לבוש חסידי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
תיקון |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
'''הלבוש החסידי''' הנהוג בין חסידי חב"ד שונה מהנהוג בין [[חסידי פולין]] וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, ו[[סירטוק|ארוכה]] ב[[שבת]] ל[[אברכים]] נשואים, [[מגבעת קנייטש]], ולאברכים נשואים גם [[גארטל]]. | '''הלבוש החסידי''' הנהוג בין חסידי חב"ד שונה מהנהוג בין [[חסידי פולין]] וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, ו[[סירטוק|ארוכה]] ב[[שבת]] ל[[אברכים]] נשואים, [[מגבעת קנייטש]], ולאברכים נשואים גם [[גארטל]]. | ||
במשך השנים פחות ניתן דגש בחסידות חב"ד על השמירה על סגנון הלבוש הקבוע, בעוד שעיקר ההשקעה הייתה על | במשך השנים פחות ניתן דגש בחסידות חב"ד על השמירה על סגנון הלבוש הקבוע, בעוד שעיקר ההשקעה הייתה על פנימיות החסיד והילוכו. עם זאת, הייתה זהירות שלא לשקוע ולהיות מונחים בהתחשבות באופנה. | ||
==הימנעות מלבישת בגדי האופנה== | ==הימנעות מלבישת בגדי האופנה== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי "כשנכנסים אלי ל[[יחידות]] ב"קורצע רעקל"{{הערה|חליפה קצרה, אז גם חסידי חב"ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ארוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר}}, זו 'דקירה' עבורי"{{הערה|"אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעקל, גיט דאס מיר א שטאך" לקוטי סיפורים והתוועדויות עמוד 312}}. | [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא כי "כשנכנסים אלי ל[[יחידות]] ב"קורצע רעקל"{{הערה|חליפה קצרה, אז גם חסידי חב"ד שלפני הבר מצווה היו לובשים בגד עליון ארוך גם בימות החול, והליכה בחליפה קצרה נחשבה למודרנית ביותר}}, זו 'דקירה' עבורי"{{הערה|"אז מען קומט צו מיט אריין מיט א קורצע רעקל, גיט דאס מיר א שטאך" לקוטי סיפורים והתוועדויות עמוד 312}}. | ||
כך גם ישנו סיפור על עיירה חסידית מימי [[הצמח צדק]] שהדיחה [[שו"ב]] ממשרתו, כיוון שלבש ערדליים, שכן למרות שאין איסור בלבישת ערדליים, אלא שפשוט הדבר מראה על | כך גם ישנו סיפור על עיירה חסידית מימי [[הצמח צדק]] שהדיחה [[שו"ב]] ממשרתו, כיוון שלבש ערדליים, שכן למרות שאין איסור בלבישת ערדליים, אלא שפשוט הדבר מראה על פנימיותו של האדם{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm חלק ט' עמוד רט"ז].}} עם זאת מסיפור זה הוכיח הרבי כי גם דברים שלא היו מקובלים בעבר ואף עוררו התנגדות - הרי שבדורנו ייתכן שבחלק מהדברים אין פסול בשימוש היום, שהרי אנו רואים כיום חסידים גדולים ההולכים עם ערדליים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/508.htm חלק ג' עמוד קנ"ד (בסעיף ה')], ובהוספת פרטים בנספח המכתבים ל[[לקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=430&hilite= חלק כ"ד, עמודים 416-417]: "אולי כוונתו למה מכניסים ענין הפוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש. - ונזכר הנני ששמעתי מספרים שלפנים העבירו [[שו"ב]] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [=ערדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן - וגם כן בצדק".}} | ||
מסופר כי כאשר נשאל הרבי באיזה דגם לבחור עבור משקפי הקריאה שלו, השיב "לא מהמודה הזו" (או "לא מהמודה האחרונה"){{הערה|קובץ אילנא דחיי.}}. | מסופר כי כאשר נשאל הרבי באיזה דגם לבחור עבור משקפי הקריאה שלו, השיב "לא מהמודה הזו" (או "לא מהמודה האחרונה"){{הערה|קובץ אילנא דחיי.}}. | ||
הרבי כתב שעצם הלבוש החסידי שומר על הלובש אותו שלא יתרועע | הרבי כתב שעצם הלבוש החסידי שומר על הלובש אותו שלא יתרועע וייפגש עם דמויות לא רצויות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד שלה.}}, והביע קורת רוח כששמע על שליח שמקפיד שלא לפתוח את דלת ביתו הפונה לרחוב כשאינו לבוש בכובע וחליפה{{הערה|שבועון בית משיח 1199 עמוד 32.}}. | ||
