יעקב משה אסיסקוביץ – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "נשא לאשה את מרת " ב־"התחתן עם "
תמונה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
[[קובץ:יעקב משה אסיסקוביץ.jpg|ממוזער|ר' יעקב משה]]
 
הרב '''יעקב משה אסיסקוביץ (קזרנובסקי)''' ([[י"ח באלול]] [[תרי"ח]] – [[ז' באדר]] [[תש"ז]]) היה מראשי היישוב החב"די ב[[יפו]], ומחשובי העסקנים המקומיים, עסקן רב פעלים שהיה חתום על שורה של פעולות ויוזמות רבות השפעה, איש חסד וירא שמים ששמו התפרסם לתהילה בפי כל תושבי האזור.
הרב '''יעקב משה אסיסקוביץ (קזרנובסקי)''' ([[י"ח אלול]] [[תרי"ח]] – [[ז' אדר]] [[תש"ז]]) היה מראשי היישוב החב"די ב[[יפו]], ומחשובי העסקנים המקומיים, עסקן רב פעלים שהיה חתום על שורה של פעולות ויוזמות רבות השפעה, איש חסד וירא שמים ששמו התפרסם לתהילה בפי כל תושבי האזור.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בליובאוויטש שברוסיה הלבנה ב[[י"ח אלול]] [[תרי"ח]] לאביו ר' [[שלום קזרנובסקי]], כנין לרבי [[יעקב כולי סלונים]] והרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] בת [[אדמו"ר האמצעי]].
נולד בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]] הלבנה ב[[י"ח אלול]] [[תרי"ח]] לאביו ר' [[שלום קזרנובסקי]], כנין לרבי [[יעקב כולי סלונים]] והרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] בת [[אדמו"ר האמצעי]].


בשנת [[תרכ"א]] עלה אביו עם משפחתו בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]], במטרה להגדיל את היישוב החב"די בחברון. במשך כל המסע מיפו לחברון (שהוארך דרך עזה כדי לא לעורר את חמת ערביי ירושלים), הונח עם אחיו ואחיותיו בארגזים התלויים מצידי הגמלים.
בשנת [[תרכ"א]] עלה אביו עם משפחתו בהוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]], במטרה להגדיל את היישוב החב"די בחברון. במשך כל המסע מיפו לחברון (שהוארך דרך עזה כדי לא לעורר את חמת ערביי ירושלים), הונח עם אחיו ואחיותיו בארגזים התלויים מצידי הגמלים.
שורה 19: שורה 18:
גם בשנים שלאחר מכן המשיך לסייע לסב-אשתו ביסוד הועד המאוחד של קהלת יפו, ושימש כדובר הוועד, היה שותף לייסוד בית הרפואה "שער ציון", יסוד לשכת "אחוה" (בשנת תרנ"ח), בהקמת שכונת "שערי אחוה", יסוד החברה קדישא לאשכנזים (בה שימש כיושב ראש במשך למעלה מ-50 שנה, ופעל לרכישת אדמת בית הקברות בתל אביב בעת מגפת החולירע בשנת תרס"ג, ומאוחר יותר ברכישת אדמת בית הקברות החדש בנחלת יצחק.
גם בשנים שלאחר מכן המשיך לסייע לסב-אשתו ביסוד הועד המאוחד של קהלת יפו, ושימש כדובר הוועד, היה שותף לייסוד בית הרפואה "שער ציון", יסוד לשכת "אחוה" (בשנת תרנ"ח), בהקמת שכונת "שערי אחוה", יסוד החברה קדישא לאשכנזים (בה שימש כיושב ראש במשך למעלה מ-50 שנה, ופעל לרכישת אדמת בית הקברות בתל אביב בעת מגפת החולירע בשנת תרס"ג, ומאוחר יותר ברכישת אדמת בית הקברות החדש בנחלת יצחק.


כמו כן היה מהמיסדים וחבר הועד הראשון של בית הכנסת אורחים בנוה שלום (בשנת תרס"ה), וממיסדי "גמילות חסדים הכללית" ביפו.
כמו כן היה מהמיסדים וחבר הועד הראשון של בית הכנסת אורחים בנוה שלום (בשנת [[תרס"ה]]), וממיסדי "גמילות חסדים הכללית" ביפו.


סייע לחקלאים רבים בהלוואות כספים משמעותיות ללא ריבית, ובשל כך, כאשר גורש עם משפחתו בחודש ניסן תרע"ז מיפו בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] קיבלוהו החקלאים תושבי עקרון להתגורר אצלם, ודאגו לו בכבוד גדול עד סוף המלחמה.
סייע לחקלאים רבים בהלוואות כספים משמעותיות ללא ריבית, ובשל כך, כאשר גורש עם משפחתו בחודש ניסן תרע"ז מיפו בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] קיבלוהו החקלאים תושבי עקרון להתגורר אצלם, ודאגו לו בכבוד גדול עד סוף המלחמה.
שורה 41: שורה 40:
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרי"ח]]