לדלג לתוכן

אגרת הגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
חיים כ. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
חיים כ. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לשכתב|סיבה=לא אנציקלופדי}}
{{מפנה|אגרת הגאולה|במשמעות האגרת בחסידות חב"ד |הפצת המעיינות חוצה}}
[[קובץ:שער בן פורת יוסף 02.jpg|ממוזער|שער הספר [[בן פורת יוסף]] מבעל הרה"ק יעקב יוסף הכהן מפלנואה, בו נדפסה האגרת בפעם הראשונה]]
[[קובץ:שער בן פורת יוסף 02.jpg|ממוזער|שער הספר [[בן פורת יוסף]] מבעל הרה"ק יעקב יוסף הכהן מפלנואה, בו נדפסה האגרת בפעם הראשונה]]
'''אגרת הגאולה''' הידועה בשם '''אגרת הגאולה לבעש"ט'''{{הערה|ידועה גם בשמות: אגרת הבעש"ט הידועה, ובשם אגרת עליית נשמה להבעש"ט}}, היא מכתב שכתב רבי [[ישראל בעל שם טוב]] (הבעש"ט) לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]], ששהה בארץ ישראל. האגרת מתארת חזיונות מופלאים מעליית נשמה שביצע הבעש"ט בראש השנה תק"ז, שבה עלה להיכל המשיח ושאל "אימת אתי מר" {{הערה|כן הוא לשון האגרת, אך בדרך כלל מקובל לצטט "אמתי קאתי מר",}}(מתי תבוא, אדוני). בתשובה נאמר לו כי הגאולה תבוא "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כלומר כאשר תורתו תתגלה ותתפשט בעולם{{הערה|על דרך שאלת רבי יהושע בן לוי את המשיח בסנהדרין צח, א; הלשון במשלי ה, טז: "יפוצו מעיינותיך חוצה".}}.
'''אגרת הגאולה''' הידועה בשם '''אגרת הגאולה לבעש"ט'''{{הערה|ידועה גם בשמות: אגרת הבעש"ט הידועה, ובשם אגרת עליית נשמה להבעש"ט}}, היא מכתב שכתב רבי [[ישראל בעל שם טוב]] (הבעש"ט) לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]], ששהה בארץ ישראל. האגרת מתארת חזיונות מופלאים מעליית נשמה שביצע הבעש"ט בראש השנה תק"ז, שבה עלה להיכל המשיח ושאל "אימת אתי מר" {{הערה|כן הוא לשון האגרת, אך בדרך כלל מקובל לצטט "אמתי קאתי מר",}}(מתי תבוא, אדוני). בתשובה נאמר לו כי הגאולה תבוא "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כלומר כאשר תורתו תתגלה ותתפשט בעולם{{הערה|על דרך שאלת רבי יהושע בן לוי את המשיח בסנהדרין צח, א; הלשון במשלי ה, טז: "יפוצו מעיינותיך חוצה".}}.
שורה 17: שורה 17:


הרב [[יהושע מונדשיין]] משווה בספרו [[שבחי הבעש"ט]] בין הנוסחאות ומציע כי ייתכן ששתי האגרות ששלח הבעש"ט משולבות בנוסח בן פורת יוסף{{הערה|ראה גם מאמרו של מונדשיין בהיכל הבעש"ט, גיליון כ'. כמו כן, בחלק ממהדורות כתר שם טוב, האגרת נדפסה בהשמטות.}}.
הרב [[יהושע מונדשיין]] משווה בספרו [[שבחי הבעש"ט]] בין הנוסחאות ומציע כי ייתכן ששתי האגרות ששלח הבעש"ט משולבות בנוסח בן פורת יוסף{{הערה|ראה גם מאמרו של מונדשיין בהיכל הבעש"ט, גיליון כ'. כמו כן, בחלק ממהדורות כתר שם טוב, האגרת נדפסה בהשמטות.}}.
==חשיבות האגרת==
בשנת תקמ"א, פורסמה האגרת מכתב ידו הקדושה של ה[[בעש"ט]] בספרו "בן פורת יוסף", כמו שנכתב בשער הספר "וגם נדפס בספר הזה אגרת הנשלח לארץ הקדושה מהרב ר' [[ישראל בעל שם טוב]] הנ"ל לגיסו החסיד המפורסם מורנו גרשון קוטוור מכמה ענייני פלאים". ומשם נפוצה אגרת מופלאה זו בכל תפוצות ישראל. וכמו שכתב בהקדמה לאגרת "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".


