מצות מזוזה – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 39: שורה 39:


==היכר ציר==
==היכר ציר==
על פי הלכה, את המזוזה יש לקבוע בצד ימין של הדלת. לפי [[מנהג חב"ד]], קובעים מהו צד ימין של הדלת לעניין קביעת מזוזה לפי 'היכר ציר' - מתייחסים אל הפתח כאילו האדם עומד עם הפנים לכיוון אליו נפתחת הדלת, וקובעים את המזוזה מצד ימין שלו{{הערה|ספר המנהגים עמוד 81. מכתב לרב טוביה בלוי (על פי לקט ופרט חלק ד' אות קעו) באגרות קודש חי"ב עמוד תכד: "ישנה הוראה בשם רבותינו הנשיאים שהולכים בתר היכר ציר, וכדעת ראשונים בזה" (בלקט ופרט ניסה לשער לאיזה ראשונים הכוונה). וראו גם שולחן מנחם חלק ה' עמוד רכב הערה ה, ובגליון מבית ההוראה 14 שבקישורים חיצוניים.}}.
את המזוזה קובעים תמיד בימין הנכנס, ונחלקו הפוסקים לגבי פתח בבית שיש לו שני פתחים המובילים לשני חדרים שיש ביניהם דלת - מאיזה חדר לאיזה חדר הוא "ימין הנכנס" במקרה זה. לשיטת הש"ך{{הערה|יש בדין זה פרטים רבים, ומובא כאן רק החילוק הכללי ביניהם.}} קובעים את הכניסה בצד ימין של הכניסה מהחדר הטפל לעיקרי, ולהט"ז לפי היכר ציר (היינו, שימין הכניסה הוא לתוך הצד שהציר '''בתוכו'''{{הערה|וההגיון פשוט: הצד שהציר בתוכו הוא הצד שאליו נפתחת הדלת, וכשאדם רוצה '''להכנס''' הדרך היא ש'''ידחוף''' את הדלת ולא שימשוך אותה תוך שהוא עושה צעד לאחור ורק אז יכול להכנס. במילים פשוטות: היכר ציר אין פירושו שהציר נמצא בימין/בשמאל אלא בפנים/בחוץ.}}). היינו, על פי פשט ההלכה כל המחלוקת באם הולכים בתר "עיקר תשמישו" או בתר "היכר ציר" נוגעת אך ורק במקום '''שיש ספק''' מה הוא ימין הנכנס.


הנהגה זו כוללת פרטים שונים{{הערה|ראו בהרחבה בגליון מבית ההוראה 14 שבקישורים חיצוניים.}}:
וחידש הרבי הרש"ב{{הערה|על פי עדותו של הרב יעקב לנדא ז"ל.}}, שיש לקבוע את המזוזה '''תמיד''' לפי 'היכר ציר', גם במקומות '''שאין''' ספק. היינו, ש'''תמיד''' מתייחסים לכיוון אליו נפתחת הדלת כ'ימין הנכנס' וקובעים את המזוזה מצד ימין שלו{{הערה|ספר המנהגים עמוד 81. מכתב לרב טוביה בלוי (על פי לקט ופרט חלק ד' אות קעו) באגרות קודש חי"ב עמוד תכד: "ישנה הוראה בשם רבותינו הנשיאים שהולכים בתר היכר ציר, וכדעת ראשונים בזה" (בלקט ופרט ניסה לשער לאיזה ראשונים הכוונה). וראו גם שולחן מנחם חלק ה' עמוד רכב הערה ה, ובגליון מבית ההוראה 14 שבקישורים חיצוניים.}} - לא רק במקרה ספק אלא גם כשאין כזה, ואפילו כשהוא נגד החוש ממש.
*שאת המזוזה קובעים בצד ימין של הפתח הפונה לחדר או המסדרון שאליו הדלת נפתחת.
 
*לא מתחשבים במיקום הצירים על המשקוף{{הערה|אין משמעות אם הם ממוקמים על צד ימין של המשקוף או על צד שמאל.}}, ומתחשבים רק בכיוון אליו הדלת נפתחת.
היינו{{הערה|ראו בהרחבה בגליון מבית ההוראה 14 שבקישורים חיצוניים.}}:
*אין משמעות מהו החדר הפנימי ומהו החדר החיצוני, ואף אם זו הגישה היחידה אל החדר, המזוזה נקבעת מצד ימין של הכיוון אליו נפתחת הדלת.
*שאת המזוזה קובעים '''תמיד''' בצד ימין של החדר/ המסדרון אליו נפתחת הדלת (גם אם הדלת נפתחת החוצה ואין כניסה אחרת, כגון ממ"ד).
*לא מתחשבים במיקום הצירים על המשקוף{{הערה|אין משמעות אם הם ממוקמים על צד ימין של המשקוף או על צד שמאל.}}, אלא רק בכיוון פתיחת הדלת בלבד.
*אין משמעות לעניין ימין הנכנס אם החדר פנימי או חיצוני, עיקרי או טפל - ואף אם זו הגישה היחידה אל החדר, המזוזה נקבעת מצד ימין של הכיוון אליו נפתחת הדלת.
*גם בדלת חיצונית (שאפשר לצאת ולהכנס דרכה לבית) - אם איננה ראשית הולכים גם בה בתר 'היכר ציר'.
*בדלת הראשית של הבית, לא מתחשבים בהיכר ציר וקובעים תמיד בצד ימין של הנכנס לבית.
*בדלת הראשית של הבית, לא מתחשבים בהיכר ציר וקובעים תמיד בצד ימין של הנכנס לבית.