לשון נקיה – הבדלי גרסאות
צ'קטי |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''לשון נקייה''' הוא דיבור תוך שימוש במינוח חליפי למושג שהדובר לא רוצה להזכירו. מקור המושג "לשון נקייה" הוא ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]. ב[[מסכת פסחים]] (דף ג, עמוד א) מובאת [[ברייתא]]: "תניא דבי [[רבי ישמעאל]]: לעולם יספר אדם בלשון נקיה". | '''לשון נקייה''' הוא דיבור תוך שימוש במינוח חליפי למושג שהדובר לא רוצה להזכירו. מקור המושג "לשון נקייה" הוא ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]. ב[[מסכת פסחים]] (דף ג, עמוד א) מובאת [[ברייתא]]: "תניא דבי [[רבי ישמעאל]]: לעולם יספר אדם בלשון נקיה". | ||
==מקורו== | ==מקורו== | ||
השימוש ב"לשון נקייה" הוא חיוב [[הלכה|הלכתי]], ב[[חז"ל]] מובאות אזהרות רבות שלא [[ניבול פה|ינבל אדם את פיו]] ומופיעים על כך גם עונשים חמורים, כגון: {{ציטוטון|אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה.}} וכן {{ציטוטון|מעמיקין לו [[גיהנום]].}} ו{{ציטוטון|בעוון זה נערי שונאי ישראל מתים.}} (הביטוי "שונאי ישראל" עצמו הוא דוגמה ללשון נקייה הבאה ב[[לשון סגי נהור]], כמובא בהמשך). | השימוש ב"לשון נקייה" הוא חיוב [[הלכה|הלכתי]], ב[[חז"ל]] מובאות אזהרות רבות שלא [[ניבול פה|ינבל אדם את פיו]] ומופיעים על כך גם עונשים חמורים, כגון: {{ציטוטון|אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה.}} וכן {{ציטוטון|מעמיקין לו [[גיהנום]].}} ו{{ציטוטון|בעוון זה נערי שונאי ישראל מתים.}} (הביטוי "שונאי ישראל" עצמו הוא דוגמה ללשון נקייה הבאה ב[[לשון סגי נהור]], כמובא בהמשך). | ||
מכאן גזרו [[חז"ל]]: {{ציטוטון|שלא יוציא אדם דבר מגונה מפיו ולעולם יספר אדם בלשון נקייה.}} פסיקה זו נקבעה במקומות רבים בספרי ה[[הלכה]] וה[[מוסר]]. | מכאן גזרו [[חז"ל]]: {{ציטוטון|שלא יוציא אדם דבר מגונה מפיו ולעולם יספר אדם בלשון נקייה.}} פסיקה זו נקבעה במקומות רבים בספרי ה[[הלכה]] וה[[מוסר]]. | ||
המקור לדיבור בלשון נקייה הוא על פי המופיע ב[[פרשת נח]] בה [[הקב"ה]] נמנע מלהגיד על חיה מסוימת שהיא [[טמאה]] ובמקום זה השתמש בביטוי:"וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה"{{הערה|בראשית, ז, ח.}} | המקור לדיבור בלשון נקייה הוא על פי המופיע ב[[פרשת נח]] בה [[הקב"ה]] נמנע מלהגיד על חיה מסוימת שהיא [[טמאה]] ובמקום זה השתמש בביטוי:"וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה"{{הערה|בראשית, ז, ח.}}{{הערה|את סוגיא זו ביאר הרבי בהרחבה ב[[לקוטי שיחות]] [https://drive.google.com/file/d/10y-dXun5CP_Mk4xIvloRdt-PBpcJhVS6/view חלק י' עמ 24], שיחה לפרשת נח.}}. | ||