אגרת זו היא אגרת ה[[בעש]] היחידה שנדפסה בשנים קדמוניות על ידי תלמדיו הקרובים וכן נזכרה ונתבארה על ידי נכדו-ה[[בעש]], רבי משה אפרים מסדילקאוו – בספרו "[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת בשלח.}}".  
== חשיבות האגרת והפגישה עם המשיח ==
{{הפניה לערך מורחב|הפצת המעיינות חוצה}}{{ציטוט-צף|חסידים הרבו להתוועד שחלק מהוראות המשיח לבעש"ט, לבד מ"יפוצו מעיינתך חוצה", הנה (בחלק מהנוסחאות שבידנו) גם "ויוכר טובך בעולם, וחסידים ראו בזה, כמקור, שיש ענין להפיץ את מהותו וטובו של הבעש"ט, ואת ממשיכי דרכו אדמו"רי חב"ד, כחלק מהכשרת העולם לגאולה.}}
האגרת היא מסמך מרכזי בחסידות, ובמיוחד בחסידות חב"ד, בשל תיאור עליית הנשמה של הבעשבראש השנה תק"ז, שבה הגיע להיכל המשיח{{הערה|הבעשכתב: "ומסרתי ממש נפשי ובקשתי ממורי ורבי (אחיה השילוני) שילך עמי, כי סכנה גדולה לעלות לעולמות העליונים."}}. הוא ראה את המשיח מלמד תורה עם התנאים, הצדיקים ושבעת הרועים, וחזה שמחה גדולה שסיבתה לא הובררה{{הערה|הבעש"ט חשש תחילה שהשמחה קשורה לפטירתו, אך הובהר כי היא נובעת מהיחודים שהוא עושה.}}. הבעש"ט שאל "אימת אתי מר", והמשיח השיב: "בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה." הבעש"ט הביע צער על משך הזמן הנדרש, אך למד שלוש סגולות ושלושה שמות קדושים, שלא הורשה לגלות.


וכן מסופר בשם השרף ר' [[אורי מסטרליסק]]{{הערה|אמרי קודש (השלם) – הנהגות ואמרות הרה"ק רבי אורי השרף מסטרעליסק.}} ש"אגרת זו היית אצל הרב [[מרדכי מנשכיז]] ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפלין ממש. ובה מרומז קץ הגאולה.
הבעש"ט ותלמידיו ייחסו לאגרת חשיבות עליונה. הבעש"ט השקיע מאמץ רב בכתיבתה ושליחתה פעמיים, והביע צער על אובדן האגרת הראשונה{{הערה|הבעש"ט ציין כי האגרת הראשונה כללה פרטים נוספים שנשכחו ממנו.}}. היא נדפסה בשנת תקמ"א בספר [[בן פורת יוסף]] על ידי בעל ה[[תולדות יעקב יוסף]], והתפשטה בקהילות ישראל{{הערה|בהקדמה נכתב: "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".}}. נכד הבעש"ט, רבי משה אפרים מסדילקוב, התייחס אליה ב[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת בשלח.}}, ורבי [[אורי מסטרליסק]] למד אותה מדי יום וראה בה רמז לקץ הגאולה{{הערה|אמרי קודש (השלם) – הנהגות ואמרות רבי אורי מסטרליסק.}}. בחסידות חב"ד, האגרת נתפסת כאבן יסוד המדגישה את תפקיד תורת החסידות כהכנה לגאולה{{הערה|כפי שמפורט בערך [[הפצת המעיינות]] וראה שם לדיון על יישום הוראת המשיח בחב"ד, כולל ביאורים של אדמו"רי חב"ד.}}.


