ליקוטי אמרים - פרק י"א: הבדלים בין גרסאות בדף
| (12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | |||
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב) | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים א-יב}}}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק י"א''' | '''פרק י"א - הרשע''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
בפרקים הקודמים | פרק זה הוא השלישי מבין ארבעת הפרקים המתארים את מלחמת הנפשות שבאדם. | ||
בפרקים הקודמים הסביר [[אדמו"ר הזקן]] את אופי המלחמה{{הערה|בפרק ט'}} ואת המצב בו מנצחת הנפש האלוקית{{הערה|בפרק הקודם}}, ובפרק זה מתואר מצב בו חס ושלום מנצחת הנפש הבהמית. | |||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 9: | שורה 17: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
נצחון נפש הבהמית מתבטא בעבירה. אדם שנכשל בעבירה, ואפילו רק לעיתים רחוקות ביותר, ואפילו רק '''במחשבה''' - נקרא רשע. | |||
אך גם ברשעים יש שתי דרגות כלליות: | |||
'''[[רשע וטוב לו]]''' - למרות שנכשל בעבירות, מפעם לפעם יש לו הרהורי תשובה (ולעיתים נקרא גם [[רשע שאינו גמור]]). | |||
'''[[רשע ורע לו]]''' - שלא באים לו הרהורי תשובה לעולם כלל (ולעיתים נקרא גם [[רשע גמור]]). | |||
סיכום מסודר על הפרק - | |||
סיכום פרק י״א בתניא//ר.ל | |||
צדיק ורע לו, ורשע וטוב לו הם 2 הפכים. | |||
כשם שבצדיק ורע לו יש רבבות מדרגות בעניין ביטול הרע לטוב, כך ברשע וטוב לו יש ריבוי מדרגות בעניין ביטול הטוב לגבי הרע. | |||
ברשע וטוב לו יש קצה עליון, אדם שחוטא לעיתים רחוקות, וחוזר בתשובה, וכו.. עדיין רשע! אדמו''ר הזקן רוצה להראות לנו מי זה בינוני, שלא חטא, ולא יחטא לעולם.. | |||
.. | |||
'''רשע וטוב לו הדרגא הגבוהה:''' | |||
בלבושים - אחד מהלבושים, חוטא באחד משלושת לבושיו. | |||
בזמן - לעיתים רחוקות מאד ׳לא תדיר לפרקים קרובים, אלא לעיתים רחוקים׳. | |||
באיכות - עבירות קלות, ולא חמורות. | |||
לדוג׳ - בדיבור, אבק לשון הרע, וליצנות.. | |||
למה אדמור הזקן כותב ליצנות בתור עבירה קלה? זו הרי עברה חמורה מאד! אלא, שכשכתוב אבק, הכוונה לא רק ללשון הרע, אלא גם על ליצנות, אבק לשון הרע, ואבק ליצנות. | |||
אבק לשון הרע, זה חטא שקשה מאד לא לחטא בו כמו שאומרים חז״ל, רובם בגזל, מיעוטם בעריות, וכולם באבק לשון הרע. מראה שזהו חטא שקשה מאד להנצל ממנו. | |||
׳הרהורי עבירה קשים מעבירה׳ - מחשבה זה לבוש פנימי, הכי קרוב לנפש, לכן חטא במחשבה פוגע בנפש. כמו שאינו דומה כתם בחולצת תלבושת (מחשבה או דיבור), לכתם בבגד חתונה (מחשבה). | |||
אדמו''ר הזקן אומר את זה כי יש כאלה שמזלזלים במחשבות, וחושבים שזה לא נקרא חטא, לכן מדגיש, שהרהורי עבירה קשים. | |||
לדוג - מהרער בעניין זיווג זכר ונקבה, שלא עובר על הזהרת התורה. | |||
או, אדם שער בלילה, וחושב על דברים בטלים – 'הנעור בלילה כו' ומפנה ליבו כו'. | |||
אופן חזרה בתשובה של צדיק וטוב לו - שב בתשובה לפי שלושה חילוקי כפרה שדרש רבי ישמאל - א. עבר על מצוות עשה - עשה תשובה ומוחלים לו. | |||
ב. עבר על לאו - עושה תשובה, תשובה תולה, ויום כיפור מכפר סופית. | |||
ג. עב רעל כריתות ומיתות בית דין - עושה תשובה, ויום כיפור תולים. וייסורים, מירקים. | |||
אחרי כל זה, למה נקרא רשע? | |||
משום שלא מופרח ממנו לחטא, יש לו עדיין שיכות לחטאים. | |||
.. | |||
'''רשע וטוב לו בדרגא הנמוכה:''' | |||
בלבושים - חוטא בשלושת הלבושים, מחשבה, דיבור ומעשה. | |||
בזמן - חוטא לעיתים קרובות. | |||
באיכות - חוטא גם בעבירות קשות וחמורות. | |||
אופן חזרה בתשובה של רשע ורע לו - משום שעדיין יש לו יצר טוב, יש לו כל הזמן מצפון, אבל אין לו מספיק כח רצון לעזוב לגמרי את העבירות – 'להיות מודה ועוזב׳ - מודה על החטא, ועוזב. | |||
.. | |||
רשע ורע לו: | |||
בלבושים - חוטא בכל שלושת הלבושים. | |||