בנוגע לשינוי הלבושים ללבוש חסידי כאשר בני המשפחה מתנגדים לכך, כתב הרבי שאין למהר להחליט בענין, ויש להקדים לכך שינוי פנימי, ורק לאחר שההחלטה בזה מוצקת באופן שיבטיח שגם אם יהיו מלעיגים ולחצים האדם לא יחזור בו מהחלטתו - ניתן להחליף את הלבוש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד של.}}. | בנוגע לשינוי הלבושים ללבוש חסידי כאשר בני המשפחה מתנגדים לכך, כתב הרבי שאין למהר להחליט בענין, ויש להקדים לכך שינוי פנימי, ורק לאחר שההחלטה בזה מוצקת באופן שיבטיח שגם אם יהיו מלעיגים ולחצים האדם לא יחזור בו מהחלטתו - ניתן להחליף את הלבוש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד של.}}. | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קולפיק. | אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קולפיק. | ||
מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא | מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצא הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]" על התורה עמוד 237}}. | ||
הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון ש[[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}. | הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון ש[[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}. | ||
אחד האדמור"ים נכנס ליחידות לרבי ולאחר שקיבל רשות לומר בפני הרבי הצעה אמר כי היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידים. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''"מה רע בחסידויות בהן הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}} יהיו חסידים שלי כתוצאה מכך שאסלק את המגבעת ואלבש שטריימל!"'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12 {{חב"ד און ליין}} [[זושא וולף]], '''[https://teshura.com/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf לשמך תן כבוד]''', עמ' 50, תשורה משמחת הבר מצווה של הת' אפרים וולף, [[ניסן]] [[תשע"ו]].}}. | |||
מנהג חסידי חב"ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=336 תשמ"ח חלק א', עמוד 339]}}.{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}. | מנהג חסידי חב"ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=336 תשמ"ח חלק א', עמוד 339]}}.{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}. | ||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
[[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:''' הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להבחין בתמונה ב'משולש']] | [[קובץ:הנחת אבן הפינה.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 3:''' הרבי [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|מניח את אבן הפינה להרחבת 770]], לבוש ב[[סירטוק]], חגור ב[[גארטל]] וחבוש ב[[מגבעת קנייטש]]. ניתן להבחין בתמונה ב'משולש']] | ||
[[קובץ:א.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 4:'''אדמו"ר הרש"ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי [[סאטמר]]]] | [[קובץ:א.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 4:'''אדמו"ר הרש"ב חבוש במגבעת המבורג, הנלבשת כיום בעיקר על ידי רבנים מהמגזר הליטאי וחסידי [[סאטמר]]]] | ||
כיום נוהגים רוב חסידי חב"ד ללכת במגבעת קיפול המכונה "[[מגבעת קנייטש]]" על שם ה"קנייטש" - ה"קיפול" ב[[אידיש]]. מגבעת זו | כיום נוהגים רוב חסידי חב"ד ללכת במגבעת קיפול המכונה "[[מגבעת קנייטש]]" על שם ה"קנייטש" - ה"קיפול" ב[[אידיש]]. מגבעת זו בנויה כאשר יש משני צידיה קיפולים כלפי פנים ("עיניים"), ולאורך [[כיפה|כיפתו]] של הכובע ישנו קמט לכל אורכו. | ||
יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל אדמו"ר המהר"ש, שכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוהה. מאוחר יותר לבש אותו גם [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, ואף יש תמונה מכך {{כתב עילי|'''(ראה בתמונה 2)'''}}, אם כי הלכו במגבעת כששוליה למעלה. | יש אומרים כי חבישת מגבעת זאת הייתה לראשונה אצל אדמו"ר המהר"ש, שכאשר יצא למסעותיו היה לובש בגדי סוחרים מהודרים בכדי שלא יזוהה. מאוחר יותר לבש אותו גם [[אדמו"ר הריי"צ]] בצעירותו, ואף יש תמונה מכך {{כתב עילי|'''(ראה בתמונה 2)'''}}, אם כי הלכו במגבעת כששוליה למעלה. | ||
