חסידות צ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(57 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חצרות}}
[[קובץ:מרדכי מצרנוביל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]]]]
[[קובץ:טשערנאביל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"רי טשרנוביל כיום. מימין: (ר"מ טברסקי{{הערת שוליים|בנו של האדמו"ר רבי ישעיה מטשרנוביל בורו פארק, וחתנו של אח אביו - האדמו"ר רבי מנחם נחום מטשרנוביל בא"י.}}), רבי ישעיה מטשרנוביל [[בורו פארק|ב"פ]], רבי מנחם נחום מטשרנוביל [[א"י]], ורבי חי יצחק מרחמסטריבקא ארה"ב.]]
[[קובץ:טשערנאביל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מאדמו"רי צ'רנוביל כיום. מימין: (ר"מ טברסקי{{הערה|בנו של האדמו"ר רבי ישעיה מצ'רנוביל בורו פארק, וחתנו של אח אביו - האדמו"ר רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בארץ ישראל.}}), רבי ישעיה מצ'רנוביל [[בורו פארק|ב"פ]], רבי מנחם נחום מצ'רנוביל [[ארץ ישראל]], ורבי חי יצחק מרחמסטריבקא ארצות הברית.]]
'''חסידות צ'רנוביל''', מתחילה בצדיק הקדוש רבי [[נחום מצ'רנוביל]] זצ"ל, תלמיד [[הבעל שם טוב]] וזקן תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], עליו מסופר כי [[אדמו"ר הזקן]] כאשר ראהו פעם ממרחק רעד מפחד ומיראה באמרו כי כאשר רבי נחום עובר - גם ממרחק - בכוחו להפיל פחד על כל רואיו. בנו רבי מרדכי, שנקרא גם בשם המגיד מצ'רנוביל.
{{מפנה|צ'רנוביל|עיר צ'רנוביל|צ'רנוביל (עיר)}}
 
'''חסידות [[צ'רנוביל]]''', היא שושלת המסתעפת בצדיק הקדוש רבי [[נחום מצ'רנוביל]], תלמיד [[הבעל שם טוב]] תלמידי [[המגיד ממעזריטש]], עליו מסופר כי [[אדמו"ר הזקן]] כאשר ראהו פעם ממרחק רעד מפחד ומיראה באמרו כי כאשר רבי נחום עובר - גם ממרחק - בכוחו להפיל פחד על כל רואיו. בנו רבי מרדכי, שנקרא גם בשם המגיד מצ'רנוביל.


== השידוך עם שושלת חב"ד ==
== השידוך עם שושלת חב"ד ==


את יחוסו של אדמו"ר הריי"צ לשושלת צ'רנוביל, הוא מתאר בעצמו במכתב<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=92 אגרות קודש ח"ב עמ' כ"ו]</REF>: כ"ק הרה"ק מטשערנאביל. בנו רבי מרדכי, היה חתן רבי אהרן הגדול מקרלין. בתו שרה. ונולדו להם שני בנים ובת אחת. הבנים: א)רבי אהרן. ב) הרה"ק ר' יעקב ישראל, בתם הרבנית חנה. אחרי מות אשתו הרבנית שרה, לקח את הרבנית פייגא. ונולדו להם הקדושים: א) רבי דוד טאלנער . ב) רבי משה מקאראטשוב. ג) רבי יוחנן ראחמיניסטריווקע. ד) רבי אברהם מטריסק. ה) רבי נחום מאקאראוער . ואו) רבי יצחק סקוירער. ושתי בנות. הרבנית מלכה. הרבנית שיינדיל.
את יחוסו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לשושלת צ'רנוביל, הוא מתאר בעצמו במכתב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=8b028c47-23c7-4419-9a1d-71d64c8f8ec9&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=92 אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו]}}:  
 