בזמן - חוטא לעיתים קרובות מאד. | |||
באיכות - חוטא בעבירות חמורות מאד. | |||
מכונה רשע ורע לו משום שהטוב שבנפש האלוקית שלו יצא לגמרי, ורק נשאר עליו מקיף מלמעלה. | |||
נשאר לו טוב מבחינת מקיף, ולא פנימי, לכן שורה עליו שכינה ויכול להשלים מניין. | |||
אדמו''ר הזקן מסיים דווקא במאמר חז״ל - ׳אכל בי עשרה שכינתא שריא׳, משום שלא רצה לסיים פרק בדרגא הכי נמוכה ביהודי, לכן מוסיף שגם יהודי כזה, שנמצא בדרגא כל כך נמוכה, שורה שכינה. | |||
==צילום דפוס התניא== | ==צילום דפוס התניא== | ||
<gallery widths="150px" heights="220px"> | |||
קובץ:פרק יא חלק א.jpg|עמוד 1 | |||
קובץ:פרק יא חלק ב.jpeg|עמוד 2 | |||
</gallery> | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[רשע וטוב לו]] | *[[רשע וטוב לו]] | ||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י'|פרק י']]|הבא=[[תניא - פרק י"ב|פרק י"ב]]}} | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק י'|פרק י']]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק י"ב|פרק י"ב]]}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:26, 18 בינואר 2023
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים א-יב) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק י"א - הרשע
מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
פרק זה הוא השלישי מבין ארבעת הפרקים המתארים את מלחמת הנפשות שבאדם.
בפרקים הקודמים הסביר אדמו"ר הזקן את אופי המלחמה[1] ואת המצב בו מנצחת הנפש האלוקית[2], ובפרק זה מתואר מצב בו חס ושלום מנצחת הנפש הבהמית.
גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
| פרק יא |
|---|
| פרק יא וזה לעומת זה רשע וטוב לו לעומת צדיק ורע לו דהיינו שהטוב שבנפשו האלהית שבמוחו ובחלל הימני שבלבו כפוף ובטל לגבי הרע מהקליפה שבחלל השמאלי וזה מתחלק גם כן לרבבות מדרגות חלוקות בענין כמות ואיכות הביטול וכפיפת הטוב לרע ח"ו יש מי שהכפיפה והביטול אצלו מעט מזער ואף גם זאת אינו בתמידות ולא תדיר לפרקים קרובים אלא לעתים רחוקים מתגבר הרע על הטוב וכובש את העיר קטנה הוא הגוף אך לא כולו אלא מקצתו לבד שיהיה סר למשמעתו ונעשה לו מרכבה ולבוש להתלבש בו אחד משלשה לבושיה הנ"ל דהיינו או במעשה לבד לעשות עבירות קלות ולא חמורות ח"ו או בדיבור לבד לדבר אבק לשון הרע וליצנות וכהאי גוונא או במחשבה לבד הרהורי עבירה הקשים מעבירה וגם אם אינו מהרהר בעבירה לעשותה אלא בענין זיווג זכר ונקיבה בעולם שעובר על אזהרת התורה "ונשמרת מכל דבר רע" שלא יהרהר ביום כו' או שהיא שעת הכושר לעסוק בתורה והוא מפנה לבו לבטלה כדתנן באבות "הניעור בלילה" כו' "ומפנה לבו" כו' שבאחת מכל אלה וכיוצא בהן נקרא רשע בעת ההיא שהרע שבנפשו גובר בו ומתלבש בגופו ומחטיאו ומטמאו ואחר כך גובר בו הטוב שבנפשו האלהית ומתחרט ומבקש מחילה וסליחה מה' וה' יסלח לו אם שב בתשובה הראויה על פי עצת חכמינו ז"ל בשלשה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש כו' כמו שמבואר במקום אחר. ויש מי שהרע גובר בו יותר ומתלבשים בו כל שלשה לבושים של הרע ומחטיאו בעבירות חמורות יותר ובעתים קרובים יותר אך בינתיים מתחרט ובאים לו הרהורי תשובה מבחינת הטוב שבנפשו שמתגבר קצת בינתיים אלא שאין לו התגברות כל כך לנצח את הרע לפרוש מחטאיו לגמרי להיות מודה ועוזב ועל זה אמרו רז"ל "רשעים מלאים חרטות" שהם רוב הרשעים שיש בחינת טוב בנפשם עדיין. אך מי שאינו מתחרט לעולם ואין באים לו הרהורי תשובה כלל נקרא רשע ורע לו שהרע שבנפשו הוא לבדו נשאר בקרבו כי גבר כל כך על הטוב עד שנסתלק מקרבו ועומד בבחינת מקיף עליו מלמעלה ולכן ארז"ל "כל בי עשרה שכינתא שריא": |
סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
נצחון נפש הבהמית מתבטא בעבירה. אדם שנכשל בעבירה, ואפילו רק לעיתים רחוקות ביותר, ואפילו רק במחשבה - נקרא רשע.
