רבי אברהם אזולאי – הבדלי גרסאות
מ מענדל סופר העביר את הדף משתמש:מענדל סופר/טיוטה לשם רבי אברהם אזולאי בלי להשאיר הפניה: הערך מוכן |
מ ←שאר חיבוריו: תיקון קישור |
||
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''אברהם אזולאי''' (ה'ש"ל, 1570 – כ"ד בחשון ה'ת"ד, 1643) היה מגדולי ה[[תורת הקבלה|מקובלים]] בדורו, חי ופעל ב[[ארץ ישראל]]. תורתו וספריו מהווים יסודות בתורת ה[[תורת הקבלה|קבלה]] (וקבלת ה[[האר"י|אריז"ל]] בפרט) וה[[חסידות]]. | [[קובץ:חסד לאברהם.jpg|ממוזער|347x347 פיקסלים|שער הספר 'חסד לאברהם']] | ||
רבי '''אברהם אזולאי''' (ה'ש"ל, 1570 – [[כ"ד בחשוון|כ"ד בחשון]] ה'ת"ד, 1643), מחבר הספר 'חסד לאברהם', היה מגדולי ה[[תורת הקבלה|מקובלים]] בדורו, חי ופעל ב[[ארץ ישראל]]. תורתו וספריו מהווים יסודות בתורת ה[[תורת הקבלה|קבלה]] (וקבלת ה[[האר"י|אריז"ל]] בפרט) וה[[חסידות]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לרבי מרדכי אזולאי בפאס שב[[יהדות מרוקו|מרוקו]], למשפחה שעל פי המסורת מקורה בחבל קסטיליה שב[[ספרד]]. בשנת שס"ו (1606) לערך, בעקבות צרות שעברו יהודי פאס משכניהם המוסלמים, וכן רעב ומגפות, החליט לעלות לארץ ישראל. בדרכו ארצה, טבעה האונייה עם כתביו, אך הוא ניצל. כאות תודה לקב"ה החל לצייר מאז את חתימתו בצורת [[אוניה]]. | נולד לרבי מרדכי אזולאי בפאס שב[[יהדות מרוקו|מרוקו]], למשפחה שעל פי המסורת מקורה בחבל קסטיליה שב[[ספרד]]. בשנת שס"ו (1606) לערך, בעקבות צרות שעברו יהודי פאס משכניהם המוסלמים, וכן רעב ומגפות, החליט לעלות לארץ ישראל. בדרכו ארצה, טבעה האונייה עם כתביו, אך הוא ניצל. כאות תודה לקב"ה החל לצייר מאז את חתימתו בצורת [[אוניה]]. | ||
| שורה 6: | שורה 8: | ||
למד את תורת הקבלה אצל [[חיים ויטאל|רבי חיים ויטאל]], וגם עם בנו, [[רבי שמואל ויטאל]]. הושפע רבות גם מתורת הקבלה של [[משה קורדובירו|הרמ"ק]]. | למד את תורת הקבלה אצל [[חיים ויטאל|רבי חיים ויטאל]], וגם עם בנו, [[רבי שמואל ויטאל]]. הושפע רבות גם מתורת הקבלה של [[משה קורדובירו|הרמ"ק]]. | ||
==גילוי כתבי רבי חיים ויטאל== | ==גילוי כתבי רבי חיים ויטאל== | ||
רבי חיים ויטאל השאיר אחריו כתבים רבים (חלק גדול מהם היא תורת האריז"ל שנרשמה על ידו), אך ציווה למשפחתו לא לפרסמם ולקוברם יחד אתו. כעבור שנים הוציאו אותם רבי אברהם אזולאי ו[[יעקב צמח|רבי יעקב צמח]] משם, ע"י ייחודים | רבי חיים ויטאל השאיר אחריו כתבים רבים (חלק גדול מהם היא תורת האריז"ל שנרשמה על ידו), אך ציווה למשפחתו לא לפרסמם ולקוברם יחד אתו. כעבור שנים הוציאו אותם רבי אברהם אזולאי ו[[יעקב צמח|רבי יעקב צמח]] משם, ע"י ייחודים וקבלת רשות מהרח"ו{{הערה|ע"פ ההקדמה לספר [[אוצרות החיים]]}}. | ||
