התבוננות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 *ג) שבתפילה, ענינה הרגש ה[[הקב"ה|אלקות]] שבהענין שלמד.
-שלש אלה הם שליבות סולם ההרגשה ורק בחסדי השי"ת עמנו מרגישים לפעמים - דערהערט מען ג-טליכקייט בלי שום עבודה כלל, והוא מפני מעלת העצמות שיש בנשמה, אבל מצד העבודה שבכח עצמו מוכרחים שלש הנ"ל.
+'''התבוננות לימודית:''' היא יסוד בעבודת הלימוד, ויש לה נגיעה רבה{{הבהרה|}}. לאחר שלומדים את הענין כמה פעמים ומקדישים זמן לבררו ולהבינו, יש לנסות להעמיד את הענין במוחו על כל פרטיו, פרט אחר פרט. דרך זו יש לעשות לאחר כל מה שלומדים, עד שנעשית תמונה שלימה כיצד כל הפרטים והענינים משתלבים זה בזה.
+'''התבוננות לפני התפילה:''' היא ההתבוננות באור הענין. אין זו התבוננות לימודית הבודקת דיוקי פרטים, אלא עמידה על משמעות הענין כמציאות חיה: מהו הענין אומר לו. ההתבוננות נעשית על־ידי אמירת הענין באותיות פשוטות, עם פירוט ככל האפשר, כפי מה שלמד והבין, בלי שקלא וטריא ובלי פלפול. וככל שההבנה הקודמת עמוקה יותר וככל שהושקע יותר זמן בבירור הענין בלימוד, כך נעשית ההתבוננות משמעותית יותר, והמסר פועל ומהדהד בנפשו.
+התבוננות זו שייכת בכל ענין שיודעים בו מעט — שיחה, מאמר בתניא או אגרת. אין הכוונה לעורר הרגשה או לשכנע את עצמו, אלא לומר את הענין בלבד, כדיבור אל הזולת, בפשיטות וללא הסתבכות. דרך זו פועלת הרבה בכלל, ובפרט לפני התפילה.
+'''התבוננות בתפילה עצמה''': לאחר שהכין האדם את עצמו להתפלל באופן ראוי, ניתן להתבונן במשמעות המילים בעת קריאתן. בהתבוננות זו, כל מילה וכל ענין נבחנים על פי מה שנלמד והובן בחסידות, והחוויה הופכת מוחשית ומשמעותית, כאילו הדברים מתקיימים בפניו במציאות ממשית{{הערה|על פי דברי הרבי ביחידות לר' [[דוד רסקין]].}}.
 שלש מדרגות אלו של ההתבוננות הן כנגד שלשת הרבדים של [[אותיות]] התורה, [[עולמות נשמות אלוקות]], כפי שכתב [[הבעש"ט]] לגיסו רבי [[גרשון מקיטוב]].{{הערה|[[כתר שם טוב]] א'}} התבוננות של הבנת העניין הנלמד היא ברובד העולמות, והיא בונה את [[גוף]] ההתבוננות. התבוננות בחיות הפנימית של העניין היא ברובד הנשמות, והיא מכניסה [[חיים]] בגוף ההתבוננות. התבוננות באלוקות שבעניין הנלמד היא ברובד האלוקות, והיא מקשרת את ה[[גוף]] ואת החיים אל [[חיי החיים]] ב"ה.
@@ שורה 19: / שורה 26: @@
 [[גדולת ה']] הוא מן הנושאים אשר בהם עוסקת [[תורת החסידות]]. שנים מבין [[מצוות התורה]] הם [[אהבת ה']] ו[[יראת ה']] ומובן כי האופן שבו ניתן לקיים את מצוות אלו הוא על ידי [[התבוננות]] והעמקה בנושאים של גדולת ה'. שכאשר אדם מתבונן בשכלו ומרחיב בדעתו בגדולת ה' בהיותו [[ממלא כל עלמין]] ו[[סובב כל עלמין]] ו[[כולא קמיה כלא חשיב]], מתעורר בלבו [[אהבת ה']] ו[[יראת ה'|יראתו]]{{הערה|[[תניא]], פרק ג'.}}.
-אחד מהחסידים המפורסמים, שהיה ידוע כמשכיל גדול בחסידות וביכולתו להתבונן בחסידות, שמך זמן ארוך, הוא החסיד [[בנימין קלעצקער]].אודות כח ההתעמקות שלו מסופר, שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם ה[[טלית]] ו[[תפילין]], התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדה בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהניח ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) עדיין באויר. אחר כך הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו.
+אחד מהחסידים המפורסמים, שנודע כמשכיל גדול בחסידות וביכולתו להתבונן בחסידות, שמך זמן ארוך, הוא החסיד [[בנימין קלעצקער]].אודות כח ההתעמקות שלו מסופר, שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם ה[[טלית]] ו[[תפילין]], התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדה בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהניח ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) עדיין באויר. אחר כך הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו.
 בהזדמנות אחרת,  שקע והתבונן ברציפות במשך 5 שעות!<ref>ספר השיחות- תורת שלום עמ' 6</ref>