ליקוטי אמרים - פרק כ"ג – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{ניווט
+ |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
+ |הסתרה=כן
+ |מוסתר=כן
+ |תמונה=
+ |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}}
 {{תניא}}
-'''פרק כ"ג''' של [[ספר התניא]] מבאר את הייחוד שנעשה בקיום ה[[מצוות]] וב[[תלמוד תורה|לימוד התורה]]. מבואר כי בקיום ה[[מצוות]] נעשה האדם בבחינת [[מרכבה]] ל[[רצון העליון]], וב[[לימוד תורה]] מיוחד האדם בייחוד גמור עם [[רצון העליון]].
+'''פרק כ"ג - אחדות השם על ידי התורה והמצוות'''
 ==מבוא לפרק==
+לאחר שהוסברו [[אחדות ה']]{{הערה|בפרקים כ'- כ"א}} ו[[עבודה זרה]]{{הערה|בפרק הקודם}}, חוזר הרבי לבאר{{הערה|את מה שאמר בתחילת פרק כ'}} כיצד כל התורה והמצוות הם "פרטים" של שתי המצוות הראשונות "אנוכי" ו"לא יהיה לך".
+בפרק זה מבואר כיצד כל מצוות העשה כלולות במצוות אחדות השם, ובפרק הבא יבואר כיצד כל מצוות הלא תעשה כלולות באיסור עבודה זרה.
 ==גוף הפרק==
@@ שורה 8: / שורה 17: @@
 ==סיכום הפרק==
+===אחדות השם בשעת קיום מצוות===
+*בשעה שמקיימים מצוות חיות הנפש מתאחדת עם אלוקות "כגוף עם הנשמה".
+*ואברי האדם בטלים לאלוקות "כמרכבה לרוכב".
+===אחדות השם בשעת לימוד התורה===
+בשעת לימוד התורה כוחות המחשבה והדיבור מתאחדים ממש, "ביחוד גמור" באין סוף ברוך הוא.
+נמצא, שהתורה והמצוות מגלים את אחדות השם.
-==צילום דפוס התניא==
+===סוף הפרק===
+בסוף הפרק מביא הרבי הזקן הסתייגות מסויימת לגבי מעלת לימוד התורה, שהתורה אינה תכלית תכלית לעצמה אלא מטרתה להביא ליראה, ועד כדי כך שהיא (התורה) '''טפלה''' לעניין היראה שבא על ידיה (שהתורה היא רק "תרעא", רק שער הכניסה לחצר היראה){{הערה|כך מובן מהערת הרבי על "ביאורים בתניא" של הרב ווינברג בסוף פרק ל"ז.}}.
 ==מושגים יסודיים בפרק==
@@ שורה 15: / שורה 33: @@
 *[[רצון העליון]]
-{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ב|פרק כ"ב]]|הבא=[[תניא - פרק כ"ד|פרק כ"ד]]}}
+{{הערות שוליים}}
+{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק כ"ב|פרק כ"ב]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק כ"ד|פרק כ"ד]]}}
 [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]