מנצפ"ך – הבדלי גרסאות
←טעם בנגלה לכפילותן: לכאורה מתאים לכל השיטות, ואולי דווקא להיפך |
מ החלפת טקסט – "אוה"ת" ב־"אור התורה" |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אות | {{אות|תמונה=[[קובץ:מנצפך.jpg]]}} | ||
'''אותיות מנצפ"ך''' הן [[אותיות]] כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז"ל: {{ציטוטון|מנצפ"ך צופים אמרו}}, שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו{{הערה|גמרא מגילה ב, ב.}}, כ"ב האותיות הרגילות הן ב[[ה' חסדים]], והאותיות הסופיות הן ב[[ה' גבורות]]{{הערה|ע"ח שער כה דרוש ב מ"ק, | '''אותיות מנצפ"ך''' הן [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז"ל: {{ציטוטון|מנצפ"ך צופים אמרו}}, שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו{{הערה|גמרא מגילה ב, ב.}}, כ"ב האותיות הרגילות הן ב[[ה' חסדים]], והאותיות הסופיות הן ב[[ה' גבורות]]{{הערה|ע"ח שער כה דרוש ב מ"ק, אור התורה נ"ך א'רו}}. | ||
כי מאחר ש[[לשון הקודש]] אינה שפה הסכמית שבני האדם יצרוה והסכימו עליה, אלא היא תורה שניתנה מאת ה', ולכל אות יש ערך ומשמעות רוחנית בהתאם לשורשה העליון, לכן רק ה[[נביא|נביאים]] מוסמכים להורות את אופן השימוש באותיות התורה. | כי מאחר ש[[לשון הקודש]] אינה שפה הסכמית שבני האדם יצרוה והסכימו עליה, אלא היא תורה שניתנה מאת ה', ולכל אות יש ערך ומשמעות רוחנית בהתאם לשורשה העליון, לכן רק ה[[נביא|נביאים]] מוסמכים להורות את אופן השימוש באותיות התורה. | ||
==עניינן== | ==עניינן== | ||
בדברי חז"ל (ראה בפסקה הבאה "מקור המושג") קשורות חמש אותיות מנצפ"ך לגאולה, אך בחסידות ובקבלה מקשרים אותן גם לעניין הגבורה - שהן [[ה' גבורות]] המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב | בדברי חז"ל (ראה בפסקה הבאה "מקור המושג") קשורות חמש אותיות מנצפ"ך לגאולה, אך בחסידות ובקבלה מקשרים אותן גם לעניין הגבורה - שהן [[ה' גבורות]] המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב אותיות{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פ"ד.}}, דהיינו, שאותיות מנצפ"ך הן השורש לכל שאר כ"ב האותיות. | ||
==מקור המושג== | ==מקור המושג== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
==טעם בנגלה לכפילותן== | ==טעם בנגלה לכפילותן== | ||
בספר צחות{{הערה| | בספר צחות{{הערה|לרבי [[אברהם אבן עזרא]], בשער האותיות}} מסביר, שמושב חמש אותיות אלו מעוגל, ולכן אינן יכולות (כביכול) לעמוד ללא סמיכה. לכן, אם הן באות באמצע מילה הן נסמכות על האות שאחריהן, אך בסוף מילה (כשאין להן על מה להסמך) פושטים את מושבן למטה (או סותמים אותו במקרה של ם) כדי שיעמדו ביציבות. ניתן לדון האם טעם זה מתאים רק לשיטת גדולי ישראל הסוברים שצורת האותיות אינה מסיני אלא הסכמית, או שהוא מתאים דווקא לשיטה שהן מסיני, או לשתי השיטות. | ||