ב[[תלמוד]] מובאים ציטוטים רבים מה[[מקרא]] וה[[נביאים]], בהם האריך הפסוק במילותיו כדי לכתוב ב"לשון נקייה". כה גדולה ההקפדה ב[[יהדות]] לדבר ב"לשון נקייה", שאפילו הביטוי "אור ליום", המסמל בעצם את הערב שלפניו, נובע מהרצון שלא להשתמש במילה לילה, המעוררת קונוטציות שליליות, אלא דווקא במילים [[אור]] ו[[יום]] המעוררות תחושה חיובית (מסכת פסחים ג ע"א). | ב[[תלמוד]] מובאים ציטוטים רבים מה[[מקרא]] וה[[נביאים]], בהם האריך הפסוק במילותיו כדי לכתוב ב"לשון נקייה". כה גדולה ההקפדה ב[[יהדות]] לדבר ב"לשון נקייה", שאפילו הביטוי "אור ליום", המסמל בעצם את הערב שלפניו, נובע מהרצון שלא להשתמש במילה לילה, המעוררת קונוטציות שליליות, אלא דווקא במילים [[אור]] ו[[יום]] המעוררות תחושה חיובית (מסכת פסחים ג ע"א). | ||
במיוחד מקפידים חז"ל להשתמש בלשון נקייה בעניינים הקשורים בצניעות ובתחום שבין איש לאשתו. כך למש"ל מופיע הביטוי "ביתי" במקום "אשתי"{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת שבת]] דף קיח, ב}}), "נפקנית" ו"יוצאת לחוץ" במקום 'זונה'{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת כלים]] כד, טז}} | במיוחד מקפידים חז"ל להשתמש בלשון נקייה בעניינים הקשורים בצניעות ובתחום שבין איש לאשתו. כך למש"ל מופיע הביטוי "ביתי" במקום "אשתי"{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת שבת]] דף קיח, ב}}), "נפקנית" ו"יוצאת לחוץ" במקום 'זונה'{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת כלים]] כד, טז}} וגם "עבירה" סתם, בלי לפרט שמדובר בחטא זנות{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[עבודה זרה]] ג, א}}. | ||
[[הרמב"ם]] בספרו [[מורה נבוכים]] (חלק ג', פרק ח') מציין כי [[לשון הקודש]] נקראת כך, מאחר שהיא מובנית על בסיס של לשון נקיה כי {{ציטוטון|המה דברים שהשתיקה יפה להם, ואם הביא ההכרח להזכרתם, יש למצוא עצה לכך, על ידי '''כינויים''' מלשונות אחרים}}. כדוגמה מרכזית לכך, הוא מביא את האיברים שיש להם רק כינויים בלשון הקודש. כפי שניתן למצוא בתלמוד: "אותו מקום"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[נדרים]] כ א}}, "גבורתו"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[בבא מציעא]], פד א}} ועוד. | [[הרמב"ם]] בספרו [[מורה נבוכים]] (חלק ג', פרק ח') מציין כי [[לשון הקודש]] נקראת כך, מאחר שהיא מובנית על בסיס של לשון נקיה כי {{ציטוטון|המה דברים שהשתיקה יפה להם, ואם הביא ההכרח להזכרתם, יש למצוא עצה לכך, על ידי '''כינויים''' מלשונות אחרים}}. כדוגמה מרכזית לכך, הוא מביא את האיברים שיש להם רק כינויים בלשון הקודש. כפי שניתן למצוא בתלמוד: "אותו מקום"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[נדרים]] כ א}}, "גבורתו"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[בבא מציעא]], פד א}} ועוד. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
לגבי [[פרשת מצורע]] ישנם מספר התייחסויות מ[[הרבי]]: הרבי מצויין שבספרים שונים היא נקראת "פרשת טהרה"{{הערה|שם=לקוש א'|[[לקוטי שיחות]] ח"א עמ' 239}} | לגבי [[פרשת מצורע]] ישנם מספר התייחסויות מ[[הרבי]]: הרבי מצויין שבספרים שונים היא נקראת "פרשת טהרה"{{הערה|שם=לקוש א'|[[לקוטי שיחות]] ח"א עמ' 239}} | ||
