ליקוטי אמרים - פרק נ' – הבדלי גרסאות

28 (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק נ - אהבת כלות הנפש''''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
סוג האהבה האחרון המבואר בתניא שונה '''והפוך''' מכל סוגי האהבה שהתבארו עד כאן: המבוקש בה אינו מה אני רוצה - אלא מה רוצים ממני.


==גוף הפרק==
==גוף הפרק==
שורה 7: שורה 15:


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
* ב[[תניא - פרק מ"ג|פרק מ"ג]] הוסבר, ש[[אהבת עולם]] מתעוררת בלב האדם על ידי התבוננות באור ה[[ממלא כל עלמין|ממלא]] [[סובב כל עלמין|והסובב]] כל עלמין.
בתחילת פרק זה מוסבר, שהתבוננות ב[[עצמות ומהות|עצמות]] אין סוף ברוך הוא מולידה אהבה מסוג שונה לגמרי: לא אהבה ותשוקה להתקרב '''ולהשיג''' את ה', אלא הפוך - '''להתבטל''' ממציאותי ולהתכלל בו.
{{ש}}
* מובן ש"תנועה" נפשית כזו לא מביאה לשמירת תורה ומצוות - אלא הפוך (להתנתק מהגוף). מדוע אם כן מוסברת עבודה זו בתניא?{{ש}}
בהמשך הפרק מסביר [[אדמו"ר הזקן]], שבשעה שנפשו נמצאת בלהבה של ריצה לאלוקות חש הוא שאין זו הכוונה העליונה. הרגשה זו יוצרת בו תנועת "שוב" - רצון עז לקיים את הרצון האלוקי פה למטה.


==צילום הפרק==
==צילום הפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ"ט|פרק מ"ט]]|הבא=[[תניא - פרק נ"א|פרק נ"א]]}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ"ט|פרק מ"ט]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק נ"א|פרק נ"א]]}}


[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]