אאזמו"ר [[רבינו הזקן]]. בנו האדמו"ר האמצעי היו לו שני בנים, דודינו הזקנים הרה"ק ר' נחום. הרה"ק ר' ברוך, וששה בנות... האדמו"ר האמצעי. לקח לו לחתנים עבור בנותיו: א) הרבנית חיה מושקא את כ"ק [[הצמח צדק]], (ותולדות כ"ק בניו הוא מבואר וידוע). ב) הרבנית דבורה לאה נשאת לרבי יעקב ישראל. ונולדו להם בנים זכרים, אך כולם מתו בהיותם קטנים ובנותיו. א) אמי זקנתי חנה. ב) שרה פריידל. ג) סטערנא רחל. (והיא אם כ"ק אאזמו"ר מרדכי דובער מהארנסטייפל). ד) ברכה. ה) חישע. ו) הרבנית שרה (השניה) את הרה"ק והגאון המפורסם רבי אהרן משקלאוו. ונולדו להם א) אמי זקנתי הרבנית מרת רבקה. (אשת כ"ק אאזמו"ר [[מהר"ש]] מליובאוויטש). ב) הרבנית מרת גיטל. ג) הרב ר' שניאור זלמן.


אאזמו"ר הצמח צדק לקח עבור בנו אאזמו"ר רבי יוסף יצחק את כבוד אמי זקנתי הרבנית מרת חנה (בת אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר ישראל) הנ"ל והולידו שלשה בנים, א) הרה"ק הגאון הר"ר זלמן מרדכי. (ובהיותו בן י"ז שנה לוקח לראב"ד לעיר זיטאמיר). ב) הרה"ק [אהרן] אשר שניהם נסתלקו בחיי אביהם. ג) הרה"ק הר"ר נחום דובער (ממלא מקום אביו. באוורוטש פלך זיטאמיר. נסתלק בח' כסליו תרנ"ו) ושתי בנות, כבוד דודתי מרת שיינא ברכה תחיה לאוי״ט. וכבוד אמי מורתי הרבנית תחיה לאוי"ט.
{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=כ"ק הרה"ק מטשערנאביל. בנו רבי מרדכי, היה חתן רבי אהרן הגדול מקרלין. בתו שרה. ונולדו להם שני בנים ובת אחת. הבנים: א) רבי אהרן. ב) הרה"ק ר' יעקב ישראל, בתם הרבנית חנה. אחרי מות אשתו הרבנית שרה, לקח את הרבנית פייגא. ונולדו להם הקדושים: א) רבי דוד טאלנער. ב) רבי משה מקאראטשוב. ג) רבי יוחנן ראחמיניסטריווקע. ד) רבי אברהם מטריסק. ה) רבי נחום מאקאראוער. ואו) רבי יצחק סקוירער. ושתי בנות. הרבנית מלכה. הרבנית שיינדיל.  


== קשרי הריי"צ עם רבי יעקב ישראל מהורנסטייפל ==
אאזמו"ר [[רבינו הזקן]]. בנו ה[[אדמו"ר האמצעי]] היו לו שני בנים, דודינו הזקנים הרה"ק ר' נחום. הרה"ק ר' ברוך, וששה בנות... האדמו"ר האמצעי. לקח לו לחתנים עבור בנותיו: '''א)''' הרבנית חיה מושקא את כ"ק [[הצמח צדק]], (ותולדות כ"ק בניו הוא מבואר וידוע). '''ב)''' הרבנית דבורה לאה נשאת לרבי יעקב ישראל. ונולדו להם בנים זכרים, אך כולם מתו בהיותם קטנים ובנותיו: א) אמי זקנתי חנה. ב) שרה פריידל. ג) סטערנא רחל. (והיא אם כ"ק אאזמו"ר מרדכי דובער מהארנסטייפל). ד) ברכה. ה) חישע. '''ג)''' הרבנית שרה (השניה) את הרה"ק והגאון המפורסם רבי אהרן משקלאוו. ונולדו להם א) אמי זקנתי הרבנית מרת רבקה. (אשת כ"ק אאזמו"ר [[מהר"ש]] מליובאוויטש). ב) הרבנית מרת גיטל. ג) הרב ר' שניאור זלמן.
רבי '''יעקב ישראל טברסקי''', אדמו״ר מ'''הורנוסטייפל''' במילוואקי, היה בקשר עם הריי"צ, כאשר אנו רואים במכתב הבאה: מאמצע מ"ח תש״ה, בהם הריי"צ מכנהו בתוארים "כ"ק ש״ב ידידי הרה״צ גזע תרשישים משכיל על דבר טוב בעל מדות תרומיות ואי״א מוה״ר יעקב ישראל שליט״א". בתוך המכתב כותב לו הריי"צ: שלום וברכה! במענה על מכתבו, נהניתי לשמוע משלומו ואתענין לדעת ממצב בניהם ובנותיהם יחיו, הלוקחים הם חלק בעבודת החינוך הכשר, ובבקשה להודיעני בפרטיות בזה כי ישנה עבודה מרובה לעשותה בעזהי״ת."


