דוד רסקין – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "[[אליהו ייאכיל סימפסון" ב־"[[אליהו סימפסון" |
מ החלפת טקסט – "רעייתו, מרת" ב־"רעייתו" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
| תאריך פטירה =[[ז' באייר]] ה'[[תשע"א]] | | תאריך פטירה =[[ז' באייר]] ה'[[תשע"א]] | ||
| מקום פטירה = | | מקום פטירה = | ||
| מקום קבורה =בית החיים מונטיפיורי | | מקום קבורה =[[בית החיים מונטיפיורי]] ב[[קווינס]] | ||
| מדינה = | | מדינה = | ||
| השכלה =תומכי תמימים | | השכלה =[[תומכי תמימים פוקינג]] | ||
| מקום מגורים =קראון הייטס | | מקום מגורים =[[קראון הייטס]] | ||
| שנות הפעילות = | | שנות הפעילות = | ||
| התחלת הפעילות = | | התחלת הפעילות = | ||
| סיום הפעילות = | | סיום הפעילות = | ||
| השתייכות = | | השתייכות = | ||
| תחומי עיסוק =יו"ר צעירי אגודת חב"ד המרכזית | | תחומי עיסוק =יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] | ||
| תפקידים נוספים =מנהל רוחני | | תפקידים נוספים =מנהל רוחני ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]] | ||
| רבותיו = | | רבותיו = | ||
| תלמידיו = | | תלמידיו = | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
[[קובץ:480215.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין]] | [[קובץ:480215.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין]] | ||
[[קובץ:דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי]] | [[קובץ:דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי]] | ||
הרב '''דוד רסקין''' ([[תרפ"ז]] - [[ז' באייר]] [[ה'תשע"א]]) היה | הרב '''דוד רסקין''' ([[תרפ"ז]] - [[ז' באייר]] [[ה'תשע"א]]) היה מנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] - [[770]], יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], ושימש כחבר הנהלת ה[[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרפ"ז]] בעיר | נולד בשנת [[תרפ"ז]] בעיר [[בוברויסק]] שב[[בילארוס|בלארוס]], לאביו החסיד הרב [[יעקב יוסף רסקין|יעקב יוסף]] ואמו מרת דרויזא רסקין. | ||
בגיל שנתיים נעצר אביו, בחודש [[אלול]] [[תרפ"ט]] ונידון לשנת מאסר. זמן קצר לאחר השחרור עברה המשפחה לגור ב[[לנינגרד]], שם המשיך אביו בפעילותו למען היהדות ב[[מסירות נפש]]. | בגיל שנתיים נעצר אביו, בחודש [[אלול]] [[תרפ"ט]] ונידון לשנת מאסר. זמן קצר לאחר השחרור עברה המשפחה לגור ב[[לנינגרד]], שם המשיך אביו בפעילותו למען היהדות ב[[מסירות נפש]]. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
ר' יעקב יוסף לא הסכים שילדיו ילמדו ב'שקולע' (בית ספר ממשלתי), ושכר את ר' [[שלום מרוזוב]], שלימד את בניו ועוד מילדי [[אנ"ש]] בביתו. | ר' יעקב יוסף לא הסכים שילדיו ילמדו ב'שקולע' (בית ספר ממשלתי), ושכר את ר' [[שלום מרוזוב]], שלימד את בניו ועוד מילדי [[אנ"ש]] בביתו. | ||
