שמריה הלל – הבדלי גרסאות

? אלו שגיאות/ אי קישורים וכיו"ב קיימים בערך?
 
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת|}}
{{אין תמונה}}
{{אין תמונה}}
הרב '''שמריה הלל''' (נולד בשנת [[תש"ב]], 1942) הוא מזקני חסידי חב"ד ב[[לוד]], שימש בעבר כרב בית הכלא מעשיהו. מקים ומייסד [[בית הכנסת]] וגמ"ח מתן נעמי.
הרב '''שמריה הלל''' (נולד ב[[ב' מנחם אב]] [[תש"ב]], 16 ביולי 1942) הוא מזקני חסידי חב"ד ב[[לוד]], שימש בעבר כרב בית הכלא מעשיהו. מקים ומייסד [[בית הכנסת]] ו[[גמ]] מתן נעמי.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בב' מנחם אב [[תש"ב]] בכפר חצ'נה שבמחוז חב'ן שבתימן לרב משה ולג'מילה.
נולד בכפר חצ'נה שבמחוז חב'ן שבתימן לרב משה ולג'מילה.


לאחר עליית משפחתו ל[[ארץ ישראל|ישראל]] בחודש אלול תש"י הם השתכנו במעברת זרנוגה{{הערה|פרטים על עליית משפחת הלל ראו בכתבה [https://bareketsheli.com/26848_%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%98-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9C-%D7%96%D7%9C/ ראיון משנת תשמ"ט עם הרב עובדיה הלל ז"ל] באתר בית חב"ד ברקת שלי.}}.
לאחר עליית משפחתו ל[[ארץ ישראל|ישראל]] בחודש אלול תש"י הם השתכנו במעברת זרנוגה{{הערה|פרטים על עליית משפחת הלל ראו בכתבה [https://bareketsheli.com/26848_%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%98-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9C-%D7%96%D7%9C/ ראיון משנת תשמ"ט עם הרב עובדיה הלל ז"ל] באתר בית חב"ד ברקת שלי.}}.


בנעוריו השתתף בקיטנות חב"ד{{הבהרה|סיבה=היכן?}} והושפע מדמותו של הרב זושא פויזנר.
בנעוריו השתתף בקייטנות חב"ד{{הבהרה|סיבה=היכן?}} והושפע מדמותו של הרב [[זושא פוזנר]].


בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] שבפרדס.
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] שבפרדס.
שורה 20: שורה 19:
במשך ארבע שנים שימש כרב בוחן ב[[כולל אור זרוע]] של הרב [[מאיר אהרון]].
במשך ארבע שנים שימש כרב בוחן ב[[כולל אור זרוע]] של הרב [[מאיר אהרון]].


בשנת [[תשע"ב]], לאחר פטירת רעייתו מרת נעמי ע"ה הקים לזכרה בביתו את בית הכנסת מתן נעמי, עד לתקופת [[מגפת הקורונה]] בית הכנסת פעל במסגרת מלאה בשבתות. ובימות החול עם מנייני ערבית בלבד, החל מתקופת הקורונה בית הכנסת פועל בשבתות בלבד. בנוסף הוא מפעיל גמ"ח{{הבהרה|מה מציע הגמ"ח?}}.
בשנת [[תשע"ב]], לאחר פטירת רעייתו מרת נעמי הקים לזכרה בביתו את בית הכנסת מתן נעמי, עד לתקופת [[מגפת הקורונה]] בית הכנסת פעל במסגרת מלאה בשבתות. ובימות החול עם מנייני ערבית בלבד, החל מתקופת הקורונה בית הכנסת פועל בשבתות בלבד. בנוסף הקים גמ"ח של ארונות קודש, שולחנות, ומאוררים, הגמ"ח פעל עד לסגירתו בשנת [[תש"פ]].


עד לשנת [[תשפ"א]] מסר שיעור [[עין יעקב]] יומי ב[[בית הכנסת בית אריה]], בתשפ"א עבר ללימוד [[חברותא]] של [[משנה|משניות]].
עד לשנת [[תשפ"א]] מסר שיעור [[עין יעקב]] יומי ב[[בית הכנסת בית אריה]], בתשפ"א עבר ללימוד [[חברותא]] של [[משנה|משניות]].