==מקומן בספירות== | ==מקומן בספירות== | ||
כ"ב אותיות הפשוטות שורשן מה"ח{{הערה|שבבינה, שהם שורש הז' מידות. עיקר המידות הן חמשת המידות חג"ת נ"ה, ועל ידי התלבשותן במלכות נוצרות כ"ב האותיות}}, וחמש האותיות הסופיות מנצפ"ך הן ה"ג שבבינה{{הערה|ע"ח שער כח דרוש ב מ"ק בתחילתו, | כ"ב אותיות הפשוטות שורשן מה"ח{{הערה|שבבינה, שהם שורש הז' מידות. עיקר המידות הן חמשת המידות חג"ת נ"ה, ועל ידי התלבשותן במלכות נוצרות כ"ב האותיות}}, וחמש האותיות הסופיות מנצפ"ך הן ה"ג שבבינה{{הערה|ע"ח שער כח דרוש ב מ"ק בתחילתו, אור התורה נך א'רו}}. | ||
==רומזות ליחוד מ"ה וב"ן ולגאולה העתידה== | ==רומזות ליחוד מ"ה וב"ן ולגאולה העתידה== | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
===נ-ן=== | ===נ-ן=== | ||
אות נ' כפופה נפילה - מלכות, אות ן' פשוטה קימה – בינה, מרמז על העלייה שתהיה למלכות לעתיד לבוא למדרגת הבינה{{הערה| | אות נ' כפופה נפילה - מלכות, אות ן' פשוטה קימה – בינה, מרמז על העלייה שתהיה למלכות לעתיד לבוא למדרגת הבינה{{הערה|אור התורה בראשית תרע"ד, 1366, ואור התורה בראשית 1748}}. הכפילות נ-ן רומזת לחיבור זכר ונקבה, שהוא עניין היחוד, והוא עניין הגאולה{{הערה|אור התורה בהעלותך שע"ח-ש"פ}}. יחוד נ-ן רומז לגאולה כי הוא עליית המלכות לשורשה בכתר: נ' כפופה היא ספירת המלכות{{הערה|כי נ' ראש תיבת נופלים, ועניין הנפילה מראה על ספירת המלכות ש"לית לה מגרמה כלום"}}, ן' פשוטה היא ספירת הכתר{{הערה|כי 50 שערי בינה הם בכתר}}. לעתיד לבוא תתעלה מלכות בכתר, שזה"ע אשת חיל (ספירת המלכות) עטרת בעלה (זעיר אנפין). | ||
===צ–ץ=== | ===צ–ץ=== | ||
{{הערה| | {{הערה|אור התורה שה"ש תרס"ט}}אות צ' כפופה צדיקים{{הערה|והוא יחוד אחור באחור, כי אות צ' היא י' (חכמה) הפוכה, שמורכבת על נ' (בינה) – והוא יחוד חכמה ובינה באופן של "אחור באחור" (כי האר"י ז"ל הורה לכתוב את הצ' כשיו"ד שלו הפוכה, כי חכמה נקראת אחור (כמו שכתוב "וחכם באחור ישבחנה"}} – שעבודתם מגיעה עד שורש הנבראים, אות ץ' פשוטה בעלי תשובה - גילוי פנימיות עתיק{{הערה|ואע"פ שתמונתה בכתב גם כן יו"ד הפוכה כמו הכפופה}}. | ||
===פ–ף=== | ===פ–ף=== | ||
אות פ' היא פה - שהוא דיבור, והוא עניין ספירת המלכות{{הערה|מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה}}. | אות פ' היא פה - שהוא דיבור, והוא עניין ספירת המלכות{{הערה|מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה}}. | ||
אות צ' הוא צדיק. צדיק היא ספירת היסוד, והיסוד הוא הממשיך את טיפת העצמות. | אות צ' הוא צדיק. צדיק היא ספירת היסוד, והיסוד הוא הממשיך את טיפת העצמות. | ||
דהיינו, פ' מורה על החיצוניות וצ' על העצמות{{הערה| | דהיינו, פ' מורה על החיצוניות וצ' על העצמות{{הערה|אור התורה וירא 1500, שמות צ"ב}}. | ||
==הרמז למנצפ"ך בגוף האדם== | ==הרמז למנצפ"ך בגוף האדם== | ||