משתמש:חיים כ./טיוטה אגרת הגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{מפנה|אגרת הגאולה|במשמעות האגרת בחסידות חב"ד |הפצת המעיינות חוצה}}

[[קובץ:שער בן פורת יוסף 02.jpg|ממוזער|שער הספר [[בן פורת יוסף]] מבעל הרה"ק יעקב יוסף הכהן מפלנואה, בו נדפסה האגרת בפעם הראשונה]]

'''אגרת הגאולה''' הידועה בשם '''אגרת הגאולה לבעש"ט'''{{הערה|ידועה גם בשמות: אגרת הבעש"ט הידועה, ובשם אגרת עליית נשמה להבעש"ט}}, היא מכתב שכתב רבי [[ישראל בעל שם טוב]] (הבעש"ט) לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]], ששהה בארץ ישראל. האגרת מתארת חזיונות מופלאים מעליית נשמה שביצע הבעש"ט בראש השנה תק"ז, שבה עלה להיכל המשיח ושאל "אימת אתי מר" {{הערה|כן הוא לשון האגרת, אך בדרך כלל מקובל לצטט "אמתי קאתי מר",}}(מתי תבוא, אדוני). בתשובה נאמר לו כי הגאולה תבוא "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כלומר כאשר תורתו תתגלה ותתפשט בעולם{{הערה|על דרך שאלת רבי יהושע בן לוי את המשיח בסנהדרין צח, א; הלשון במשלי ה, טז: "יפוצו מעיינותיך חוצה".}}.

האגרת היא מסמך מכונן בחסידות [[חב"ד]], המהווה אבן יסוד לשיטתה הדוגלת בהפצת תורת החסידות כהכנה לגאולה השלימה{{הערה|באגרת מבואר שמהות התגלות תורת החסידות נועדה להביא את הגאולה, ודרך זו מיושמת בעיקר על ידי אדמו"רי חב"ד. כנ"ל בפנים}}.

==תולדות האגרת==

אגרת זו ייחודית כמסמך היחיד שבו הבעש"ט מתאר באריכות גדולה חזיונות מעליית הנשמה, בשונה מרוב תורתו שלא הועברה באופן ישיר, אלא רק בקיצור ובעל פה על ידי תלמידיו{{הערה|בלשון אדמו"ר הזקן בתניא, אגרת הקודש כ"ה: "רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוטי בתור לקוטי ולא ידעו לכיון הלשון על מתכונתו (אך המכוון הוא אמת לאמיתו)".}}.  

האגרת נכתבה פעמיים: הראשונה נשלחה דרך תלמידו רבי [[יהודה אריה ליב]] [[המוכיח מפולנאה]], אך לא הגיעה ליעדה. השנייה, נשלחה דרך תלמידו רבי [[יעקב יוסף כ"ץ]] מפולנאה, אך גם היא לא הגיעה ליעדה. לבסוף, רבי יעקב יוסף (בעל ה"[[תולדות יעקב יוסף]]") הדפיס את האגרת השנייה בספרו [[בן פורת יוסף]] בשנת תקמ"א (1781), מה שהעניק לה תוקף וחשיבות{{הערה|הבעש"ט הביע צער על אובדן האגרת הראשונה, שכללה פרטים נוספים שנשכחו ממנו.}}. האגרת השנייה כוללת תוספות, כגון עליית נשמה משנת תק"י, ועוד.

==נוסחאות האגרות==

# נוסח בן פורת יוסף (תקמ"א) – הנוסח הראשון שנדפס על ידי ה"[[תולדות יעקב יוסף]]".

# נוסח תרפ"ג – נדפס בספר "מכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו" מאת הרב דוד פרענקיל ב[[לבוב]], עם תוספות והשמטות, ועורר מחלוקת בין החוקרים{{הערה|אברהם חיים רובינשטיין טען כי הנוסח מזויף (סיני כרך סז, עמ' קכ-קלט); מרדכי שרגא באומינגר סבר כי זהו כתב יד אותנטי, מכיוון שאינו מסתבר שזייפן יוסיף ויוריד קטעים מהאגרת המקורית ומוכרח לומר שזה כתב יד אחר של הבעש"ט. (סיני כרך עא, עמ' רמח-רסט).}}.

# נוסח תקל"ו – כתב יד שהתגלה מאוחר יותר, הכולל תיאור עליית נשמה נוספת.

הרב [[יהושע מונדשיין]] משווה בספרו [[שבחי הבעש"ט]] בין הנוסחאות ומציע כי ייתכן ששתי האגרות ששלח הבעש"ט משולבות בנוסח בן פורת יוסף{{הערה|ראה גם מאמרו של מונדשיין בהיכל הבעש"ט, גיליון כ'. כמו כן, בחלק ממהדורות כתר שם טוב, האגרת נדפסה בהשמטות.}}.