גם מהטרחה המרובה שהשקיע מורנו ה[[בעש"ט]] בכתיבתה ושליחתה של אגרת זו אל גיסו, והצער שהי' לו על שלא הגיעה לידי גיסו, וכתבה שוב, מוכח עד כמה היו הדברים חשובים ויסודיים בעיני ק'. ואכן יש לאגרת זו חשיבות מיוחדת וחיבה יתירה אצל תלמידיו ומעתיקי שמועתו.
== לשון האגרת על פי נוסח בן פורת יוסף ==
{{ציטוט|תוכן="עליתי מדרגה אחר מדרגה עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד, ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סובר שהשמחה זו חס ושלום על פטירתי מהעולם הזה והודיעו לי אחר כך שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושה, אבל מהות השמחה אינו יודע עד היום הזה. ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר והשיב לי בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה.


אצל אדמו"רי חב"ד האגרת מהווה כאחד מאבני היסוד של תורת החסידות. כאשר הוראת מלך המשיח לה[[בעש"ט]], "יפוצו מעיינתך חוצה" יושמה ונשמרה בעיקר על ידי אדמו"רי חב"ד{{הערה|הרבי דרש אין סוף פעמים מאדמו"רי וחסידי פולין בריבוי לעסוק בהפצת מעיינות החסידות לכלל ישראל, אך גם ביאר למה עיקר העבודה של הפצת המעיינות היא על ידי חסידות חב"ד.}}.
ותמהתי על זה והיה לי צער גדול{{הערה|הבכי והצער של הבעל שם טוב, "והיה לי צער גדול", מהווה גם אחת הסיבות, של המחלוקת בין רבי ברוך ממז'יבוז ואדמו"ר הזקן, והוא מהדברים שעומד בלב מהחלוקה בין חסידות חב"ד לחסידות פולין.}} באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות, אך ממה שלמדתי בהיותי שם, שלשה דברים סגולות, ושלשה שמות הקדושים, והם בנקל ללמוד ולפרוש, ונתקרר דעתי וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישיבו כמו אני, ולא נתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת, ובקשתי עבורך ללמוד אותך ולא הורשתי כלל, ומושבע ועומד אני על זה".}}
בחלק מהנוסחאות מופיע הביטוי "ויוכר טובך בעולם", שנתפס בחב"ד כהנחיה להפיץ את תורת הבעש"ט ואת דרכם של אדמו"רי חב"ד{{הערה|ראו גם [[הפצת המעיינות]].}}.


==הפגישה עם מלך המשיח==
== מחלוקות סביב פרשנות האגרת ==
במרכז האגרת עומד המעמד של פגישת ה[[בעש"ט]] עם מלך המשיח, פגישה שהייתה יחודית גם לה[[בעש]] כמו שכותב "ומסרתי ממש נפשי ובקשתי ממורי ורבי ([[אחיה השילוני]]) שלי שילך עמי, כי סכנה גדולה לילך ולעלות לעולמות העליונים, כי מיום היותי על עמדי לא עליתי בעליות גדולות כמוהו", עלי'ה ופגישה זו מהווה את אחת היסודות המרכזים ביותר בתולדות החסידות הכללית, ובמיוחד דרך הפצת המעיינות חב"ד.
חלק טענו כי המונח "יחודים" מרמז על לימוד קבלה (כגון תורת הרמח"ל או הגר"א) ולא רק תורת חב"ד{{הערה|ראה לקוטי תורה שלח מג,ב; הערות וביאורים יכסלו תשס"ב, עמ' 33.}}. [[הרבי מליובאוויטש]] השיב כי:
1. הפצת המעיינות ויחודים הם עניינים נפרדים.
2. יחודים מושגים בסגולות, בעוד הפצת המעיינות דורשת פעולה ממשית.
3. ספרי קבלה אינם נכללים ב"מעיינותיך" של הבעש"ט{{הערה|ראה אגרת הרבי, כב סיון (?).}}.