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי [[ג' באלול]] [[תש"א]] נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו. | בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]], צרו הנאצים על העיר לנינגרד והפגיזו את הגשרים שחצו את הנהרות המקיפים את העיר. כל הגשרים יצאו מכלל שימוש, מלבד גשר אחד, דרכו ברח כל מי שיכול היה לברוח. ביום שלישי [[ג' באלול]] [[תש"א]] נכנס שכן לבית משפחת רסקין והודיע כי הוא קיבל במקום עבודתו כרטיסים לרכבת, אולם מכיוון שבניו לחמו בחזית לנינגרד הוא לא רוצה לעוזבם. ומסר למשפחת רסקין את הכרטיסים. בני המשפחה הספיקו לעלות על הרכבת האחרונה, ומיד לאחר שעברו את הגשר, הצליחו הגרמנים להפציצו. | ||
הרכבת הגיעה לאומסק שב[[סיביר]], ימים ספורים לפני [[ראש השנה]]. | הרכבת הגיעה לאומסק שב[[סיביר]], ימים ספורים לפני [[ראש השנה]]. | ||
מאומסק נסעו ברכבת | מאומסק נסעו ברכבת ל[[נובוסיבירסק]] ומשם החליטו לנסוע ל[[אלמא אטא]] בירת [[קזחסטן]]. הם שמעו כי ל[[טשקנט]] ו[[סמרקנד]] הגיעו המוני פליטים והמצב הכלכלי שם קשה, לכן חשבו לעבור לאלמא אטא בה יש פחות פליטים. | ||
ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תש"ב]] הגיעה הרכבת לאלמא אטא. כשירדו מהרכבת נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה ובני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת. | ב[[חול המועד]] [[סוכות]] [[תש"ב]] הגיעה הרכבת לאלמא אטא. כשירדו מהרכבת נאמר להם כי שלטונות העיר שלא רצו שהמוני הפליטים ינהרו אליה העמידו שוטרים מיוחדים בתחנת הרכבת הנמצאת 8 ק"מ מהעיר, ולא נתנו לפליטים לצאת ממנה ובני משפחת רסקין נאלצו להישאר בתחנת הרכבת. | ||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
בהמשך לכך הורה הרבי להכין '[[הנחה]]' מהיחידות, ואמר שאם תהיה הזדמנות ושעת הכושר ישתדל להכניס אל [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה'הנחה' כדי שיגיה זאת. ר' דוד רסקין הכין 'הנחה' ונתנה לרבי, אולם לאחר ימים ספורים, ב[[שבת]] [[י' בשבט]] הסתלק אדמו"ר הריי"צ. לאחר זמן אמר הרבי שאדמו"ר הריי"צ לא הספיק להגיה את ההנחה. | בהמשך לכך הורה הרבי להכין '[[הנחה]]' מהיחידות, ואמר שאם תהיה הזדמנות ושעת הכושר ישתדל להכניס אל [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה'הנחה' כדי שיגיה זאת. ר' דוד רסקין הכין 'הנחה' ונתנה לרבי, אולם לאחר ימים ספורים, ב[[שבת]] [[י' בשבט]] הסתלק אדמו"ר הריי"צ. לאחר זמן אמר הרבי שאדמו"ר הריי"צ לא הספיק להגיה את ההנחה. | ||
[[קובץ: | [[קובץ:מרכז שליחות תש"י.jpg|ממוזער|ר' דוד (קיצוני מימין) ב'מרכז שליחות' בשנת תש"י]] | ||
בשנה הראשונה לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ, כאשר הרבי סירב לקבל על עצמו את הנשיאות, חיפשו החסידים כל דרך אפשרית לבקש מהרבי [[התוועדות|להתוועד]]. ב[[ב' בניסן]] [[תש"י]], נכנס ר' דוד יחד עם חברו ר' גדליה קארף אל הרבי, וביקשו שיואיל להתוועד עם התמימים בקשר ל[[יום הילולא|יום ההילולא]] [[ב' ניסן]]. בתחילה השיב להם הרבי שיבקשו [[משפיעים]] הרב [[שמואל לוויטין]] והרב [[ישראל ג'ייקובסון]] שיתוועדו עמם, אולם הם ענו שהמשפיעים כבר התוועדו אתמול והם רוצים שה"רבי"... יתוועד. הרבי הוציא לוח קטן ממגירת השולחן, הביט בו ואמר: "בעוד חודש בדיוק, ביום [[ב' באייר]] תתקיים בלי נדר התוועדות". ואכן, בב' [[אייר]] התוועד הרבי עם התמימים והחסידים, והייתה זו ההתוועדות הראשונה שנערכה בימות החול, לאחר ההסתלקות. | בשנה הראשונה לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ, כאשר הרבי סירב לקבל על עצמו את