ברכות שלפני קריאת שמע (שחרית) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
צ'קטי |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
תיקנו [[חז"ל|חכמים]] בנוסח [[תפילת שחרית]], לומר מידי יום שתי ברכות ארוכות לפני [[קריאת שמע]], ואחת לאחריה{{הערה|[[מסכת ברכות]] משנה יא, א. [[רמב"ם]] הלכות קריאת שמע א, ה. [[טור]] [[אורח חיים]] סימן נח. [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן נט, א.}}. | תיקנו [[חז"ל|חכמים]] בנוסח [[תפילת שחרית]], לומר מידי יום שתי ברכות ארוכות לפני [[קריאת שמע]], ואחת לאחריה{{הערה|[[מסכת ברכות]] משנה יא, א. [[רמב"ם]] הלכות קריאת שמע א, ה. [[טור]] [[אורח חיים]] סימן נח. [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן נט, א.}}. | ||
הברכה הראשונה הנקראת "יוצר", נפתחת ב{{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל}}, וחתימתה {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת}}, ועוסקת בשבח [[הקדוש ברוך הוא]] שיצר את | הברכה הראשונה הנקראת "יוצר", נפתחת ב{{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל}}, וחתימתה {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת}}, ועוסקת בשבח [[הקדוש ברוך הוא]] שיצר את [[השמש]] ה[[ירח]] וה[[כוכבים]] ב[[שמים]] המאירים את [[כדור הארץ]] ב[[יום]] וב[[לילה]], וב[[מלאכים]] המשבחים אף הם את הבורא. | ||
הברכה השניה נפתחת ב{{ציטוטון|אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ}} ומסתיימת ב{{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה}}, ומדברת באהבת השם את [[עם ישראל]], ש[[בחירת העצמות בישראל|בחר]] בהם ו[[מתן תורה|העניק]] להם את ה[[תורה]] וה[[מצוות]], וכוללת תפילה לסיוע בלימוד התורה וקיום מצוותיה, ועל בוא ה[[גאולה]] ו[[קיבוץ גלויות]]. | הברכה השניה נפתחת ב{{ציטוטון|אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ}} ומסתיימת ב{{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה}}, ומדברת באהבת השם את [[עם ישראל]], ש[[בחירת העצמות בישראל|בחר]] בהם ו[[מתן תורה|העניק]] להם את ה[[תורה]] וה[[מצוות]], וכוללת תפילה לסיוע בלימוד התורה וקיום מצוותיה, ועל בוא ה[[גאולה]] ו[[קיבוץ גלויות]]. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==בעבודת השם== | ==בעבודת השם== | ||
{{ערך מורחב|ערכים=[[קדוש וברוך]], [[קדוש קדוש קדוש]], [[ברוך כבוד ה' ממקומו]]}} | {{ערך מורחב|ערכים=[[קדוש וברוך]], [[קדוש קדוש קדוש]], [[ברוך כבוד ה' ממקומו]]}} | ||
ב[[חסידות]] מבואר הקשר התוכני של ברכות אלו כהכנה ל[[קריאת שמע]], שלכאורה אין להם שייכות כלל עם | ב[[חסידות]] מבואר הקשר התוכני של ברכות אלו כהכנה ל[[קריאת שמע]], שלכאורה אין להם שייכות כלל עם קריאת שמע{{הערה| השאלה נשאלה על-ידי [[הרשב"א]] ופוסקים נוספים שמביא ה[[בית יוסף]] ב[[אורח חיים]] סימן מו.}}: | ||