להלן לשון הפגישה על פי נוסחה שבספר בן פורת יוסף "עליתי מדרגה אחר מדרגה עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד, ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סובר שהשמחה זו חס ושלום על פטירתי מהעולם הזה והודיעו לי אחר כך שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושה, אבל מהות השמחה אינו יודע עד היום הזה. ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר והשיב לי '''בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה.'''
== ניגון האגרת ==
הניגון החב"די [[ניגון אימתי קאתי מר]] מבוסס על הדו-שיח בין הבעש"ט למשיח{{הערה|לשון האגרת היא "אימת אתי מר".}}.


ותמהתי על זה והיה לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות, אך ממה שלמדתי בהיותי שם, שלשה דברים סגולות, ושלשה שמות הקדושים, והם בנקל ללמוד ולפרוש, ונתקרר דעתי וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישיבו כמו אני, ולא נתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת, ובקשתי עבורך ללמוד אותך ולא הורשתי כלל, ומושבע ועומד אני על זה".
== קישורים חיצוניים ==
 
* הרב טוביה בלוי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54764 ראיון לבית משיח: הבעש"ט ביקש במכוון להיפגש עם המשיח] {{אינפו}}
הבכי והצער של ה[[בעל שם טוב]], "והיה לי צער גדול", מהווה גם אחת הסיבות, של המחלוקת בין רבי [[ברוך ממז'יבוז]] ואדמו"ר הזקן, והוא מהדברים שעומד בלב מהחלוקה בין חסידות חב"ד לחסידות פולין. כדלהלן.
* מערכת החייל, '''אגרת עליית הנשמה''', בטאון 'החייל', גיליון 43, עמ' 12 (חלק שני), מבוסס על שיעורי הרב [[שמעון וייצהנדלר]]
 
==איזכורים וביאורים של האגרת אצל אדמו"רי חב"ד==
בין הדברים שהיו חלוקים בין כ"ק אדמו"ר הזקן, לנכד ה[[בעש"ט]] רבי ברוך ממזבוז, היה על הדרך להפצת המעיינות, וביארו רבותנו, שכאשר אמר [[מלך המשיח]] ל[[בעש"ט]] "יפוצו מעיינותך חוצה" ה[[בעש"ט]] בכה על זה, ורבי ברוך ביאר שסבו בכה שצריך להפיץ החסידות חוצה, ואדמו"ר הזקן ביאר שה[[בעש"ט]] בכה על אריכות הזמן להפיץ את המעיינות. וכן ביאר אדמו"ר הרש"ב{{הערה|ספר השיחות תורת שלום עמ' 113}}:
 
כ"ק אדמו"ר הרש"ב{{הערה|ספר השיחות תורת שלום עמ' 114}}: ביאר את מענה [[מלך המשיח]] לה[[בעש"ט]], "יפוצו מעיינתך חוצה", שבזה אמר מלך המשיח שעל ידי תורת החסידות, אפשר שגם "חוצה", יהודי שאינו מזוכך יכול להשיג דברים אלוקיים.
 
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ{{הערה|שמח"ת תר"צ, לקוטי דיבורים חלק א-ב עמ' 618 ואילך}} ביאר ארוכות את הדו שיח בין מלך המשיח לבעש"ט. שדברי ה[[בעש"ט]] למשיח "אמת אתי מר", הינו המשך לדברי [[מלך המשיח]] ל[[רבי יהושע בן לוי]]{{הערה|סנהדין צח א}} על אותה השאלה, ענה [[מלך המשיח]] "היום" "אם בקולו תשמעו"{{הערה|ראה בסנהדין צח א. שזה ביאור אליהו על דברי המשיח}}, וטען ה[[בעש"ט]] ל[[מלך המשיח]] הלוא כבר הגענו לכך שברוך-השם בקולו תשמעו! ועל זה ה[[משיח]] עונה לו : 'לכשיפוצו מעיינותיך חוצה'". שהדבר החסר כדי ש[[המשיח]] יבוא הוא שיהודים יעבדו את ה' מתוך אור וחיות, ואת זאת אפשר להשיג על ידי עבודת ה' ברוח החסידות{{הערה|1=את שיחה באופן ערוך על ידי הרב מנחם ברוד [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7097&CategoryID=1427 ניתן לראות כאן]}}.
 
כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] מרבה לצטט האגרת כמקור ל[[הפצת המעיינות]] כהכשרה לביאת המשיח, שב[[דור השביעי]] קיבל משנה נופח.
 
הרבי גם באר{{הערה|מאמר ד"ה להבין ענין רשב"י תשי"ז}}, שכל ענין מענה [[מלך המשיח]], שאף שנאמר לה[[בעש"ט]], הנה הדבר נעשה דווקא על ידי תורת חב"ד ואדמו"ר הזקן.
 
==קיצור תוכן האגרת על פי הנוסח שנדפס בספר בן פורת יוסף==
א) ה[[בעש"ט]] מביע צער שר' גרשון לא קיבל את האגרת הראשונה שכתב מחמת שכמה פרטים נשכחו ממנו.
 
ב) בראש השנה תק"ז עשה ה[[בעש"ט]] עלית נשמה, וראה דברים נפלאים שאי אפשר לספר, וביניהם - שהרבה רשעים עשו תשובה ועלו לגן עדן.
 
ג) הנשמות מבקשות מה[[בעש"ט]] עזרה, וה[[בעש"ט]] רואה שהס"מ מקטרג נורא בשמחה גדולה
 
ד) ה[[בעש"ט]] מבקש מ[[אחיה השילוני]] שיצטרף אליו כי עליית נשמה זו, היא עלי'ה גדולה שמעולם לא עלה כך.
 
ה) ה[[בעש"ט]] עולה להיכלו של משיח. ושם ראה את ה[[משיח]] מלמד תורה את האבות והצדיקים, ושמחה גדולה
 
ו) ה[[בעש"ט]] שואל את [[משיח]] "אימת אתי מר" והשיב לי "בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך".
 
ז) ה[[בעש"ט]] בוכה לפני ה' על האסונות בקהילת סיבטובקע ובקהילת דונאוויץ, שחלקם נאלצו להמיר את דתם, וחלקם נהרגו מבלי להמיר את דתם.
 
ח) עליית נשמה בראש השנה תק"י. ובה ראה קטרוגים גדולים שאי אפשר לבטלם. רק הצליח להריח את הקטרוג מסבבותנו.
 
ט) מעלת בעל ה[[דגל מחנה אפרים]].
 
==ויוכר טובך בעולם==
חסידים הרבו להתוועד שחלק מהוראות ה[[משיח]] ל[[בעש"ט]], לבד "יפוצו מעיינתך חוצה", הנה (בחלק מהנוסחאות שבידנו), כתוב גם "ויוכר טובך בעולם, וחסידים ראו בזה, כמקור, שיש ענין להפיץ את מהותו וטובו של ה[[בעש"ט]], ואת ממשיכי דרכו אדמו"רי [[חב"ד]], כחלק מהכשרת העולם לגאולה.
 