הנשיאות, חיפשו החסידים כל דרך אפשרית לבקש מהרבי [[התוועדות|להתוועד]]. ב[[ב' בניסן]] [[תש"י]], נכנס ר' דוד יחד עם חברו ר' גדליה קארף אל הרבי, וביקשו שיואיל להתוועד עם התמימים בקשר ל[[יום הילולא|יום ההילולא]] [[ב' ניסן]]. בתחילה השיב להם הרבי שיבקשו [[משפיעים]] הרב [[שמואל לוויטין]] והרב [[ישראל ג'ייקובסון]] שיתוועדו עמם, אולם הם ענו שהמשפיעים כבר התוועדו אתמול והם רוצים שה"רבי"... יתוועד. הרבי הוציא לוח קטן ממגירת השולחן, הביט בו ואמר: "בעוד חודש בדיוק, ביום [[ב' באייר]] תתקיים בלי נדר התוועדות". ואכן, בב' [[אייר]] התוועד הרבי עם התמימים והחסידים, והייתה זו ההתוועדות הראשונה שנערכה בימות החול, לאחר ההסתלקות. | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
כאשר הורה הרבי ב[[התוועדות]] הוראות חדשות לחסידים, היה ר' דוד מתקשר ל[[שלוחים]] ברחבי תבל לעדכנם בהוראות החדשות של הרבי. | כאשר הורה הרבי ב[[התוועדות]] הוראות חדשות לחסידים, היה ר' דוד מתקשר ל[[שלוחים]] ברחבי תבל לעדכנם בהוראות החדשות של הרבי. | ||
[[קובץ:הרב פיזם בקיץ תשלג בקייטנה מחזיק את המאגפון לר דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיץ [[תשל"ג]] - הרב רסקין מדבר בפני הילדים בקייטנת חב"ד | [[קובץ:הרב פיזם בקיץ תשלג בקייטנה מחזיק את המאגפון לר דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיץ [[תשל"ג]] - הרב רסקין מדבר בפני הילדים בקייטנת חב"ד ב[[הקריות|קריות]]. מחזיק את המגפון: הרב [[יגאל פיזם]]]] | ||
בקיץ [[תשל"ג]] נסע ר' דוד ל[[ארץ הקודש]] לצורך עניין משפחתי. כאשר הודיע על כך לרבי, מינף הרבי את נסיעתו לחיזוק ה[[חינוך]] היהודי בארץ הקודש. ב[[שבת]] שקודם נסיעתו העניק לו הרבי בקבוק [[משקה]] והורה לו לערוך "[[שטורעם]]" בארץ ישראל. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' דוד את הרבי באיזה תחומים עליו לעורר 'שטורעם' מיוחד, והזכיר גם את עניין "[[מיהו יהודי]]" שהרבי עורר אודותיו בשנים ההן. | בקיץ [[תשל"ג]] נסע ר' דוד ל[[ארץ הקודש]] לצורך עניין משפחתי. כאשר הודיע על כך לרבי, מינף הרבי את נסיעתו לחיזוק ה[[חינוך]] היהודי בארץ הקודש. ב[[שבת]] שקודם נסיעתו העניק לו הרבי בקבוק [[משקה]] והורה לו לערוך "[[שטורעם]]" בארץ ישראל. ב[[מוצאי שבת]] שאל ר' דוד את הרבי באיזה תחומים עליו לעורר 'שטורעם' מיוחד, והזכיר גם את עניין "[[מיהו יהודי]]" שהרבי עורר אודותיו בשנים ההן. | ||
| שורה 102: | שורה 102: | ||
בדוחות שכתב לרבי הוא מעדכן בין השאר כי המשפיעים עוררו את אנ"ש לדאוג לכך שבכל [[שמחה]] של אנ"ש ידאג בעל השמחה שיהיה מי שיחזור על שיחותיו של הרבי בענייני דיומא. כמו כן עוררו המשפיעים אודות קביעות עתים לתורה וחיזוק [[עשרת המבצעים|מבצעי הקודש של הרבי]]. ועוד עניינים הדרושים תיקון והתעוררות. | בדוחות שכתב לרבי הוא מעדכן בין השאר כי המשפיעים עוררו את אנ"ש לדאוג לכך שבכל [[שמחה]] של אנ"ש ידאג בעל השמחה שיהיה מי שיחזור על שיחותיו של הרבי בענייני דיומא. כמו כן עוררו המשפיעים אודות קביעות עתים לתורה וחיזוק [[עשרת המבצעים|מבצעי הקודש של הרבי]]. ועוד עניינים הדרושים תיקון והתעוררות. | ||