את הכתבים, שלאחר מכן נדפסו בסדרה '[[עץ חיים]]', ערך רבי יעקב צמח (שגם שילב חלקים מהם בספריו, ע"ע), אולם גם תורתו של רבי אברהם הושפעה מהם משמעותית. | את הכתבים, שלאחר מכן נדפסו בסדרה '[[עץ חיים]]', ערך רבי יעקב צמח (שגם שילב חלקים מהם בספריו, ע"ע), אולם גם תורתו של רבי אברהם הושפעה מהם משמעותית. | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
לגבי פטירתו מקובל הסיפור, שבשנת ה'ת"ד (1643) בא פחה מאיסטנבול לבקר ב[[חברון]] וב[[מערת המכפלה]]. כשהציץ פנימה למערה התת-קרקעית, נפלה חרבו היקרה לתוכה. הפחה הוריד אל המערה את משרתיו באמצעות חבלים, אולם הם מתו לפני שהספיקו להשיב את החרב. בשל כך גזר על היהודים להיכנס להוציא את החרב מהמערה. היהודים ערכו גורל, ורבי אברהם אזולאי נבחר לבצע את המשימה. הוא טבל ב[[מקווה]] ובמשך לילה שלם למד ועסק בקבלה. לקראת הבוקר ביקש מחבריו שיתפללו עליו שלא יאונה לו רע והלך למערה, שם קשרו אותו בחבל וירד פנימה. | לגבי פטירתו מקובל הסיפור, שבשנת ה'ת"ד (1643) בא פחה מאיסטנבול לבקר ב[[חברון]] וב[[מערת המכפלה]]. כשהציץ פנימה למערה התת-קרקעית, נפלה חרבו היקרה לתוכה. הפחה הוריד אל המערה את משרתיו באמצעות חבלים, אולם הם מתו לפני שהספיקו להשיב את החרב. בשל כך גזר על היהודים להיכנס להוציא את החרב מהמערה. היהודים ערכו גורל, ורבי אברהם אזולאי נבחר לבצע את המשימה. הוא טבל ב[[מקווה]] ובמשך לילה שלם למד ועסק בקבלה. לקראת הבוקר ביקש מחבריו שיתפללו עליו שלא יאונה לו רע והלך למערה, שם קשרו אותו בחבל וירד פנימה. | ||
| שורה 16: | שורה 20: | ||
רבי אברהם אזולאי הועלה מהמערה בחבלים, ושב לביתו שמח, וכל הלילה דרש בפני חבריו בקבלה. עם שחר טבל במקווה, לבש תכריכים, קרא "שמע ישראל", ונפטר. | רבי אברהם אזולאי הועלה מהמערה בחבלים, ושב לביתו שמח, וכל הלילה דרש בפני חבריו בקבלה. עם שחר טבל במקווה, לבש תכריכים, קרא "שמע ישראל", ונפטר. | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
===חסד לאברהם=== | ===חסד לאברהם=== | ||
הספר מבאר מושגים יסודיים ב[[שיטת החקירה|חקירה]] וב[[תורת הקבלה|קבלה]], בצורה פשוטה יחסית ושווה לכל נפש. ביאורים רבים בספרי הקבלה שאחריו נסמכים ומיוסדים על ביאוריו שם, וכמו כן מאמרים רבים בחסידות מיוסדים על העניינים המבוארים בו. | הספר מבאר מושגים יסודיים ב[[שיטת החקירה|חקירה]] וב[[תורת הקבלה|קבלה]], בצורה פשוטה יחסית ושווה לכל נפש. ביאורים רבים בספרי הקבלה שאחריו נסמכים ומיוסדים על ביאוריו שם, וכמו כן מאמרים רבים בחסידות מיוסדים על העניינים המבוארים בו. | ||
