תהלים א' – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
* במשנה{{הערה|מסכת אבות, פרק ב', משנה ג'.}}, אומר רבי [[חנינא בן תרדיון]]: "שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר ובמושב לצים לא ישב" ובכך מצטט את תהלים פרק א' פסוק א'. בהמשך דבריו הוא אף קושר בין הפסוקים שבסוף ספר מלאכי לאלה בתחילת ספר תהלים. | * במשנה{{הערה|מסכת אבות, פרק ב', משנה ג'.}}, אומר רבי [[חנינא בן תרדיון]]: "שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר ובמושב לצים לא ישב" ובכך מצטט את תהלים פרק א' פסוק א'. בהמשך דבריו הוא אף קושר בין הפסוקים שבסוף ספר מלאכי לאלה בתחילת ספר תהלים. | ||
*במדרש תהלים מובאים על פסוק ב' דברי [[רבי אליעזר]]{{הערה|{{ציטוטון| דבר אחר כי אם בתורת ה' חפצו. שכל מי שעוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציו. '''ר' אליעזר אומר אמרו ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם רוצין אנו ליגע בתורה יום ולילה אבל אין לנו פנאי. אמר להם הקב"ה קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה'''.}}}}, שצוטטו בתחילת המאמר [[איתא במדרש תהלים]]. | *במדרש תהלים מובאים על פסוק ב' דברי [[רבי אליעזר]]{{הערה|{{ציטוטון| דבר אחר כי אם בתורת ה' חפצו. שכל מי שעוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציו. '''ר' אליעזר אומר אמרו ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם רוצין אנו ליגע בתורה יום ולילה אבל אין לנו פנאי. אמר להם הקב"ה קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה'''.}}}}, שצוטטו בתחילת המאמר [[איתא במדרש תהלים]]. | ||
==[[הרבי]] על הפרק== | ==[[הרבי]] על הפרק== | ||
א. כתוב במדרש {{הערה|בראשית רבה סוף פרשת ויחי.}} "במה חתם [[משה רבינו|משה]] את התורה אשריך ישראל {{הערה|וזאת הברכה ל"ג, כ"ט.}},ואף [[דוד]] שבא לומר תהילה, התחיל ממקום שפסק משה, אשרי האיש וגו'". | א. כתוב במדרש {{הערה|בראשית רבה סוף פרשת ויחי.}} "במה חתם [[משה רבינו|משה]] את התורה אשריך ישראל {{הערה|וזאת הברכה ל"ג, כ"ט.}}, ואף [[דוד]] שבא לומר תהילה, התחיל ממקום שפסק משה, אשרי האיש וגו'". הוא שיש קשר בן "אשרי האיש" שבתחילת ספר תהילים ל"אשריך ישראל" שבו סיים משה רבינו את התורה. | ||
והנה עניינו של אשר הוא תענוג, כמו שכתוב{{הערה|ויחי מ"ט, כ.}} בברכתו של אשר "מאשר שמנה לחמו", "וטובל בשמן רגלו"{{הערה|וזאת ברכה ל"ג, כ"ד.}} שעניין השמן הוא תענוג, שהוא בחינת ה[[כתר]] עד [[כתר#פנימיות הכתר|לפנימיות הכתר]]. | והנה עניינו של אשר הוא תענוג, כמו שכתוב{{הערה|ויחי מ"ט, כ.}} בברכתו של אשר "מאשר שמנה לחמו", "וטובל בשמן רגלו"{{הערה|וזאת ברכה ל"ג, כ"ד.}} שעניין השמן הוא תענוג, שהוא בחינת ה[[כתר]] עד [[כתר#פנימיות הכתר|לפנימיות הכתר]]. | ||
| שורה 42: | שורה 43: | ||
והמשך זה (דמשה ודוד) מתבטא בעבודת כל אחד ואחד מישראל מתוך תענוג, הן בעבודת עצמו - ללמוד מתוך תענוג, ובשמחה וטוב לבב, | והמשך זה (דמשה ודוד) מתבטא בעבודת כל אחד ואחד מישראל מתוך תענוג, הן בעבודת עצמו - ללמוד מתוך תענוג, ובשמחה וטוב לבב, | ||
והן בהפצת התורה ופנימיות התורה מתוך תענוג, וע"י זה גם ההצלחה היא ביתר שאת וביתר עוז{{הערה|[[שיחה|משיחת]] [[שבת]] [[פרשת וארא]] [[תשמ"ז]].}}. | והן בהפצת התורה ופנימיות התורה מתוך תענוג, וע"י זה גם ההצלחה היא ביתר שאת וביתר עוז{{הערה|[[שיחה|משיחת]] [[שבת]] [[פרשת וארא]] [[תשמ"ז]].}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
{{מיזמים|חב"דטקסט=תהלים פרק א}} | |||
{{תהלים}} | {{תהלים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים|א]] | [[קטגוריה:תהלים|א]] | ||