[[אדמו"ר הריי"צ]] ממשיך ומספר לו במכתב על מצב ביראותו, מצב בריאותי עדיין לא הוטב, ובשבוע האחרונה נצטויתי מאת הפרופסרין לנוח מעבודה, ושלא לקבל אנשים לראיון, כי יש לי לא עלינו כאב לב הדורש מנוחה גמורה, והאפשר לנוח בשעה שצריכים לעבוד בעבודת הרבצת תורה ביראת שמים וחינוך הכשר פי עשרה ויותר מאשר לפני... ראה שם<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=fbbf5d49-d3d7-40b9-9adb-c87c64e793c1&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות הריי"צ]</REF>
אאזמו"ר הצמח צדק לקח עבור בנו אאזמו"ר רבי יוסף יצחק את כבוד אמי זקנתי הרבנית מרת חנה (בת אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר ישראל) הנ"ל והולידו שלשה בנים, א) הרה"ק הגאון הר"ר זלמן מרדכי. (ובהיותו בן י"ז שנה לוקח לראב"ד לעיר זיטאמיר). ב) הרה"ק [אהרן] אשר שניהם נסתלקו בחיי אביהם. ג) הרה"ק הר"ר נחום דובער (ממלא מקום אביו. באוורוטש פלך זיטאמיר. נסתלק בח' כסלו תרנ"ו) ושתי בנות, כבוד דודתי מרת שיינא ברכה תחיה לאוי"ט. וכבוד אמי מורתי הרבנית תחיה לאוי"ט.}}


הריי"צ גם היה בקשר עם רבי יוחנן טווערסקי ממונטריאל, האדמו״ר '''מטולנא'''.
===הקשר של רבי יעקב ישראל מהורנסטייפל עם הרבי הריי"צ===
[[קובץ:דוד 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של ר' דוד מרחאמסטריווקא (מי צדיק)]]
רבי '''יעקב ישראל טברסקי''', אדמו"ר מ'''הורנוסטייפל''' במילוואקי, היה בקשר עם הריי"צ, כאשר אנו רואים במכתב הבא מאמצע מ"ח [[תש"ה]], בהם הרבי הריי"צ מכנהו בתוארים: "כ"ק ש"ב ידידי הרב גזע תרשישים משכיל על דבר טוב בעל מדות תרומיות ואי"א מוהיעקב ישראל שליט"א".  
גם היה בקשר עם רבי מנחם נחום טברסקי מרחמיסטריווקא, ברבי יוחנן מרחמיםטריווקא אחי רבי יעקב יוסף
מטשערקאס, שהיה זקנו של הריי"צ.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=f081fc08-72de-48a4-91d1-44996fd61e0e&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות הריי"צ]</REF> אותו מכנה הריי"צ בתוארים הבאים: כבוד ש״ב הרה״צ המפורסם לשם ולתהלה בכל מרחבי תבל, בנן של קדושי עליון, גזע תרשישים קדש הקדשים, יראת ה' אוצרו, בעל מדות תרומיות כש״ת מוהרמנחם נחום שליט״א.


== רבי יוחנן מרחמסטריבקא והרבי ==
בתוך המכתב כותב לו הרבי הריי:
[[קובץ:רבי דוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מרחמסטריבקא שליט"א מקבל כוס של ברכה מהרבי]]
'''חסידות רחמסטריבקא''' הינה שושלת בת של שושלת צ'רנוביל. נוסדה על ידי רבי יוחנן מרחמסטריבקא, בנו של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], נפטר ד' [[ניסן]] [[תרנ"ה]].