בין העניינים המבוארים בספר: סוד [[גלות|גלות השכינה]], תכלית [[ירידת הנשמה לגוף|ירידת הנשמה לעולם]], עניין ה[[צדיק|צדיקים]], עניין [[גן עדן]] ו[[ימות המשיח]]. מהם כמה עניינים הבולטים בביאורם בחסידות, כגון 'להכריח כי השכינה בתחתונים' (כותרת מעיין א' נהר ב') - דבר המבואר בהרחבה ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|פרק ל"ז בתניא]], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו|המשך תרס"ו]], המשך [[באתי לגני]], ועוד מקומות רבים. עניין נוסף המבואר בו הוא 'עניין האדם שנקרא [[עולם קטן]]' (מעיין רביעי נהר א') - שנזכר ומבואר פעמים רבות בדא"ח | בין העניינים המבוארים בספר: סוד [[גלות|גלות השכינה]], תכלית [[ירידת הנשמה לגוף|ירידת הנשמה לעולם]], עניין ה[[צדיק|צדיקים]], עניין [[גן עדן]] ו[[ימות המשיח]]. מהם כמה עניינים הבולטים בביאורם בחסידות, כגון 'להכריח כי השכינה בתחתונים' (כותרת מעיין א' נהר ב') - דבר המבואר בהרחבה ב[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|פרק ל"ז בתניא]], [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו|המשך תרס"ו]], המשך [[באתי לגני]], ועוד מקומות רבים. עניין נוסף המבואר בו הוא 'עניין האדם שנקרא [[עולם קטן]]' (מעיין רביעי נהר א') - שנזכר ומבואר פעמים רבות בדא"ח{{הערה|אף שלא מבואר כמעט בשום מקום בקבלה - ראה בנסמן במראי מקומות במקומות (בחסידות) בהם נזכר עניין זה.}}. | ||
===זהרי חמה=== | ===זהרי חמה=== | ||
עם הספרים 'אור החמה' ו'אור הלבנה' - הינם פירושיו והגהותיו ל[[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]]. פירוש זה הינו מהפירושים היסודיים והעיקריים ביותר לזוהר | עם הספרים 'אור החמה' ו'אור הלבנה' - הינם פירושיו והגהותיו ל[[זוהר (ספר)|ספר הזוהר]]. פירוש זה הינו מהפירושים היסודיים והעיקריים ביותר לזוהר בכלל, וע"פ תורת האריז"ל בפרט. | ||
מוזכר ומבואר בדרושים רבים בחסידות. | מוזכר ומבואר בדרושים רבים בחסידות. | ||
===שאר חיבוריו=== | ===שאר חיבוריו=== | ||
* '''אהבה בתענוגים''' - פירוש ל[[משנה]] | |||
* אהבה בתענוגים - פירוש ל[[משנה]] | * '''בעלי ברית אברם''' - פירוש ל[[תנ"ך]] | ||
* בעלי ברית אברם - פירוש ל[[תנ"ך]] | * '''הגהות על ה[[מרדכי יפה|לבוש]]''' | ||
* הגהות על ה[[לבוש]] | * '''כנף רננים''' - על [[כוונות האר"י]] | ||
* כנף רננים - על [[כוונות האר"י]] | * '''מעשה חושב''' - גם הוא על כוונות האר"י | ||
* מעשה חושב - גם הוא על כוונות האר"י | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*נכדו, [[חיים יוסף דוד אזולאי|רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א) | *נכדו, [[חיים יוסף דוד אזולאי|רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א) | ||
*תלמידו, רבי שלום בוזגלו - בעל ה'[[מקדש מלך (ספר)|מקדש מלך]]' | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* '''[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10012&CategoryID=1791 שיחת השבוע גיליון 1399 - שליחות במערה]''' | |||
{{מקובלים}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מקובלים]] | |||
[[קטגוריה:אישים בחברון]] | |||