקדו בלימודם יומם ולילה. מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם [[אדמו"ר הרש"ב]], ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]]-יפו.}}. הוא למד גם אצל הרב [[שמעון מנשה חייקין]], רבה של חברון, ואצל הרב [[אליהו מני]], והשניים העניקו לו [[סמיכה]] לרבנות. בשנת [[תרנ"ב]] השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ונבחן על ידי הרב [[דובער אפרת]], רבה של חברון{{הערה|הרב אפרת עלה לארץ זמן קצר לפני כן והתמנה כרבה של חברון, וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב אליעזרוב.}}.
-הרבי הרש"ב שיגר את ברכתו ואישורו במברק חוזר. במקביל שלח הרבי אגרת ארוכה ל"שדי חמד" כי אכן הרב אליעזרוב מתאים להיות רבה של חברון: {{ציטוטון|הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו. והאמת ניתן להודיע אשר גם מראשית כזאת נפשי אוותה שיהיה ש"ב הרש"ל נ"י רב בעיה"ק [[חברון]] ת"ו". באגרת מוסיף הרבי "ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל}}. הרבי אף הוסיף ואיחל כי בזכות מינוי זה יוטב מצב העיר: {{ציטוטון|ותקוותי שעל ידו יוטב אי"ה מצב העיר והתקווה קרובה לבוא אי"ה אל חפצי האמיתי}}.
+=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' ===
+בשנת [[תרמ"ט]], בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת '[[מגן אבות (חברון)]]' בחברון, יחד עם גיסו הרב [[מנחם מענדל נאה]] והרב [[שניאור זלמן סלונים]]. הישיבה, שכללה גם [[תלמוד תורה]] לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון {{הערה|בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]] לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. ולמרות גילם הצעיר, נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.}}.
-הרבי הרש"ב מציין כי לכתחילה לא רצה להתערב במינוי, אך לאחר שקיבל מכתבים מתושבי [[חברון]] שמבקשים לעצמם רב שאינו תושב העיר; אך לאחר שהתושבים הסכימו כי רוצים את הרב אליעזרוב, "שמחתי על זה באמת, והיה לי היום הזה ליום בשורה". ([[אגרות קודש]] שלו חלק א' אגרת קכד).
+=== רבנות בחברון ===
-אגרת מיוחדת שיגר הרבי הרש"ב אל הרב אליעזרוב עצמו, ובה כתב: {{ציטוטון|אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה, והנני מבקשו שיקבל עליו את הרבנות דעיר הקודש חברון... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו במצבה הרוחני והגשמי}}. (שם, אגרת קכה).
-כשהתמנה, קיבל כתב הכתרה ממנהיגי הקהילה היהודית בחברון. על כתב ההכתרה הוסיף ה"שדי חמד" תוספת משלו ובה שבחים רבים על הרב החדש, ומביע את שמחתו על כך שהתמנה לרבה של חברון. גם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שהכירו טרם המינוי, שיגר לו מכתב ברכה מיוחד.
+בשנת [[תרס"ג]], לאחר עזיבת הרב [[דובער אפרת]] את חברון, הוצע לרב אליעזרוב לשמש כרבה של עדת האשכנזים. בתחילה סירב, אך לאחר תמיכת הרב [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה"[[שדי חמד]]" ובהסכמת [[אדמו"ר הרש"ב]], קיבל את המינוי {{הערה|ה"שדי חמד", שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, שאף שיקבל את המינוי. הרבי הרש"ב שיגר מברק ואגרת תמיכה, בהן כתב: "הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש [[חברון]] ת"ו... ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל" ([[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]], חלק א', אגרת קכד). במכתב נוסף כתב: "אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק [[חברון]] ת"ו" (שם, אגרת קכה). ה"שדי חמד" הוסיף שבחים בכתב ההכתרה, וגם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שיגר מכתב ברכה.}} כרב העיר, פעל לחיזוק מוסדות התורה, ובפרט פתח מחדש את ישיבת 'מגן אבות' וקרא לתמיכה כספית עבורה {{הערה|הרבי הרש"ב הביע נחת מהמינוי, וציין בשנת [[תרס"ז]] כי הרב אליעזרוב קיבל את הרבנות בדרך מסירות נפש, למרות פרנסה טובה קודם לכן, כדי לתקן את מצב העיר ([[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]], חלק ד', אגרת קעד.).}} הישיבה סונפה לישיבת [[תומכי תמימים]] בליובאוויטש.
