יוסף חיים זוננפלד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:זוננפלד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זוננפלד]]
-הרב '''יוסף חיים זוננפלד''' ([[ו' בכסלו]] [[תר"ט]] – [[י"ט אדר]] [[תרצ"ב]]) - גאב"ד ורבה הראשון של [[העדה החרדית]]. היה בקשרי ידידות אמיצה וקשר מכתבים עם [[הרבי הריי"צ]], ופעל למען יהודי [[רוסיה]] בשליחותו. בעת ביקור הרבי הריי"צ ב[[ארץ הקודש]] נפגש עמו מספר פעמים.
+הרב '''יוסף חיים זוננפלד''' ([[ו' בכסלו]] [[תר"ט]] – [[י"ט באדר]] [[תרצ"ב]]) היה גאב"ד ורבה הראשון של [[העדה החרדית]]. היה בקשרי ידידות אמיצה וקשר מכתבים עם [[הרבי הריי"צ]], ופעל למען יהודי [[רוסיה]] בשליחותו. בעת ביקור הרבי הריי"צ ב[[ארץ הקודש]] נפגש עמו מספר פעמים.
 ==תולדות חיים==
-מוצאו היה ב[[עיירה]] וורבו בסלובקיה, בזמנו חלק מהממלכה ההונגרית, שם נולד בו' בכסלו ה'תר"ט התחנך אצל גדולי תורה שרחשו לו הערכה מרובה, ביניהם הכתב סופר, בנו של ה[[חת"ם סופר]]. הרב זוננפלד עמד בראש החוגים "היראים" הקנאים במחצית השנייה של המאה ה-19.
+מוצאו היה ב[[עיירה]] וורבו בסלובקיה, בזמנו חלק מהממלכה ההונגרית, שם נולד בו' בכסלו ה'תר"ט התחנך אצל גדולי תורה שרחשו לו הערכה מרובה, ביניהם ה[[כתב סופר]], בנו של ה[[חת"ם סופר]]. הרב זוננפלד עמד בראש החוגים "היראים" הקנאים במחצית השנייה של המאה ה-19.
-בה'[[תרל"ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב יהושע לייב דיסקין ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת ה'[[תרל"ח]] (1878) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה.
+בשנת ה'[[תרל"ג]] (1873) עלה ל[[ארץ ישראל]] יחד עם מורו, הרב אברהם שאג-צוובנר, תלמידו של החת"ם סופר, והשתכן ב[[העיר העתיקה (ירושלים)|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. הוא התקרב לרב [[יהושע לייב דיסקין]] ולבנו, ורכש עמדת השפעה ביישוב הישן. בין היתר ייסד את שכונת "בתי אונגרין". יחד עם הרב דיסקין הקים בשנת ה'[[תרל"ח]] (1878) את "בית הדין של החוגים היראים". השניים גם איחדו את כוללי ורשה והונגריה.
 הקים את [[העדה החרדית]] בשנת ה'[[תר"פ]], בגלל התנגדות חלק גדול מבין היהודים שומרי המצוות בירושלים למינוי של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]] שנבחר כרב הקהילה האשכנזית ב[[ירושלים]] בידי "הועד הכללי כנסת ישראל" שהיה קשור לרוב הרבנים ומוסדות התורה האשכנזיים בירושלים. הרב זוננפלד ותומכיו ראו במינוי זה כיוון השתלטות של התנועה הציונית על היהדות ב[[ארץ ישראל]]. בחודש [[אייר]] ה'תר"פ ארגונים ורבנים שתמכו בעדה החרדית הכתירו את הרב זוננפלד כרבה של ירושלים, ובין המכתירים נמצאו גם נציגי [[כולל חב"ד]] הרב [[משה הורנשטיין]] והרב [[יוסף לוי חגיז]], אך מאידך שלחו נציגי נכבדים מהמוסדות האשכנזיים בירושלים ב[[י' בכסלו]] תר"פ מכתב לרב קוק שבו הם מבקשים ממנו "להיענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים", בין החותמים היה גם נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן.
@@ שורה 72: / שורה 72: @@
 [[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]
 [[קטגוריה:אישים בירושלים]]
+[[קטגוריה:משפחת זוננפלד]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ט]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ב]]
-[[קטגוריה:משפחת זוננפלד]]