== חשיבות האגרת והפגישה עם המשיח ==  

{{הפניה לערך מורחב|הפצת המעיינות חוצה}}{{ציטוט-צף|חסידים הרבו להתוועד שחלק מהוראות המשיח לבעש"ט, לבד מ"יפוצו מעיינתך חוצה", הנה (בחלק מהנוסחאות שבידנו) גם "ויוכר טובך בעולם, וחסידים ראו בזה, כמקור, שיש ענין להפיץ את מהותו וטובו של הבעש"ט, ואת ממשיכי דרכו אדמו"רי חב"ד, כחלק מהכשרת העולם לגאולה.}}

האגרת היא מסמך מרכזי בחסידות, ובמיוחד בחסידות חב"ד, בשל תיאור עליית הנשמה של הבעש"ט בראש השנה תק"ז, שבה הגיע להיכל המשיח{{הערה|הבעש"ט כתב: "ומסרתי ממש נפשי ובקשתי ממורי ורבי (אחיה השילוני) שילך עמי, כי סכנה גדולה לעלות לעולמות העליונים."}}. הוא ראה את המשיח מלמד תורה עם התנאים, הצדיקים ושבעת הרועים, וחזה שמחה גדולה שסיבתה לא הובררה{{הערה|הבעש"ט חשש תחילה שהשמחה קשורה לפטירתו, אך הובהר כי היא נובעת מהיחודים שהוא עושה.}}. הבעש"ט שאל "אימת אתי מר", והמשיח השיב: "בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה." הבעש"ט הביע צער על משך הזמן הנדרש, אך למד שלוש סגולות ושלושה שמות קדושים, שלא הורשה לגלות.

הבעש"ט ותלמידיו ייחסו לאגרת חשיבות עליונה. הבעש"ט השקיע מאמץ רב בכתיבתה ושליחתה פעמיים, והביע צער על אובדן האגרת הראשונה{{הערה|הבעש"ט ציין כי האגרת הראשונה כללה פרטים נוספים שנשכחו ממנו.}}. היא נדפסה בשנת תקמ"א בספר [[בן פורת יוסף]] על ידי בעל ה[[תולדות יעקב יוסף]], והתפשטה בקהילות ישראל{{הערה|בהקדמה נכתב: "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".}}. נכד הבעש"ט, רבי משה אפרים מסדילקוב, התייחס אליה ב[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת בשלח.}}, ורבי [[אורי מסטרליסק]] למד אותה מדי יום וראה בה רמז לקץ הגאולה{{הערה|אמרי קודש (השלם) – הנהגות ואמרות רבי אורי מסטרליסק.}}. בחסידות חב"ד, האגרת נתפסת כאבן יסוד המדגישה את תפקיד תורת החסידות כהכנה לגאולה{{הערה|כפי שמפורט בערך [[הפצת המעיינות]] וראה שם לדיון על יישום הוראת המשיח בחב"ד, כולל ביאורים של אדמו"רי חב"ד.}}.

== לשון האגרת על פי נוסח בן פורת יוסף ==

 

{{ציטוט|תוכן="עליתי מדרגה אחר מדרגה עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד, ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סובר שהשמחה זו חס ושלום על פטירתי מהעולם הזה והודיעו לי אחר כך שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושה, אבל מהות השמחה אינו יודע עד היום הזה. ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר והשיב לי בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה.

 

ותמהתי על זה והיה לי צער גדול{{הערה|הבכי והצער של הבעל שם טוב, "והיה לי צער גדול", מהווה גם אחת הסיבות, של המחלוקת בין רבי ברוך ממז'יבוז ואדמו"ר הזקן, והוא מהדברים שעומד בלב מהחלוקה בין חסידות חב"ד לחסידות פולין.}} באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות, אך ממה שלמדתי בהיותי שם, שלשה דברים סגולות, ושלשה שמות הקדושים, והם בנקל ללמוד ולפרוש, ונתקרר דעתי וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישיבו כמו אני, ולא נתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת, ובקשתי עבורך ללמוד אותך ולא הורשתי כלל, ומושבע ועומד אני על זה".}}

בחלק מהנוסחאות מופיע הביטוי "ויוכר טובך בעולם", שנתפס בחב"ד כהנחיה להפיץ את תורת הבעש"ט ואת דרכם של אדמו"רי חב"ד  ראו גם [[הפצת המעיינות]].