חב"דפדיה:הומור – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
א. את ההערה כותבים '''לפני''' סימן הפיסוק (בנידו"ד סימן קריאה) שבסוף המשפט. לדוגמא: והוא הקים בית חב"ד{{הערה|באנטארקטיקה}}. ולא: והוא הקים בית חב"ד.{{הערה|באנטארקטיקה}} ב. אם יש סימן קריאה לא צריך לכתוב נקודה לאחריו - סימן הקריאה הוא סימן הפיסוק שבסוף במשפט וממלא את מקום הנקודה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{קיצור דרך|[[חב:ה]]}}
{{קיצור דרך|[[חב:ה]]}}
{{חב"דפדיה - קהילה}}
{{חב"דפדיה - קהילה}}
מטרת העמוד הזה היא לתת כוח בעזרת [[מילתא דבדיחותא]] ו[[בדחי רבנן]] לעבודת ה' לפני שאתם יוצאים ל[[לימוד התורה]] [[הפצת המעינות]]!{{הערה|כפי שכתוב בפרק ז' בתניא {{ציטוטון|כמו שרבא היה מספר לתלמידיו מילתא דבדיחותא תחילה ובדחי רבנן.}}}}.
מטרת העמוד הזה היא לתת כוח בעזרת [[מילתא דבדיחותא]] ו[[בדחי רבנן]] לעבודת ה' לפני שאתם יוצאים ל[[לימוד התורה]] [[הפצת המעינות]]{{הערה|כפי שכתוב בפרק ז' בתניא {{ציטוטון|כמו שרבא היה מספר לתלמידיו מילתא דבדיחותא תחילה ובדחי רבנן.}}}}!
 
==אצל רבותינו נשיאנו==
==אצל רבותינו נשיאנו==
* הרבי פעם אמר בשיחה שהסיבה לכך שמנהג ישראל לענות על הפניה: "[[שלום עליכם]]" בנוסח: "עליכם השלום", היא כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו!{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה, י' כסלו בסוף השיחה.}}
* הרבי פעם אמר בשיחה שהסיבה לכך שמנהג ישראל לענות על הפניה: "[[שלום עליכם]]" בנוסח: "עליכם השלום", היא כי יהודי רגיל לענות הפוך ממה שאומרים לו!{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ה, י' כסלו בסוף השיחה.}}
שורה 47: שורה 46:
*[[מנ"א]]
*[[מנ"א]]
*[[אכדט"ם]]
*[[אכדט"ם]]
 
*[[ארעא אתבטלת]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}