שלמה גורן – הבדלי גרסאות
הגהה |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
==קשריו עם הרבי וחב"ד== | ==קשריו עם הרבי וחב"ד== | ||
[[קובץ:עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורן משוחח עם הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשכ"ג]] | [[קובץ:עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורן משוחח עם הרבי במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשכ"ג]] | ||
הרב גורן היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ארבע פעמים, פעם בשנה, במשך ארבע שנים ברציפות. ובכל אחת מהפעמים שהה בחדר יותר מארבע שעות. ה[[יחידות]] שלו התחילה תמיד בשעה 11:30 בלילה, ונמשכה עד קרוב לארבע לפנות בוקר | הרב גורן היה ב[[יחידות]] אצל הרבי, ארבע פעמים, פעם בשנה, במשך ארבע שנים ברציפות. ובכל אחת מהפעמים שהה בחדר יותר מארבע שעות. ה[[יחידות]] שלו התחילה תמיד בשעה 11:30 בלילה, ונמשכה עד קרוב לארבע לפנות בוקר. | ||
בכל פעם היה הרבי מוסר בידו מסר של "דבר תורה" למסור לחסידים ב[[כפר חב"ד]]. | בכל פעם היה הרבי מוסר בידו מסר של "דבר תורה" למסור לחסידים ב[[כפר חב"ד]]. | ||
| שורה 128: | שורה 127: | ||
הרבי קרא להרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&st=&pgnum=29 הפרדס שנה מ"ז עמ' 27].}}. | הרבי קרא להרב גורן להתפטר מתפקידו, ובכך לתקן מעט את המעוות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12319&st=&pgnum=29 הפרדס שנה מ"ז עמ' 27].}}. | ||
ב[[ד' בשבט]] הגיע לביקור אצל הרבי נשיא המדינה דאז, מר [[שז"ר]], הרבי אמר לו כי אין לו טענות אישיות לרב גורן. הוא מחזיק ממנו בתור תלמיד חכם, אבל סובר שהוא חייב לומר שאינו יכול לעמוד מול הלחצים, ושיחזור לכהן כרב הראשי של תל אביב, אבל | ב[[ד' בשבט]] הגיע לביקור אצל הרבי נשיא המדינה דאז, מר [[שז"ר]], הרבי אמר לו כי אין לו טענות אישיות לרב גורן. הוא מחזיק ממנו בתור תלמיד חכם, אבל סובר שהוא חייב לומר שאינו יכול לעמוד מול הלחצים, ושיחזור לכהן כרב הראשי של תל אביב, אבל הרב הראשי לישראל הוא לא יכול להיות. הוא חייב להתפטר! | ||
הרבי הוסיף ואמר, כי גם אם פסק הדין של הרב גורן כן היה לפי ה[[שולחן ערוך]], בכל זאת היה עליו להתפטר, כי פסק הדין הגיע כתנאי והתחייבות לממשלה מראש, שנתפרש על ידי הציבור כ"פריצת דרך" בהלכה{{הערה|1=[http://www.algemeiner.net/generic.asp?id=3546 ה'אלגעמיינעם זשורנאל' מדווח על ביקורו של שז"ר].}}. | הרבי הוסיף ואמר, כי גם אם פסק הדין של הרב גורן כן היה לפי ה[[שולחן ערוך]], בכל זאת היה עליו להתפטר, כי פסק הדין הגיע כתנאי והתחייבות לממשלה מראש, שנתפרש על ידי הציבור כ"פריצת דרך" בהלכה{{הערה|1=[http://www.algemeiner.net/generic.asp?id=3546 ה'אלגעמיינעם זשורנאל' מדווח על ביקורו של שז"ר].}}. | ||
בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב"ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש, ואמר שפסק שיש לפוסק נגיעה בפסק אינו פסק על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני | בכנס שהתקיים נגד המהלך ובמחאה האדירה שהתקיימה, השתתפו רבני חב"ד, ביניהם הרב [[יעקב לנדא]] שהדגיש את הנגיעה האישית שהייתה לרב גורן, שמונה לרב עקב הפסיקה המקילה שעליה הצהיר מראש, ואמר שפסק שיש לפוסק נגיעה בפסק אינו פסק על אחת כמה וכמה כאשר נעשה כדי למצוא חן בעיני אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות. בנוסף השתתפו במחאה כל גדולי רבני הציבור החרדי ביניהם כל מנהיגי הליטאים, ביניהם [[הסטייפלר]] ששלח את נציגיו למעמד, הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] כתב מכתב חריף, והרב [[יוסף שלום אלישיב]] על הפסק ש"לכדי [[ליצנות]] לא הגיע". | ||
בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד"ל לבזות במאמרים רדודים את הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&st=&pgnum=6 הפרדס שנה מ"ז].}}. | בעקבות מחאתו הנמרצת של הרבי, החל עיתון הצופה שבבעלות המפד"ל לבזות במאמרים רדודים את הרבי ותנועת ליובאוויטש, נגדה השתמשו במילים גסות ובוטות. גדולי ישראל מחו נגד חוצפה זו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12321&st=&pgnum=6 הפרדס שנה מ"ז].}}. | ||
| שורה 145: | שורה 144: | ||
==שלימות הארץ== | ==שלימות הארץ== | ||
כדמות ציבורית בולטת במגזר הדתי תמך הרב גורן בהקמת יישובים מעבר לקו הירוק ובחיזוקם. התנגד למדיניות השלום של ראש הממשלה [[יצחק רבין]], ובעת פולמוס החתימה על [[הסכמי אוסלו]] כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה. | כדמות ציבורית בולטת במגזר הדתי תמך הרב גורן בהקמת יישובים מעבר לקו הירוק ובחיזוקם. התנגד למדיניות השלום של ראש הממשלה [[יצחק רבין]], ובעת פולמוס החתימה על [[הסכמי אוסלו]] כינה את ההסכמים "שטניים" וקרא להרוג את יאסר ערפאת ימ"ש, מה שעורר דרישות להעמדתו לדין, ואף לשלול את דרגתו הצבאית ואת הגימלה הנובעת ממנה. | ||
בעקבות ההסכמים הוציא פסק הלכה האוסר על פינוי יישובים{{הערה|עם זאת, במהלך פינוי ימית פעל גורן למען הרגעת הקיצוניים שבין מתנגדי הפינוי, ואף זכה להוקרה מצד [[מנחם בגין]] על פעילותו במקום.}}, לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.{{הערה|1=ירון אונגר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02408.pdf גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית], אתר הכנסת {{PDF}}}}. {{ציטוטון|"אין לציית לפקודה צבאית הנוגדת את מצוות התורה, והרי ברור שמצוות ישוב ארץ ישראל היא חמורה... ברור איפוא שפקודה מהצבא, המפירה את המצווה החמורה הזאת, אין לה תוקף."}} הוא כותב{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 265}}. | בעקבות ההסכמים הוציא פסק הלכה האוסר על פינוי יישובים{{הערה|עם זאת, במהלך פינוי ימית פעל גורן למען הרגעת הקיצוניים שבין מתנגדי הפינוי, ואף זכה להוקרה מצד [[מנחם בגין]] על פעילותו במקום.}}, לפיו יש לסרב לפקודת פינוי יישובים או בסיסי צבא והעברתם לידי הפלסטינים.{{הערה|1=ירון אונגר, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02408.pdf גבולות הציות והסרבנות לפקודה צבאית], אתר הכנסת {{PDF}}}}. {{ציטוטון|"אין לציית לפקודה צבאית הנוגדת את מצוות התורה, והרי ברור שמצוות ישוב ארץ ישראל היא חמורה... ברור איפוא שפקודה מהצבא, המפירה את המצווה החמורה הזאת, אין לה תוקף."}} הוא כותב{{הערה|תשובות הרב גורן, נספח בספר פניני הלכה בעניני העם והארץ, עמ' 265}}. | ||
| שורה 170: | שורה 169: | ||
==ניגונים חסידיים== | ==ניגונים חסידיים== | ||
הוא חיבב מנגינות חסידיות אותנטיות והיה מגיע פעמים רבות להתפלל עם חמיו בלילות שבת ולעשות [[קבלת שבת]] עם ניגונים חסידיים בישיבה החסידית ישיבת [[אברהם יצחק קאהן|תולדות אהרן]] בשכונת מאה שערים בירושלים. כמו כן כשהיו צריכים | הוא חיבב מנגינות חסידיות אותנטיות, והיה מגיע פעמים רבות להתפלל עם חמיו בלילות שבת ולעשות [[קבלת שבת]] עם ניגונים חסידיים בישיבה החסידית ישיבת [[אברהם יצחק קאהן|תולדות אהרן]] בשכונת מאה שערים בירושלים. כמו כן כשהיו הצנחנים צריכים לבצע צניחות בצבא, בטרם פתיחת המצנח היה רגיל לשורר את שירת ה[[לכה דודי]] בניגונים חסידיים מעוררי לב מתוך התחשבות ו[[בין אדם לחברו]] בכדי להקל על החיילים את פחד הצניחה. | ||
==מספריו== | ==מספריו== | ||