==טענות נגד שיטת חב"ד באגרת==
במהלך השנים בקבוצות שונות, עלתה הטענה מדברי ה[[בעש"ט]] באגרת "יפוצו מעיינתך חוצה וייחדו יחודים כמותך"{{הערה| ע"פ דברי [[אדמוה"ז]] ב[[לקוטי תורה]] שלח מג,ב שע"י האמונה בהשגחה פרטית מקיימים את היחוד העליון דהוי' ואלוקים, יוצא שמקיימים הן את הפצת המעיינות והן את היחודים כמו הבעש"ט [הרב נועם ישראל הרפז יחודים כמוך? https://www.chabad.fm/211/3921.html] וראה עוד בהערות וביאורים י"ט כסלו תשס"ב, עמ' 33. קובץ עיוני תורה עמ' 111 ועוד.}}, שאין די לעסוק בלימוד [[תורת חב"ד]] אלא צריך לעסוק בלימוד הקבלה בכלל ובמיוחד בתורת הרמח"ל והגר"א מווילנה וכיוצא בהם, שבהם מבואר קצת ל"יחד יחודים". כי לפי הנראה מלשונו הוא שצריך להגיע למדרגת היחודים ועליית נשמה, ולזה הרי אי אפשר להגיע זולת על ידי לימוד רזי תורה בקבלה בהעמקה וידיעת השמות, ולפי זה אינם יוצאים ב[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] גרידא.
 
וענה [[הרבי]] באגרת ייחודית{{הערה|כב סיון ?}}: א) הפצת המעיינות ויחוד יחודים הם ב' דברים נפרדים. ב) ליחד יחודים יש סגולות, משא"כ הפצת המעיינות מוכרח בפועל. ג) הרי [[משיח]] אמר "לכישפוצו מעיינתך חוצה", וספרים אלו אינם בכלל "מעינותך" של ה[[בעש"ט]].
 
==ניגון האגרת==
על הדו שיח בין ה[[בעש"ט]] ל[[מלך המשיח]] מבוסס הניגון החב"די [[ניגון אימתי קאתי מר]]{{הערה|להעיר שהנוסח באגרת הוא אמתי אתי מר.}}.
 
==קישורים חיצוניים==
*הרב טוביה בלוי בראיון מיוחד לבית משיח: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54764 הבעש"ט ביקש במכוון להיפגש עם המשיח] {{אינפו}}
*מערכת החייל, '''אגרת 'עליית הנשמה'''', בתוך בטאון 'החייל' גליון 43 עמוד 12 (חלק שני), מבוסס על שיעורי הרב [[שמעון וייצהנדלר]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הבעל שם טוב]]
[[קטגוריה:אגרות]]

גרסה אחרונה מ־17:34, 19 במאי 2025

המונח "אגרת הגאולה" מפנה לכאן. לערך העוסק בבמשמעות האגרת בחסידות חב"ד , ראו הפצת המעיינות חוצה.
שער הספר בן פורת יוסף מבעל הרה"ק יעקב יוסף הכהן מפלנואה, בו נדפסה האגרת בפעם הראשונה

אגרת הגאולה הידועה בשם אגרת הגאולה לבעש"ט[1], היא מכתב שכתב רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט) לגיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב, ששהה בארץ ישראל. האגרת מתארת חזיונות מופלאים מעליית נשמה שביצע הבעש"ט בראש השנה תק"ז, שבה עלה להיכל המשיח ושאל "אימת אתי מר" [2](מתי תבוא, אדוני). בתשובה נאמר לו כי הגאולה תבוא "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כלומר כאשר תורתו תתגלה ותתפשט בעולם[3].

האגרת היא מסמך מכונן בחסידות חב"ד, המהווה אבן יסוד לשיטתה הדוגלת בהפצת תורת החסידות כהכנה לגאולה השלימה[4].

תולדות האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרת זו ייחודית כמסמך היחיד שבו הבעש"ט מתאר באריכות גדולה חזיונות מעליית הנשמה, בשונה מרוב תורתו שלא הועברה באופן ישיר, אלא רק בקיצור ובעל פה על ידי תלמידיו[5].

האגרת נכתבה פעמיים: הראשונה נשלחה דרך תלמידו רבי יהודה אריה ליב המוכיח מפולנאה, אך לא הגיעה ליעדה. השנייה, נשלחה דרך תלמידו רבי יעקב יוסף כ"ץ מפולנאה, אך גם היא לא הגיעה ליעדה. לבסוף, רבי יעקב יוסף (בעל ה"תולדות יעקב יוסף") הדפיס את האגרת השנייה בספרו בן פורת יוסף בשנת תקמ"א (1781), מה שהעניק לה תוקף וחשיבות[6]. האגרת השנייה כוללת תוספות, כגון עליית נשמה משנת תק"י, ועוד.