-[[אדמו"ר הרש"ב]] רווה נחת מתפקידו כרב העדה האשכנזית בחברון, ומספר שנים אחר כך ([[תרס"ז]]) אף התבטא בביטויים מיוחדים אודות המינוי: {{ציטוטון|קיבל על עצמו רבנות [[חברון]] בדרך מסירות נפש, כי טוב טוב היה לו קודם שהיה לו פרנסה טובה אצל הספרדים, ועסק בתורה הרבה בלי שום בלבול אשר זה חפצו האמיתי, וקיבל עליו הרבנות רק באשר העמסתי עליו לטובת העיר, ורצונו הטוב לעשות תקנות טובות אם אך יתנו לו התוקף על זה}} ([[אגרות קודש]] שלו חלק ד' אגרת קעד).
+=== קשר עם ה"שדי חמד" ===
-ראשית פעולתו כרב הייתה חיזוק מוסדות התורה והחסד שבעיר הקודש חברון. הצעד הראשון היה פתיחה מחודשת של ישיבת 'מגן אבות' שיסד ארבע עשרה שנים קודם לכן, תוך עידוד צעירים להצטרף ללומדים בה. הוא גם יצא בקריאה מיוחדת לעזרה כספית עליה חתם יחד עם ה"שדי חמד". בשנים הבאות הסכים הרבי הרש"ב לבקשתו, ו"מגן אבות" סונפה לישיבת '[[תומכי תמימים]]' ליובאוויטש.
+הרב אליעזרוב קיים קשר הדוק עם הרב [[חיים חזקיהו מדיני]], רבה הספרדי של חברון {{הערה|השניים נועדו בתדירות גבוהה, התייעצו בענייני [[הלכה]] וקהילה, ופעלו יחד למניעת השפעת ארגונים חילוניים.}}. היכרותם החלה בשנת [[תרנ"ג]], כאשר הרב אליעזרוב ביקר כ[[שד"ר]] בקראסו-באזר שב[[אוקראינה]], שם כיהן ה"שדי חמד" כרב {{הערה|ה"שדי חמד" הזכיר את הביקור בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז), ותיאר את הרב אליעזרוב כ"חריף ובקי, ותיק וחסיד". הוא מסר ל"שדי חמד" מכתב מאחד הרבנים בארץ הקודש, שעערער על שם הספר "שדי חמד", והשניים דנו בנושא.}}. ה"שדי חמד" פרסם דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב, והילל את בקיאותו וחסידותו {{הערה|בספר 'שדי חמד' (כללים מערכת ח' כלל צ"ב), כתב: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון... ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר כינה אותו "גאון חסיד ענוותן כהלל".}}. השניים פעלו יחד למניעת השפעת ארגון 'כל ישראל חברים' בחברון {{הערה|כאשר אנשי הארגון הציעו להקים בית ספר, ה"שדי חמד" התנגד לאחר ששמע על התנגדותו של הרב אליעזרוב, ואמר: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".}}. וקראו לנדיבי חו"ל לתמוך בקהילה {{הערה|קריאתם נתמכה על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]] ורבני בד"צ חסידים ירושלים.}}. כהונתם המשותפת הסתיימה עם פטירת ה"שדי חמד" ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרס"ה]] {{הערה|לאחר פטירת ה"שדי חמד", מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב.}}.
-במקביל לעבודתו בישיבת 'מגן אבות', כיהן כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' שהתקיימה ב[[בית רומנו]], מקום משכנו של ה"שדי חמד".
