רבי חיים ויטאל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{קשר חב"די}}
 [[קובץ:עח.png|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "[[עץ חיים]]", ספרו של רבי חיים ויטאל]]
 רבי '''חיים ויטאל''' ([[א' חשוון]] ה'ש"ג - [[ל' ניסן]] ה'ש"פ) היה [[קבלה|מקובל]] שחי ופעל ב[[צפת]], ב[[ירושלים]] וב[[דמשק]]. גדול תלמידיו של [[האר"י]] הקדוש, שקיבל מרבו את הסמכות הבלעדית לכתוב וללמד את תורתו. רבי חיים ערך את [[כתבי האר"י]] שמהם הגיעו לידינו הספרים [[עץ חיים]], [[פרי עץ חיים]], [[אוצרות חיים]], [[מבוא שערים]] ועוד. כמו כן כתב כמה חיבורים חשובים בעצמו. כתבי האר"י בעריכתו של רבי חיים הפכו לשיטה המרכזית בלימוד [[תורת הקבלה]], ועליהם מיוסדים חלקים עיקריים ב[[תורת החסידות]].
@@ שורה 12: / שורה 13: @@
 במשך שנה ועשרה חדשים בלבד למד רבי חיים אצל האר"י, ובפרק זמן קצר זה קיבל ממנו את כל שיטתו בקבלה. בתחילת לימודו אצל האר"י היה רבי חיים שוכח את לימודו, עד שלקח אותו רבו ל[[טבריה]] ונתן לו לשתות מים מ[[בארה של מרים]] שהתגלגל לים הכנרת, ומהם קיבל כח ל[[זיכרון]]{{הערה|פרי עץ חיים שער יז (הנהגת הלימוד) ד"ה כשהיה הרב ר' חיים. ועוד.}}, שבזכותו הצליח ללמוד סודות רבים כל כך בזמן קצר{{הערה|שם הגדולים בערך רבי חיים ויטאל.}}. בתורת החסידות מובא סיפור זה, ומבואר הקשר הפנימי בין בארה של מרים לבין כח הזיכרון{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/577/27/151.htm מאמרי אדמו"ר האמצעי הנחות - תקע"ז, ע' קנא]. ועוד.}}.
+===מתורתו===
+בספר כף החיים (סופר, סימן תרצה סעיף קטן יג) כתב וזו לשונו; מורנו הרב חיים ויטאל זיע"א היה רגיל לטבול בערב פורים כמו ערב הרגל. וילבש בגדי [[יום טוב]] מבערב, ולא כאותן שנוהגין ללבוש בבוקר [[פורים|יום פורים]], עד כאן לשונו.
 ===אחר הסתלקות האר"י===