נוסחאות האגרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיימות שלוש נוסחאות עיקריות:

  1. נוסח בן פורת יוסף (תקמ"א) – הנוסח הראשון שנדפס על ידי ה"תולדות יעקב יוסף".
  2. נוסח תרפ"ג – נדפס בספר "מכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו" מאת הרב דוד פרענקיל בלבוב, עם תוספות והשמטות, ועורר מחלוקת בין החוקרים[7].
  3. נוסח תקל"ו – כתב יד שהתגלה מאוחר יותר, הכולל תיאור עליית נשמה נוספת.

הרב יהושע מונדשיין משווה בספרו שבחי הבעש"ט בין הנוסחאות ומציע כי ייתכן ששתי האגרות ששלח הבעש"ט משולבות בנוסח בן פורת יוסף[8].

חשיבות האגרת והפגישה עם המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הפצת המעיינות חוצה
" חסידים הרבו להתוועד שחלק מהוראות המשיח לבעש"ט, לבד מ"יפוצו מעיינתך חוצה", הנה (בחלק מהנוסחאות שבידנו) גם "ויוכר טובך בעולם, וחסידים ראו בזה, כמקור, שיש ענין להפיץ את מהותו וטובו של הבעש"ט, ואת ממשיכי דרכו אדמו"רי חב"ד, כחלק מהכשרת העולם לגאולה. "

האגרת היא מסמך מרכזי בחסידות, ובמיוחד בחסידות חב"ד, בשל תיאור עליית הנשמה של הבעש"ט בראש השנה תק"ז, שבה הגיע להיכל המשיח[9]. הוא ראה את המשיח מלמד תורה עם התנאים, הצדיקים ושבעת הרועים, וחזה שמחה גדולה שסיבתה לא הובררה[10]. הבעש"ט שאל "אימת אתי מר", והמשיח השיב: "בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה." הבעש"ט הביע צער על משך הזמן הנדרש, אך למד שלוש סגולות ושלושה שמות קדושים, שלא הורשה לגלות.

הבעש"ט ותלמידיו ייחסו לאגרת חשיבות עליונה. הבעש"ט השקיע מאמץ רב בכתיבתה ושליחתה פעמיים, והביע צער על אובדן האגרת הראשונה[11]. היא נדפסה בשנת תקמ"א בספר בן פורת יוסף על ידי בעל התולדות יעקב יוסף, והתפשטה בקהילות ישראל[12]. נכד הבעש"ט, רבי משה אפרים מסדילקוב, התייחס אליה בדגל מחנה אפרים[13], ורבי אורי מסטרליסק למד אותה מדי יום וראה בה רמז לקץ הגאולה[14]. בחסידות חב"ד, האגרת נתפסת כאבן יסוד המדגישה את תפקיד תורת החסידות כהכנה לגאולה[15].

לשון האגרת על פי נוסח בן פורת יוסף[עריכה | עריכת קוד מקור]

"עליתי מדרגה אחר מדרגה עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד, ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סובר שהשמחה זו חס ושלום על פטירתי מהעולם הזה והודיעו לי אחר כך שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושה, אבל מהות השמחה אינו יודע עד היום הזה. ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר והשיב לי בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה.

ותמהתי על זה והיה לי צער גדול[16] באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות, אך ממה שלמדתי בהיותי שם, שלשה דברים סגולות, ושלשה שמות הקדושים, והם בנקל ללמוד ולפרוש, ונתקרר דעתי וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישיבו כמו אני, ולא נתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת, ובקשתי עבורך ללמוד אותך ולא הורשתי כלל, ומושבע ועומד אני על זה".