+=== עמידה בפרץ למען חינוך יהודי ===
-===עם ה"שדי חמד"===
+במהלך כהונתו כרב, התנגד הרב אליעזרוב להקמת בתי ספר בחברון על ידי תנועות לאומיות כגון 'צעירי חברון' ו'כל ישראל חברים' {{הערה|אגודת 'צעירי חברון' ניסתה למשוך צעירים להשקפותיה, והתנועות הציוניות תקפו את הרב אליעזרוב בעיתון 'השקפה' בעריכת אליעזר בן-יהודה, תוך ביזוי מעשי החסד של הקהילה עם יתומים ואלמנות}}. ובתמיכת [[אדמו"ר הרש"ב]], הצליח למנוע הקמת בתי ספר אלו, ושמר על חינוך תורני בחברון {{הערה|עמידתו האיתנה, יחד עם הרבנים הספרדיים, הדפה את הניסיונות, ולאורך כהונתו לא הייתה פרצה בחינוך התורני}}.
-[[קובץ:השדי חמד מזמין את הרב מענדל נאה והרב אליעזרוב.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מכתב בו ה'שדי חמד' מזמין את הרב נאה והרב אליעזרוב]]
-קשר ייחודי שרר בינו לבין רבה הספרדי של [[חברון]] - בעל ה"[[שדי חמד]]". הם נועדו יחדיו בתדירות גבוהה, וקיימו התייעצויות רבות בכל נושא שעמד על הפרק בענייני השעה של העיר. כמו כן דנו בענייני [[הלכה]] רבים שהגיעו לפתחם.
-היכרותם של השניים החלה עוד בטרם התיישב ה"שדי חמד" בחברון. היה זה בתקופה בה כיהן ה"שדי חמד" ברבנות ב[[עיירה]] קראסו-באזר שב[[חצי האי קרים]] ב[[אוקראינה]], שם ישב על כס הרבנות במשך שלושים ושלוש שנים. בשנת [[תרנ"ג]] ביקר שם הרב אליעזרוב במסגרת נסיעותיו כ[[שד"ר]]. את הביקור מזכיר ה"שדי חמד" בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז): "איקלע לאיתרין [הגיע למקומנו], ידידי הרב הגדול חריף ובקי הוותיק וחסיד מוהר"ר שלמה ליב שד"ר מעיר הקודש [[חברון]] ת"ו".
-בביקור זה, מסר הרב אליעזרוב ל"שדי חמד", את מכתבו של אחד הרבנים בארץ הקודש שערער על שם הספר "שדי חמד". החח"מ עמד מיד על טיבו של מביא המכתב ובאותו מעמד דן עמו על החששות שהעלה המערער במכתבו, כדבריו: "המתקתי סוד עם הרב השד"ר יצ"ו אחר שקרא לפני דברי המכתב, ולא ראינו דבר המכריח לשנות השם".
-מאז עמדו בקשרי תורה וידידות מופלגים, וכאשר פרסם ה"שדי חמד" דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב (ב'שדי חמד' כללים מערכת ח' כלל צ"ב ובעוד מקומות) הוא מציין: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון". ובסיומו מוסיף: "ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר מתארו ה"שדי חמד" בכינויים "גאון חסיד ענוותן כהלל".
-בעת שניסו אנשי "[[כל ישראל חברים]]" לייסד בית ספר משלהם בחברון, ובאו בהצעה שבבית ספרם ילמדו ילדי העניים מקצוע מפרנס, שלחו את אחד מאנשיהם לדבר על ליבו של ה"שדי חמד" שיסכים להקמת המוסד, אולם בשמעו שהרב אליעזרוב מתנגד בחריפות בגלל שבבית ספר זה לא ילמדו בדרך התורה והמצוות, אמר לרב אליעזרוב: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו".
-רבות עשו יחדיו למען חיזוק הקהילה בחברון ובכדי למנוע פרצות. יחד הוציאו קריאה מיוחדת לנדיבי חו"ל לסייע בעד קהילתם החשובה. קריאתם זו נתמכה גם על ידי [[האדמו"ר מלעלוב]], ורבני בד"צ חסידים ירושלים.