תוכנה הפנימי של קריאת שמע היא כדי לבוא ל[[אהבת ה']] בצורה המושלמת ביותר, [[בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך]], עד שיפקיר הכל בשביל אהבת ה'. כדי להגיע לדרגה זו נדרשת [[התבוננות]] בתוכן הברכה הראשונה "יוצר", שם מתואר סדר ה[[מלאכים]] העומדים ב[[עולמות הרוחניים]], כולל ה[[שרפים]], ה[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] וכולם [[ביטול|בטלים]] ל[[אור אין סוף]], ואומרים [[קדוש קדוש קדוש]] ו[[ברוך כבוד ה' ממקומו]]. ולאחר מכן בברכה השניה "אהבת עולם" מתבונן בכך שהשם עזב את כל המלאכים, [[צמצום|צימצם]] את עצמו והשרה את [[שכינה|שכינתו]] דווקא על [[עם ישראל]] הנמצאים ב[[גוף]] גשמי ב[[עולם הזה]], וכך נוצר באדם רגש [[יראה]] | תוכנה הפנימי של קריאת שמע היא כדי לבוא ל[[אהבת ה']] בצורה המושלמת ביותר, [[בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך]], עד שיפקיר הכל בשביל אהבת ה'. כדי להגיע לדרגה זו נדרשת [[התבוננות]] בתוכן הברכה הראשונה "יוצר", שם מתואר סדר ה[[מלאכים]] העומדים ב[[עולמות הרוחניים]], כולל ה[[שרפים]], ה[[אופנים]] ו[[חיות הקודש]] וכולם [[ביטול|בטלים]] ל[[אור אין סוף]], ואומרים [[קדוש קדוש קדוש]] ו[[ברוך כבוד ה' ממקומו]]. ולאחר מכן בברכה השניה "אהבת עולם" מתבונן בכך שהשם עזב את כל המלאכים, [[צמצום|צימצם]] את עצמו והשרה את [[שכינה|שכינתו]] דווקא על [[עם ישראל]] הנמצאים ב[[גוף]] גשמי ב[[עולם הזה]], וכך נוצר באדם רגש [[יראה]] ואהבת ה'{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק מ"ט|תניא פרק מ"ט]].}}. | ||
באופן אחר מבואר, שהתבוננות זו אינה עבור ה[[נפש האלוקית]], שגבוהה ממדריגת המלאכים, אלא עבור [[נפש הבהמית]] ששורשה הוא ב[[חיות הקודש]], ב[[פני שור]] שב[[מרכבה]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] נשא כח, ג, ובמקומות רבים.}}. על-ידי ההתבוננות בגדלות השם ובביטול המלאכים, נמשך מלמעלה אור האהבה העליונה גם בנפש הבהמית, שתעזוב את ה[[תאווה|תאוות]] הגשמיים, ותתכלל גם היא ב[[אש]] ה[[אהבה]] להשם. תוכן ההתבוננות המלאכים הוא, שהם [[התהוות|מתהווים]] רק מ[[ביטול האור למאור|הארה]] מ[[ספירת המלכות]], והמלכות עצמה מרוממת מהם, ואופן התהוותם הוא באופן של [[יש מאין]] - שהם תלויים כל הזמן במקורם, כמו [[אור השמש בשמש|זיו השמש שצריך תמיד את השמש]]. על-ידי התבוננות זו נעשה ה[[בירור]] לנפש הבהמית{{הערה|באריכות רבה ב[[המשך תרס"ו]] דיבור המתחיל "וילך איש מבית לוי", ובכמה מקומות.}}. | באופן אחר מבואר, שהתבוננות זו אינה עבור ה[[נפש האלוקית]], שגבוהה ממדריגת המלאכים, אלא עבור [[נפש הבהמית]] ששורשה הוא ב[[חיות הקודש]], ב[[פני שור]] שב[[מרכבה]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] נשא כח, ג, ובמקומות רבים.}}. על-ידי ההתבוננות בגדלות השם ובביטול המלאכים, נמשך מלמעלה אור האהבה העליונה גם בנפש הבהמית, שתעזוב את ה[[תאווה|תאוות]] הגשמיים, ותתכלל גם היא ב[[אש]] ה[[אהבה]] להשם. תוכן ההתבוננות המלאכים הוא, שהם [[התהוות|מתהווים]] רק מ[[ביטול האור למאור|הארה]] מ[[ספירת המלכות]], והמלכות עצמה מרוממת מהם, ואופן התהוותם הוא באופן של [[יש מאין]] - שהם תלויים כל הזמן במקורם, כמו [[אור השמש בשמש|זיו השמש שצריך תמיד את השמש]]. על-ידי התבוננות זו נעשה ה[[בירור]] לנפש הבהמית{{הערה|באריכות רבה ב[[המשך תרס"ו]] דיבור המתחיל "וילך איש מבית לוי", ובכמה מקומות.}}. | ||