| שורה 104: | שורה 104: | ||
==חולצה== | ==חולצה== | ||
פעם, בעת שחילק אדמו"ר הריי"צ [[לעקאח]] עבר ר' [[עמנואל קווינט]] בתור כשהכפתור העליון בחולצתו פתוח. בטרם עבר לפני אדמו"ר הריי"צ סימן לו הרבי (שעמד מימין לאדמו"ר הריי"צ) לרכוס את הכפתור{{הערה|הרב מנחם מענדל פעלער, [[תחיינו (גיליון)|תחיינו]], '''[https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB כן בקודש חזיתיך]''', גליון 8 עמ' 44.}}. | |||
בעת ששימש הרב [[יואל כהן]] כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בדפורד]] עורר את הבחורים לעמוד בצורה ראויה בפני הרבי, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] סיפר שהרב כהן קבל על כך שבחורים עומדים בעת [[התוועדות של הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] כשכפתור חולצתם העליון אינו רכוס{{הערה|{{כפר|שלום מגידמן|ר' יואל הנחיל לנו את הרבי|2120|46|תשפ"ה}}}}. | |||
באזור השנים של [[תשי"א]] - [[תש"ס]] בחורי הישיבה והחסידים בארץ ישראל לא הקפידו ללבוש בימות החול חולצה לבנה אלא לבשו חולצות צבעוניות מכופתרות, בשנים המאוחרות יותר החל להתקבע אצל החסידים המנהג ללבוש חולצה לבנה מכופתרת גם בימות החול{{הערה|הנהגה זו החלה בין היתר ב[[תומכי תמימים לוד]] כשהרב [[יצחק אקסלרוד]] והרב [[יוסף יצחק בוטמן]] הנהיגו כך.}}. חלק מחסידי חב"ד נוהגים אף שלא להכניס את החולצה לתוך המכנסיים, ויש שהסבירו זאת{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/8/8c/שלא_שינו_את_לבושם.pdf שלא שינו את שמם] עמוד 32, מוסף לעיתון בקהילה.}} על פי מנהגו של [[הרבי]] עקב דברי [[האריז"ל]] שאין ללכת עם [[ציצית]] מגולה ולאידך אין לתחוב את הציציות במכנסיים אלא צריך שיהיו נוטפות. | באזור השנים של [[תשי"א]] - [[תש"ס]] בחורי הישיבה והחסידים בארץ ישראל לא הקפידו ללבוש בימות החול חולצה לבנה אלא לבשו חולצות צבעוניות מכופתרות, בשנים המאוחרות יותר החל להתקבע אצל החסידים המנהג ללבוש חולצה לבנה מכופתרת גם בימות החול{{הערה|הנהגה זו החלה בין היתר ב[[תומכי תמימים לוד]] כשהרב [[יצחק אקסלרוד]] והרב [[יוסף יצחק בוטמן]] הנהיגו כך.}}. חלק מחסידי חב"ד נוהגים אף שלא להכניס את החולצה לתוך המכנסיים, ויש שהסבירו זאת{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/8/8c/שלא_שינו_את_לבושם.pdf שלא שינו את שמם] עמוד 32, מוסף לעיתון בקהילה.}} על פי מנהגו של [[הרבי]] עקב דברי [[האריז"ל]] שאין ללכת עם [[ציצית]] מגולה ולאידך אין לתחוב את הציציות במכנסיים אלא צריך שיהיו נוטפות. | ||
| שורה 110: | שורה 114: | ||
==סגירת הכפתורים== | ==סגירת הכפתורים== | ||
מנהג חסידים לכפתר ימין על שמאל על פי דברי ה[[זוהר]]{{הערה|פרשת מקץ: "ותו דבעי לבר נש לנטלא ידא ימינא בשמאלא לשלטאה ימינא על שמאלא".}} שישלוט צד ימין (המושווה ב[[קבלה]] ל[[ספירת החסד]]) על צד שמאל (המושווה ל[[ספירת הגבורה]]){{הערה|שיחת ה' טבת תשמ"ז}}. יש שנתנו טעם נוסף שבעבר היו האנשים הולכים עם חרב ביד ימין והיה קשה לפתוח את הכפתור ביד שמאל כשהוא מכופתר שמאל על ימין{{הערה|רבבות אפרים חלק ח' סימן תקמו.}}. | מנהג חסידים לכפתר ימין על שמאל על פי דברי ה[[זוהר]]{{הערה|פרשת מקץ: "ותו דבעי לבר נש לנטלא ידא ימינא בשמאלא לשלטאה ימינא על שמאלא".}} שישלוט צד ימין (המושווה ב[[קבלה]] ל[[ספירת החסד]]) על צד שמאל (המושווה ל[[ספירת הגבורה]]){{הערה|שיחת ה' טבת תשמ"ז}}. יש שנתנו טעם נוסף שבעבר היו האנשים הולכים עם חרב ביד ימין והיה קשה לפתוח את הכפתור ביד שמאל כשהוא מכופתר שמאל על ימין{{הערה|רבבות אפרים חלק ח' סימן תקמו.}}. | ||
מסופר משמו של ר' [[מיכאל בלינר]], שכשחסידים היו רואים בלא כוונה כומר הולך ברחוב, היו פותחים את כפתור המכנסיים, שהיה תפור שמאל על ימין, כיוון שכשפוגשים כומר ה[[גבורה]] מתחזקת ביותר{{הערה|[[התמים (בית משיח)]] גיליון מב.}} | מסופר משמו של ר' [[מיכאל בלינר]], שכשחסידים היו רואים בלא כוונה כומר הולך ברחוב, היו פותחים את כפתור המכנסיים, שהיה תפור שמאל על ימין, כיוון שכשפוגשים כומר ה[[גבורה]] מתחזקת ביותר{{הערה|[[התמים (בית משיח)]] גיליון מב.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||