וכן הורה הרבי לועד לכתיבת [[אות בספר התורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]], לכתוב בתעודת לילדים שזכו באות בפרשה זו 'פרשת הטהרה'{{מקור}}. [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] היה נמנע מלהזכיר את שם הפרשה, אלא לכל היותר כתב או אמר את היום בחודש וכדומה{{הערה|שם=לקוש א'}}. | וכן הורה הרבי לועד לכתיבת [[אות בספר התורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]], לכתוב בתעודת לילדים שזכו באות בפרשה זו 'פרשת הטהרה'{{מקור}}. [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] היה נמנע מלהזכיר את שם הפרשה, אלא לכל היותר כתב או אמר את היום בחודש וכדומה{{הערה|שם=לקוש א'}}. עם זאת, ציין הרבי בשנים מאוחרות יותר כי בדורות האחרונים, מנהג ישראל{{הערה|טור ושו"ע או"ח סי' תכח [וכן נדפס ב[[לקוטי תורה]], [[לוח היום יום|היום יום]], [[לקוטי שיחות]] ועוד]}} לקוראה בשם זה{{הערה|לקוטי-שיחות ח"ז עמ' 100}} והסביר הטעם: מכיוון שקרוב כבר הגילוי של '[[אתהפכא]] חשוכא לנהורא' (בארמית: הפיכת החושך לאור), לעשות מ'מצורע' – תורה, "תורת המצורע"{{הערה|לקוטי-שיחות ח"ז עמ' 103}}. מאוחר יותר הוסיף, ששם זה רומז שכבר מרגישים קרוב לביאת [[מלך המשיח|משיח]] צדקנו, שנקרא בשם זה{{הערה|ישעיה נג,ד. סנהדרין צח,א-ב. לקוטי-שיחות חכ"ב עמ' 79, וביותר בספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 490 ואילך}}. | ||
==בלשונו של הרבי== | ==בלשונו של הרבי== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* הרב משה-מרדכי לאופר, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63736 לעולם יספר אדם בלשון נקיה], עיתון המבשר, הובא באתר שטורעם, יום שישי, כ"ט [[סיוון]] תשע"ג | * הרב משה-מרדכי לאופר, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63736 לעולם יספר אדם בלשון נקיה], עיתון המבשר, הובא באתר שטורעם, יום שישי, כ"ט [[סיוון]] תשע"ג {{שטורעם|}} {{קישור שבור|}} | ||
*זלמן רודרמן, '''[https://www.toratchabad.com/ | *זלמן רודרמן, '''[https://www.toratchabad.com/מעשה-רבי מעשה רבי]''' | ||
*מדור 'ניצוצי רבי' [[שבועון התקשרות]]: '''[http://chabad-il.org/hit/hit099.htm דיבור של נשיא הדור]''', גליון צ"ט {{*}} '''[http://chabad-il.org/hit/hit429.htm לשון נקיה ופה קדוש]''', גליון תכ"ט | *מדור 'ניצוצי רבי' [[שבועון התקשרות]]: '''[http://chabad-il.org/hit/hit099.htm דיבור של נשיא הדור]''', גליון צ"ט {{*}} '''[http://chabad-il.org/hit/hit429.htm לשון נקיה ופה קדוש]''', גליון תכ"ט | ||
*'''[https://col.org.il/news/132356 ביד הלשון: לא נפטר 'בטרם עת' ואף חסיד הוא לא 'מיתולוגי']''' {{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/132356 ביד הלשון: לא נפטר 'בטרם עת' ואף חסיד הוא לא 'מיתולוגי']''' {{COL}} | ||
*יהושע מונדשיין, '''[http://www.kramim.info/article/ | *יהושע מונדשיין, '''[http://www.kramim.info/article/החייתני-השיב-הרבי-לילד-הקטן/56245261 זהירותו והקפדתו של הרבי בעניני הלכה ומנהג],''' אתר כרמים | ||
{{דיבור}} | {{דיבור}} | ||