-כהונתם המשותפת ברבנות העיר חברון, נמשכה תקופה קצרה יחסית, כיון שה"שדי חמד" נפטר בכ"ד בכסלו [[תרס"ה]]. כממלא מקומו מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב, בעוד זה האחרון למד אצל אביו הרב אליהו מני.
-ידידות מיוחדת שררה בין השניים, וכתבי האבא רבי אליהו מני הועברו אל הרב אליעזרוב שהחל לסדרם לדפוס בתוספת הערות רבות. החיבור נקרא בשם "זכרונות אליהו". מסיבות שאינן ידועות נפסקה המלאכה והחלק שכבר הוכן, נדפס בספרו של הרב אליעזרוב "שאילת שלמה".
-גאונותו הגדולה הייתה לשם דבר, והוא התכתב עם רבנים וגאונים בנושאים הלכתיים מורכבים. בין הרבנים עמם התכתב היה הגאון הצדיק בעל "לב העברי" (הרב אברהם לייב פרידמן מורשה), ובחברון הרבה לדון בהלכה עם גיסו הרב מענדל נאה ועם הרבנים הספרדיים.
-===עומד בפרץ למען חינוך יהודי===
-בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על [[חברון]] לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא ב[[ירושלים]], ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.
-מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.
-[[אדמו"ר הרש"ב]] עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון.
 ===תורת אמת - חברון===
-הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות '[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים ב[[ליובאוויטש]].
+הרב אליעזרוב נטל חלק בהקמת ישיבת '[[תורת אמת חברון]]', שהמשיכה את פעילות ישיבת 'מגן אבות' שייסד. בשנת [[עת"ר]] הגיע [[ליובאוויטש]] לסייע בהכנות להקמת הישיבה, ושהה שם במשך כשנתיים. בתמיכת [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|הרב [[אליעזר קרסיק]] (לימים יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח]]), ברשימה שכתב אז בהיותו בחור ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], תיאר את ההכנות, שכללו אסיפה ב[[מוסקבה]] לגיוס כספים ממשפחות חסידיות כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד כמה. הגביר שמואל גורארי תרם 25 אלף רובל לרכישת בניין הישיבה.}}, הישיבה נפתחה ב[[חשוון]] [[תער"ב]] בבניין 'מגן אבות' ולאחר מכן עברה ל[[בית רומנו]] {{הערה|הרבי הרש"ב ובנו גייסו כספים ברחבי [[רוסיה]], והכספים הועברו באמצעות הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה]].}}. בשנים אלו התעסק, ביחד עם [[שלמה זלמן הבלין]] וגיסו  [[מנחם מענדל נאה]] להעברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[חברון]] על שמו. אשר מסיבות חוקיות שונות לא היו רשומות על שמו של הרבי, עד אשר פעלו את העניין לנחת רוח הרבי [[הרש"ב]]{{הערה|כמו כן הורה לו הרבי הרש"ב לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו", נחלת אדמו"ר האמצעי, והרב אליעזרוב קבע שם את תפילתו.}}. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו חסידי חב"ד בעל אזרחות זרה מ[[חברון]] על ידי הטורקים, והישיבה נסגרה {{הערה|רעייתו ובני משפחתו של הרב אליעזרוב גורשו למצרים, שם התגוררו בתנאים קשים.}}. הרב אליעזרוב באותה תקופה שהה בשליחותו ב[[סמרקנד]]. וכששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.
-הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגו"ח]] בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת [[עת"ר]]:
-"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה ב[[מוסקבה]] מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה.
-"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי.
-"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב [[שלמה זלמן הבלין]] שיהיה ה[[משפיע]] והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם [[דא"ח]] כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש".
-בתחילת חודש [[חשוון]] [[תער"ב]], יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי [[רוסיה]], כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב [[מנחם מענדל נאה|מענדל נאה]].
-תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.
-במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו [[אדמו"ר הרש"ב]] לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]]. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.
-בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות [[אדמו"ר הרש"ב]] על שמו. [[אדמו"ר הרש"ב]] רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.
-בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הסתיימה 'תקופת [[חברון]]' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן [[רוסיה]] הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה ב[[סמרקנד]] באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים.
-הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.
-כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב [[יעקב יוסף סלונים]] לרב הקהילה האשכנזית בחברון.
 ===השליחות בסמרקנד===
 {{פסקה חסרה}}
 ==='תורת אמת' - ירושלים===
-בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ב[[רוסיה]] ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.
+לאחר המלחמה התיישב הרב אליעזרוב ב[[ירושלים]], שם סייע ב[[תרפ"ב]] בהקמת ישיבת '[[תורת אמת]]' בירושלים, בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] {{הערה|הרב [[משה יהודה לייב שפירא]] והרב [[חיים נאה]] תכננו פעולות לגיוס כספים עבור הקמת הישיבה, אך התוכניות בוטלו עם ההודעה על הגעתו הצפויה של הרב [[שלמה זלמן הבלין]] אשר יפתח את הישיבה. ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]] הגיע הרב [[שלמה זלמן הבלין|הרב הבלין]] לארץ. ובתחילה נפגש עם הרב אליעזרוב כדי לבדוק את האפשרות של הקמת הישיבה מחדש ב[[חברון]]. אפשרות זו ירדה מהפרק לאחר שנוכחו כי בחברון נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, ובניין הישיבה חולק ע"י השלטונות לשימושי בית משפט, משטרה ובית סוהר.}}, הוא פעל עם הרב [[מנחם מענדל נאה]] לגיוס תלמידים ותמיכה כספית , ובמקביל פעל באופנים שונים לרווחת חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].
-הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי [[ו' טבת]] [[תרפ"ב]], ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת [[הרבי הריי"צ]] על פתיחת הישיבה בירושלים.
-עם פתיחת הישיבה ביקש [[הרבי הריי"צ]] מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.
-[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר לחברת [[משניות]] בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]{{הבהרה}}. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[הרבנית חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו [[רבותינו נשיאינו]] מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], ובירושלים - ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ובקבר דוד המלך.
+===קשריו עם [[הרבי]]===
+{{להשלים|}}
+[[הרבי]] החל לכתוב אליו בקשר ל[[חברת משניות בעל פה]] שהוקמה, ובקשר לקריאה '[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]][דרושה הבהרה]. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. מפעם לפעם היו רבותינו נשיאינו מבקשים ממנו להעתיר בעדם ב[[מערת המכפלה]], וב[[ירושלים]] - ב[[כותל המערבי]] ובקבר [[דוד המלך]].
-הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]]. בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.
+===פטירתו===
+הרב שלמה יהודה ליב נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ז טבת]] [[תשי"ב]].
+*בשנת [[תשמ"ז]] החליטה עיריית [[ירושלים]] לקרוא רחוב על שמו בעיר.
 ==ספרו==
@@ שורה 119: / שורה 57: @@
 == קישורים חיצונים ==
 *שניאור זלמן ברגר, '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44823 עד כי יבוא שיל"א]''' חלק ראשון מתוך סדרת כתבות ביוגרפיות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 686, באתר [[חב"ד אינפו]] ח' אדר התשס"ט (04.03.2009)
-*[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7%u05d1 אגרת אדמו"ר הריי"צ אליו] {{היברובוקס|}}
+*[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=%u05d1%u05ea%u05d5%u05db%u05db%u05d9+%u05d2%u05d0%u05d5%u05e0%u05d9+%u05d9%u05e2%u05e7% מכתב הרבי הריי"צ אליו]{{היברובוקס|}}
 *'''[https://chabad.info/beis-medrash/750907/ יארצייט שבעים לרב אליעזרוב ע"ה: גילויים מרתקים מחייו]''' {{אינפו}}