אך גם ברשעים יש שתי דרגות כלליות:
רשע וטוב לו - למרות שנכשל בעבירות, מפעם לפעם יש לו הרהורי תשובה (ולעיתים נקרא גם רשע שאינו גמור).
רשע ורע לו - שלא באים לו הרהורי תשובה לעולם כלל (ולעיתים נקרא גם רשע גמור). סיכום מסודר על הפרק - סיכום פרק י״א בתניא//ר.ל
צדיק ורע לו, ורשע וטוב לו הם 2 הפכים. כשם שבצדיק ורע לו יש רבבות מדרגות בעניין ביטול הרע לטוב, כך ברשע וטוב לו יש ריבוי מדרגות בעניין ביטול הטוב לגבי הרע. ברשע וטוב לו יש קצה עליון, אדם שחוטא לעיתים רחוקות, וחוזר בתשובה, וכו.. עדיין רשע! אדמור הזקן רוצה להראות לנו מי זה בינוני, שלא חטא, ולא יחטא לעולם.. .. רשע וטוב לו הדרגא הגבוהה: בלבושים - אחד מהלבושים, חוטא באחד משלושת לבושיו. בזמן - לעיתים רחוקות מאד ׳לא תדיר לפרקים קרובים, אלא לעיתים רחוקים׳. באיכות - עבירות קלות, ולא חמורות. לדוג׳ - בדיבור, אבק לשון הרע, וליצנות.. למה אדמור הזקן כותב ליצנות בתור עבירה קלה? זו הרי עברה חמורה מאד! אלא, שכשכתוב אבק, הכוונה לא רק ללשון הרע, אלא גם על ליצנות, אבק לשון הרע, ואבק ליצנות. אבק לשון הרע, זה חטא שקשה מאד לא לחטא בו כמו שאומרים חז״ל, רובם בגזל, מיעוטם בעריות, וכולם באבק לשון הרע. מראה שזהו חטא שקשה מאד להנצל ממנו. ׳הרהורי עבירה קשים מעבירה׳ - מחשבה זה לבוש פנימי, הכי קרוב לנפש, לכן חטא במחשבה פוגע בנפש. כמו שאינו דומה כתם בחולצת תלבושת (מחשבה או דיבור), לכתם בבגד חתונה (מחשבה). אדמור הזקן אומר את זה כי יש כאלה שמזלזלים במחשבות, וחושבים שזה לא נקרא חטא, לכן מדגיש, שהרהורי עבירה קשים. לדוג - מהרער בעניין זיווג זכר ונקבה, שלא עובר על הזהרת התורה. או, אדם שער בלילה, וחושב על דברים בטלים – 'הנעור בלילה כו' ומפנה ליבו כו'. אופן חזרה בתשובה של צדיק וטוב לו - שב בתשובה לפי שלושה חילוקי כפרה שדרש רבי ישמאל - א. עבר על מצוות עשה - עשה תשובה ומוחלים לו. ב. עבר על לאו - עושה תשובה, תשובה תולה, ויום כיפור מכפר סופית. ג. עב רעל כריתות ומיתות בית דין - עושה תשובה, ויום כיפור תולים. וייסורים, מירקים. אחרי כל זה, למה נקרא רשע? משום שלא מופרח ממנו לחטא, יש לו עדיין שיכות לחטאים. .. רשע וטוב לו בדרגא הנמוכה: בלבושים - חוטא בשלושת הלבושים, מחשבה, דיבור ומעשה. בזמן - חוטא לעיתים קרובות. באיכות - חוטא גם בעבירות קשות וחמורות. אופן חזרה בתשובה של רשע ורע לו - משום שעדיין יש לו יצר טוב, יש לו כל הזמן מצפון, אבל אין לו מספיק כח רצון לעזוב לגמרי את העבירות – 'להיות מודה ועוזב׳ - מודה על החטא, ועוזב. .. רשע ורע לו: בלבושים - חוטא בכל שלושת הלבושים. בזמן - חוטא לעיתים קרובות מאד. באיכות - חוטא בעבירות חמורות מאד. מכונה רשע ורע לו משום שהטוב שבנפש האלוקית שלו יצא לגמרי, ורק נשאר עליו מקיף מלמעלה. נשאר לו טוב מבחינת מקיף, ולא פנימי, לכן שורה עליו שכינה ויכול להשלים מניין. אדמור הזקן מסיים דווקא במאמר חז״ל - ׳אכל בי עשרה שכינתא שריא׳, משום שלא רצה לסיים פרק בדרגא הכי נמוכה ביהודי, לכן מוסיף שגם יהודי כזה, שנמצא בדרגא כל כך נמוכה, שורה שכינה.
צילום דפוס התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
-
עמוד 1
-
עמוד 2
מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הקודם: פרק י' |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק י"ב |