אגרת הגאולה – הבדלי גרסאות

{{מפנה|אגרת הגאולה|במשמעות האגרת בחסידות חב"ד |הפצת המעיינות חוצה}}

[[קובץ:שער בן פורת יוסף 02.jpg|ממוזער|שער הספר [[בן פורת יוסף]] מבעל הרה"ק יעקב יוסף הכהן מפלנואה, בו נדפסה האגרת בפעם הראשונה]]

'''אגרת הגאולה''' הידועה בשם '''אגרת הגאולה לבעש"ט'''{{הערה|ידועה גם בשמות: אגרת הבעש"ט הידועה, ובשם אגרת עליית נשמה להבעש"ט}}, היא מכתב שכתב רבי [[ישראל בעל שם טוב]] (הבעש"ט) לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]], ששהה בארץ ישראל. האגרת מתארת חזיונות מופלאים מעליית נשמה שביצע הבעש"ט בראש השנה תק"ז, שבה עלה להיכל המשיח ושאל "אימת אתי מר" {{הערה|כן הוא לשון האגרת, אך בדרך כלל מקובל לצטט "אמתי קאתי מר",}}(מתי תבוא, אדוני). בתשובה נאמר לו כי הגאולה תבוא "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כלומר כאשר תורתו תתגלה ותתפשט בעולם{{הערה|על דרך שאלת רבי יהושע בן לוי את המשיח בסנהדרין צח, א; הלשון במשלי ה, טז: "יפוצו מעיינותיך חוצה".}}.

הבעש"ט ותלמידיו ייחסו לאגרת חשיבות עליונה. הבעש"ט השקיע מאמץ רב בכתיבתה ושליחתה פעמיים, והביע צער על אובדן האגרת הראשונה{{הערה|הבעש"ט ציין כי האגרת הראשונה כללה פרטים נוספים שנשכחו ממנו.}}. היא נדפסה בשנת תקמ"א בספר [[בן פורת יוסף]] על ידי בעל ה[[תולדות יעקב יוסף]], והתפשטה בקהילות ישראל{{הערה|בהקדמה נכתב: "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".}}. נכד הבעש"ט, רבי משה אפרים מסדילקוב, התייחס אליה ב[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת בשלח.}}, ורבי [[אורי מסטרליסק]] למד אותה מדי יום וראה בה רמז לקץ הגאולה{{הערה|אמרי קודש (השלם) – הנהגות ואמרות רבי אורי מסטרליסק.}}. בחסידות חב"ד, האגרת נתפסת כאבן יסוד המדגישה את תפקיד תורת החסידות כהכנה לגאולה{{הערה|כפי שמפורט בערך [[הפצת המעיינות]] וראה שם לדיון על יישום הוראת המשיח בחב"ד, כולל ביאורים של אדמו"רי חב"ד.}}.

== לשון האגרת על פי נוסח בן פורת יוסף ==

{{ציטוט|תוכן="עליתי מדרגה אחר מדרגה עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד, ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סובר שהשמחה זו חס ושלום על פטירתי מהעולם הזה והודיעו לי אחר כך שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושה, אבל מהות השמחה אינו יודע עד היום הזה. ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר והשיב לי בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה.

ותמהתי על זה והיה לי צער גדול{{הערה|הבכי והצער של הבעל שם טוב, "והיה לי צער גדול", מהווה גם אחת הסיבות, של המחלוקת בין רבי ברוך ממז'יבוז ואדמו"ר הזקן, והוא מהדברים שעומד בלב מהחלוקה בין חסידות חב"ד לחסידות פולין.}} באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות, אך ממה שלמדתי בהיותי שם, שלשה דברים סגולות, ושלשה שמות הקדושים, והם בנקל ללמוד ולפרוש, ונתקרר דעתי וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישיבו כמו אני, ולא נתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת, ובקשתי עבורך ללמוד אותך ולא הורשתי כלל, ומושבע ועומד אני על זה".}}

== מחלוקות סביב פרשנות האגרת ==

1. הפצת המעיינות ויחודים הם עניינים נפרדים.

2. יחודים מושגים בסגולות, בעוד הפצת המעיינות דורשת פעולה ממשית.

== ניגון האגרת ==

{{הערות שוליים}}