ב[[א' בתמוז|ר"ח תמוז]] [[תשמ"ה]], לאחר שהתגלתה [[פרשת הספרים|גניבת הספרים]] מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד|ספריית הרבי הריי"צ]], קרא הרבי לשבעה מחשובי וזקני החסידים, ובהם ר' דוד רסקין, ודיבר איתם על הפעולות שצריכות להעשות בנידון מטעם | ב[[א' בתמוז|ר"ח תמוז]] [[תשמ"ה]], לאחר שהתגלתה [[פרשת הספרים|גניבת הספרים]] מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד|ספריית הרבי הריי"צ]], קרא הרבי לשבעה מחשובי וזקני החסידים, ובהם ר' דוד רסקין, ודיבר איתם על הפעולות שצריכות להעשות בנידון מטעם אגודת חסידי חב"ד. | ||
בעקבות העובדה שמאז מינוי אגודת חסידי חב"ד נפטרו כמה חברים, ולנוכח חשיבות הרישום המלא והרשמי של הניירות לקראת משפט הספרים, הורה הרבי לצרף חברים חדשים לעמותה. כאשר הרבי קיבל את רשימת החברים הקיימים, לצד רשימת חסידים שהוצע לצרפם לאגו"ח, בחר הרבי ארבעה חסידים מתוך הרשימה, וביניהם ר' דוד רסקין. לצד כל אחד מהשמות שבחר, ציין הרבי, בכתב יד קודש, את הנימוק לבחירתו. על ר' דוד רסקין כתב הרבי: "מרץ לעשיה בפועל". | בעקבות העובדה שמאז מינוי אגודת חסידי חב"ד נפטרו כמה חברים, ולנוכח חשיבות הרישום המלא והרשמי של הניירות לקראת משפט הספרים, הורה הרבי לצרף חברים חדשים לעמותה. כאשר הרבי קיבל את רשימת החברים הקיימים, לצד רשימת חסידים שהוצע לצרפם לאגו"ח, בחר הרבי ארבעה חסידים מתוך הרשימה, וביניהם ר' דוד רסקין. לצד כל אחד מהשמות שבחר, ציין הרבי, בכתב יד קודש, את הנימוק לבחירתו. על ר' דוד רסקין כתב הרבי: "מרץ לעשיה בפועל". | ||
ר' דוד כיהן בתפקידים רבים. מספרים שבהזדמנות מסוימת התבטא עליו הרבי בהערכה: "כיצד ייתכן שלאיש אחד יהיו כל כך הרבה תפקידים?". מלבד התפקידים שכבר הוזכרו הוא כיהן כחבר ה[[ועד להפצת חסידות]], חבר ה[[מרכז לעניני חינוך]], חבר [[מחנה ישראל]], חבר | ר' דוד כיהן בתפקידים רבים. מספרים שבהזדמנות מסוימת התבטא עליו הרבי בהערכה: "כיצד ייתכן שלאיש אחד יהיו כל כך הרבה תפקידים?". מלבד התפקידים שכבר הוזכרו הוא כיהן כחבר ה[[ועד להפצת חסידות]], חבר ה[[מרכז לעניני חינוך]], חבר [[מחנה ישראל]], חבר בית רבקה, מנהל [[התוועדות|התוועדויות]] [[ה' טבת]] השנתית ב [[770]], חבר הנהלת [[ועד המסדר]], אחראי על ה[[תהלוכה]] בימי חג ובמשך שנים רבות שימש כבעל תוקע בחודש אלול במניין של הרבי. | ||
[[קובץ:הרב דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין בשנותיו האחרונות]] | [[קובץ:הרב דוד רסקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין בשנותיו האחרונות]] | ||
| שורה 112: | שורה 112: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
רעייתו | רעייתו חוה עלקא רסקין<ref>נפטרה ב[[ד' בתמוז|ד' תמוז]] [[תשמ"ז]]</ref> | ||
*בתו, שטערנא שרה קליין | *בתו, שטערנא שרה קליין<ref>נפטרה ב[[א' באייר|א' אייר]] [[תשע"א]]</ref> | ||
*בתו, בילא דבורה | *בתו, בילא דבורה<ref>נפטרה ב[[א' בתמוז|א' תמוז]] [[תשמ"ח]]</ref> | ||
*בתו, רבקה | *בתו, רבקה<ref>נפטרה ב[[כ"ה בטבת|כ"ה טבת]] [[תשע"ג]]</ref> | ||
*בתו, חיה מושקא | *בתו, חיה מושקא<ref>נפטרה ב[[י"ד בטבת|י"ד טבת]] [[תשס"ד]]</ref> | ||
*בנו, יצחק | *בנו, יצחק | ||
*בתו, דבוניה | *בתו, דבוניה | ||
*נכדו, ר' חיים בנציון "בנג'י" פירסאן | *נכדו, ר' חיים בנציון "בנג'י" פירסאן | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||