בנו רבי מרדכי מרחמסטריבקא, כונה בפי אנשי ירושלים בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. בשנת [[תרס"ה]] עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הסתלק בשנת [[תר"פ]], כתוצאה מהתנפלות של ערבים בדרכו חזרה מ[[הכותל]].
:::''"שלום וברכה! במענה על מכתבו, נהניתי לשמוע משלומו ואתענין לדעת ממצב בניהם ובנותיהם יחיו, הלוקחים הם חלק בעבודת החינוך הכשר, ובבקשה להודיעני בפרטיות בזה כי ישנה עבודה מרובה לעשותה בעזהי"ת."


רבי '''יוחנן מרחמסטריבקא''' בדוד, עמד בקשר מכתבים עם הרבי<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1210&search=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות קודש ח"ד]</REF>, כן היה מודיע לו על שמחות שערך,<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/21/7888&search=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות קודש חכ"א]</REF>. נפטר בכ' כסלו [[תשמ"ב]].
[[אדמוהריי"צ]] ממשיך ומספר לו במכתב על מצב בריאותו:


== חסידות סקווירא ==
:::''מצב בריאותי עדיין לא הוטב, ובשבוע האחרונה נצטויתי מאת הפרופסרין לנוח מעבודה, ושלא לקבל אנשים לראיון, כי יש לי לא עלינו כאב לב הדורש מנוחה גמורה, והאפשר לנוח בשעה שצריכים לעבוד בעבודת הרבצת תורה ב[[יראת שמים]] וחינוך הכשר פי עשרה ויותר מאשר לפני... ראה שם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31605&hilite=fbbf5d49-d3d7-40b9-9adb-c87c64e793c1&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 אגרות הריי"צ]}}


כן היה בקשר עם רבי [[משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל]].


במעמד [[סיום הרמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]] הרב יוסף ישראל אייזנברגר חבר בד"צ דחסידי סקוויר ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא, דיבר על כך שבחג החנוכה הקרב נוהגים בהדלקת הנרות כדעת בית הלל ש"מוסיף והולך", וכן רואים בחגיגת סיום הרמב"ם שבכל שנה זהו "מוסיף והולך" והולך ומוסיף במשתתפים. ומכך לומדים גם לגבי ההתחלה המחודשת ברמב"ם שעליה להיות באופן של מוסיף והולך ואור עד שזה יאיר את כל העולם כולו, וכדברי הרמב"ם בסוף ספרו "ומלאה הארץ דעה את השם, כמים לים מכסים".<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]</REF>
==הדפסת ספרי צ'רנוביל==
בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]], נסע רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] האדמו"ר מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריבקא]] לחתונת [[נחמן יוסף טברסקי|בנו]] ב[[ניו יורק]], נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי והרבי קבלו בקירוב גדול. הרבי שאל אותו למה אין מדפיסים את התורות של אדמו"רי צ'רנוביל, וכאשר ענה שיש הוראה מהם שלא להדפיס, אמר לו הרבי: {{ציטוטון|אם כן אדרבא שידפיסו וילמדו, ואז יהיה לזה גם המעלה של מים גנובים ימתקו}}.  


במעמד סיום הרמב"ם בשנת [[תשס"ו]] הופיע הרב הגאון ר' אהרן גולדמינצר, דיין דקהילת סקווירא ושלוחו של האדמו"ר מסקווירא שליט"א. עמד בדבריו שכל אלו שלומדים רמב"ם יומי עושים רצונו של צדיק הדור. הזכות הזאת תעמוד לנו ובפרט בזמן האחרון שכלל ישראל עבר תקופה קשה במצב בארץ הקודש, שיהיו מכאן ולהבא כל העניינים כפי רצון התורה ונתברך בכתיבה וחתימה טובה ושנה טובה ומתוקה.<REF>[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527]</REF>
== גלריית תמונות ==
<gallery>


== קישורים חיצונים ==
קובץ:טריסק.jpg|אוהלו של רבי אברהם טווערסקי המגיד מטריסק
קובץ:סקוירא.jpg|רבי דוד טברסקי מסקוירא
קובץ:טשרנוביל.jpg|רבי מנחם נחום מצ'רנוביל
קובץ:טשרנוביל בורו פארק.jpg|רבי ישעיה מצ'רנוביל בורו פארק
קובץ:מנ מאקארוב.jpg|אחד מאדמו"רי מאקרוב
</gallery>


* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=92a8e038-55e3-4526-a15b-766debfc311b&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 קשרי הרבי עם האדמו״ר רבי מרדכי דובער טברסקי מהורנסטייפל.]
== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=92a8e038-55e3-4526-a15b-766debfc311b&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 קשרי הרבי עם האדמו״ר רבי מנחם נחום טברסקי מטולנא.]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=92a8e038-55e3-4526-a15b-766debfc311b&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 קשרי הרבי עם רבי מרדכי דובער טברסקי מהורנסטייפל] - אתר היברובוקס
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=ee5d3508-ef5a-4389-ab78-3c26b245c6be&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=45 רבי אברהם דוב ורבי דוד מרחמסטריבקא בהתכתבות עם הריי"צ אגרות קודש הריי"צ עמ' ח]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&hilite=92a8e038-55e3-4526-a15b-766debfc311b&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99 קשרי הרבי עם רבי מנחם נחום טברסקי מטולנא] - אתר היברובוקס
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=ee5d3508-ef5a-4389-ab78-3c26b245c6be&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=45 רבי אברהם דוב ורבי דוד מרחמסטריבקא בהתכתבות עם הריי"צ אגרות קודש הריי"צ עמ' ח] - אתר היברובוקס
* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=874&safaid=6 רבי משולם זוסיא מטשערנוביל] - אתר mytzadik
*הרב שלום דובער וולפא, '''[https://col.org.il/news/122867 השידוך המופלא בעריסה]''', הצדיקים לבית טשרנוביל וקשריהם עם רבותינו נשיאנו {{PDF}}{{COL}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חצרות]]
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]

גרסה אחרונה מ־19:20, 11 באפריל 2024

ציונו של רבי מרדכי מצ'רנוביל
חלק מאדמו"רי צ'רנוביל כיום. מימין: (ר"מ טברסקי[1]), רבי ישעיה מצ'רנוביל ב"פ, רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ארץ ישראל, ורבי חי יצחק מרחמסטריבקא ארצות הברית.

המונח "צ'רנוביל" מפנה לכאן. לערך העוסק בעיר צ'רנוביל, ראו צ'רנוביל (עיר).

חסידות צ'רנוביל, היא שושלת המסתעפת בצדיק הקדוש רבי נחום מצ'רנוביל, תלמיד הבעל שם טוב תלמידי המגיד ממעזריטש, עליו מסופר כי אדמו"ר הזקן כאשר ראהו פעם ממרחק רעד מפחד ומיראה באמרו כי כאשר רבי נחום עובר - גם ממרחק - בכוחו להפיל פחד על כל רואיו. בנו רבי מרדכי, שנקרא גם בשם המגיד מצ'רנוביל.

השידוך עם שושלת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

את יחוסו של אדמו"ר הריי"צ לשושלת צ'רנוביל, הוא מתאר בעצמו במכתב[2]:

כ"ק הרה"ק מטשערנאביל. בנו רבי מרדכי, היה חתן רבי אהרן הגדול מקרלין. בתו שרה. ונולדו להם שני בנים ובת אחת. הבנים: א) רבי אהרן. ב) הרה"ק ר' יעקב ישראל, בתם הרבנית חנה. אחרי מות אשתו הרבנית שרה, לקח את הרבנית פייגא. ונולדו להם הקדושים: א) רבי דוד טאלנער. ב) רבי משה מקאראטשוב. ג) רבי יוחנן ראחמיניסטריווקע. ד) רבי אברהם מטריסק. ה) רבי נחום מאקאראוער. ואו) רבי יצחק סקוירער. ושתי בנות. הרבנית מלכה. הרבנית שיינדיל.

