כתרין דמסאבותא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==כוחות הנפש הבהמית== | ==כוחות הנפש הבהמית== | ||
כמבואר בתחילת התניא, נטע ה' באדם שתי נפשות – אלוקית ובהמית. האלוקית בטלה לה' בתכלית ואילו הבהמית עיקרה הרגשת עצמו. וכשם שלנפש האלוקית ישנם עשר כוחות ושלושה לבושים, כך הדבר ביחס לבהמית, אלא שאצל האלוקית נאמר שכוחותיה משתלשלים מעשר '''הספירות''' הקדושות, ואילו ביחס לבהמית נאמר שם שכוחותיה כלולים מעשר '''כתרין''' דמסאבותא. וכמה ביאורים נאמרו בזה: | כמבואר בתחילת התניא, נטע ה' באדם שתי נפשות – אלוקית ובהמית. האלוקית בטלה לה' בתכלית ואילו הבהמית עיקרה הרגשת עצמו. וכשם שלנפש האלוקית ישנם עשר כוחות ושלושה לבושים, כך הדבר ביחס לבהמית, אלא שאצל האלוקית נאמר שכוחותיה משתלשלים מעשר '''הספירות''' הקדושות, ואילו ביחס לבהמית נאמר שם שכוחותיה כלולים מעשר '''כתרין''' דמסאבותא. וכמה ביאורים נאמרו בזה: | ||
==טעמים שנקראים "כתרים"== | ==טעמים שנקראים "כתרים"== | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
'''ד.''' עניינו של "כתר" הוא כידוע{{הערה|תו"א תולדות כ' ב, ועם ביאור וציונים באוה"ת בראשית כרך א' קנב א-ב.}} להיות ממוצע בין עולם לעולם{{הערה|דכשם שמלכות דאצילות נעשה כתר ועתיק לבריאה (דהיא הממוצע בין אצילות לבריאה), וכמו כן הוא בין כל עולם ועולם.}}, ולכן גם כוחותיה של קליפת נוגה נקראות "עשר כתרים" (דמסאבותא), על שם שהם ממוצעים בין קדושה לג' קליפות הטמאות{{הערה|באורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על תניא פרק ו'.}}. | '''ד.''' עניינו של "כתר" הוא כידוע{{הערה|תו"א תולדות כ' ב, ועם ביאור וציונים באוה"ת בראשית כרך א' קנב א-ב.}} להיות ממוצע בין עולם לעולם{{הערה|דכשם שמלכות דאצילות נעשה כתר ועתיק לבריאה (דהיא הממוצע בין אצילות לבריאה), וכמו כן הוא בין כל עולם ועולם.}}, ולכן גם כוחותיה של קליפת נוגה נקראות "עשר כתרים" (דמסאבותא), על שם שהם ממוצעים בין קדושה לג' קליפות הטמאות{{הערה|באורי ר' שמואל גרונם אסתרמן על תניא פרק ו'.}}. | ||
==דוקא אחד עשרה== | ==דוקא אחד עשרה== | ||