בחלק מהנוסחאות מופיע הביטוי "ויוכר טובך בעולם", שנתפס בחב"ד כהנחיה להפיץ את תורת הבעש"ט ואת דרכם של אדמו"רי חב"ד[17].

מחלוקות סביב פרשנות האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלק טענו כי המונח "יחודים" מרמז על לימוד קבלה (כגון תורת הרמח"ל או הגר"א) ולא רק תורת חב"ד[18]. הרבי מליובאוויטש השיב כי: 1. הפצת המעיינות ויחודים הם עניינים נפרדים. 2. יחודים מושגים בסגולות, בעוד הפצת המעיינות דורשת פעולה ממשית. 3. ספרי קבלה אינם נכללים ב"מעיינותיך" של הבעש"ט[19].

ניגון האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הניגון החב"די ניגון אימתי קאתי מר מבוסס על הדו-שיח בין הבעש"ט למשיח[20].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ידועה גם בשמות: אגרת הבעש"ט הידועה, ובשם אגרת עליית נשמה להבעש"ט
  2. כן הוא לשון האגרת, אך בדרך כלל מקובל לצטט "אמתי קאתי מר",
  3. על דרך שאלת רבי יהושע בן לוי את המשיח בסנהדרין צח, א; הלשון במשלי ה, טז: "יפוצו מעיינותיך חוצה".
  4. באגרת מבואר שמהות התגלות תורת החסידות נועדה להביא את הגאולה, ודרך זו מיושמת בעיקר על ידי אדמו"רי חב"ד. כנ"ל בפנים
  5. בלשון אדמו"ר הזקן בתניא, אגרת הקודש כ"ה: "רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוטי בתור לקוטי ולא ידעו לכיון הלשון על מתכונתו (אך המכוון הוא אמת לאמיתו)".
  6. הבעש"ט הביע צער על אובדן האגרת הראשונה, שכללה פרטים נוספים שנשכחו ממנו.
  7. אברהם חיים רובינשטיין טען כי הנוסח מזויף (סיני כרך סז, עמ' קכ-קלט); מרדכי שרגא באומינגר סבר כי זהו כתב יד אותנטי, מכיוון שאינו מסתבר שזייפן יוסיף ויוריד קטעים מהאגרת המקורית ומוכרח לומר שזה כתב יד אחר של הבעש"ט. (סיני כרך עא, עמ' רמח-רסט).
  8. ראה גם מאמרו של מונדשיין בהיכל הבעש"ט, גיליון כ'. כמו כן, בחלק ממהדורות כתר שם טוב, האגרת נדפסה בהשמטות.
  9. הבעש"ט כתב: "ומסרתי ממש נפשי ובקשתי ממורי ורבי (אחיה השילוני) שילך עמי, כי סכנה גדולה לעלות לעולמות העליונים."
  10. הבעש"ט חשש תחילה שהשמחה קשורה לפטירתו, אך הובהר כי היא נובעת מהיחודים שהוא עושה.
  11. הבעש"ט ציין כי האגרת הראשונה כללה פרטים נוספים שנשכחו ממנו.
  12. בהקדמה נכתב: "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".
  13. פרשת בשלח.
  14. אמרי קודש (השלם) – הנהגות ואמרות רבי אורי מסטרליסק.
  15. כפי שמפורט בערך הפצת המעיינות וראה שם לדיון על יישום הוראת המשיח בחב"ד, כולל ביאורים של אדמו"רי חב"ד.
  16. הבכי והצער של הבעל שם טוב, "והיה לי צער גדול", מהווה גם אחת הסיבות, של המחלוקת בין רבי ברוך ממז'יבוז ואדמו"ר הזקן, והוא מהדברים שעומד בלב מהחלוקה בין חסידות חב"ד לחסידות פולין.
  17. ראו גם הפצת המעיינות.
  18. ראה לקוטי תורה שלח מג,ב; הערות וביאורים י"ט כסלו תשס"ב, עמ' 33.
  19. ראה אגרת הרבי, כב סיון (?).
  20. לשון האגרת היא "אימת אתי מר".