אאזמו"ר רבינו הזקן. בנו האדמו"ר האמצעי היו לו שני בנים, דודינו הזקנים הרה"ק ר' נחום. הרה"ק ר' ברוך, וששה בנות... האדמו"ר האמצעי. לקח לו לחתנים עבור בנותיו: א) הרבנית חיה מושקא את כ"ק הצמח צדק, (ותולדות כ"ק בניו הוא מבואר וידוע). ב) הרבנית דבורה לאה נשאת לרבי יעקב ישראל. ונולדו להם בנים זכרים, אך כולם מתו בהיותם קטנים ובנותיו: א) אמי זקנתי חנה. ב) שרה פריידל. ג) סטערנא רחל. (והיא אם כ"ק אאזמו"ר מרדכי דובער מהארנסטייפל). ד) ברכה. ה) חישע. ג) הרבנית שרה (השניה) את הרה"ק והגאון המפורסם רבי אהרן משקלאוו. ונולדו להם א) אמי זקנתי הרבנית מרת רבקה. (אשת כ"ק אאזמו"ר מהר"ש מליובאוויטש). ב) הרבנית מרת גיטל. ג) הרב ר' שניאור זלמן.

אאזמו"ר הצמח צדק לקח עבור בנו אאזמו"ר רבי יוסף יצחק את כבוד אמי זקנתי הרבנית מרת חנה (בת אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר ישראל) הנ"ל והולידו שלשה בנים, א) הרה"ק הגאון הר"ר זלמן מרדכי. (ובהיותו בן י"ז שנה לוקח לראב"ד לעיר זיטאמיר). ב) הרה"ק [אהרן] אשר שניהם נסתלקו בחיי אביהם. ג) הרה"ק הר"ר נחום דובער (ממלא מקום אביו. באוורוטש פלך זיטאמיר. נסתלק בח' כסלו תרנ"ו) ושתי בנות, כבוד דודתי מרת שיינא ברכה תחיה לאוי"ט. וכבוד אמי מורתי הרבנית תחיה לאוי"ט.

הקשר של רבי יעקב ישראל מהורנסטייפל עם הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי יעקב ישראל טברסקי, אדמו"ר מהורנוסטייפל במילוואקי, היה בקשר עם הריי"צ, כאשר אנו רואים במכתב הבא מאמצע מ"ח תש"ה, בהם הרבי הריי"צ מכנהו בתוארים: "כ"ק ש"ב ידידי הרב גזע תרשישים משכיל על דבר טוב בעל מדות תרומיות ואי"א מוה"ר יעקב ישראל שליט"א".

בתוך המכתב כותב לו הרבי הריי"צ:

"שלום וברכה! במענה על מכתבו, נהניתי לשמוע משלומו ואתענין לדעת ממצב בניהם ובנותיהם יחיו, הלוקחים הם חלק בעבודת החינוך הכשר, ובבקשה להודיעני בפרטיות בזה כי ישנה עבודה מרובה לעשותה בעזהי"ת."

אדמו"ר הריי"צ ממשיך ומספר לו במכתב על מצב בריאותו:

מצב בריאותי עדיין לא הוטב, ובשבוע האחרונה נצטויתי מאת הפרופסרין לנוח מעבודה, ושלא לקבל אנשים לראיון, כי יש לי לא עלינו כאב לב הדורש מנוחה גמורה, והאפשר לנוח בשעה שצריכים לעבוד בעבודת הרבצת תורה ביראת שמים וחינוך הכשר פי עשרה ויותר מאשר לפני... ראה שם[3]

כן היה בקשר עם רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל.

הדפסת ספרי צ'רנוביל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש שבט תשל"ז, נסע רבי ישראל מרדכי טברסקי האדמו"ר מרחמסטריבקא לחתונת בנו בניו יורק, נכנס ליחידות אל הרבי והרבי קבלו בקירוב גדול. הרבי שאל אותו למה אין מדפיסים את התורות של אדמו"רי צ'רנוביל, וכאשר ענה שיש הוראה מהם שלא להדפיס, אמר לו הרבי: "אם כן אדרבא שידפיסו וילמדו, ואז יהיה לזה גם המעלה של מים גנובים ימתקו".

גלריית תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בנו של האדמו"ר רבי ישעיה מצ'רנוביל בורו פארק, וחתנו של אח אביו - האדמו"ר רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בארץ ישראל.
  2. אגרות קודש חלק ב' עמ' כ"ו
  3. אגרות הריי"צ
חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא