תהלים צ"ט – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
</poem> | </poem> | ||
}} | }} | ||
'''תהלים צ"ט''' הוא המזמור ה-99 ב[[ | '''תהלים צ"ט''' הוא המזמור ה-99 ב[[תהלים|ספר תהלים]]. | ||
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הצ"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-98, ועד ליום ההולדת ה-99. | על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הצ"ט ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-98, ועד ליום ההולדת ה-99. | ||
==תוכן המזמור ומחברו== | ==תוכן המזמור ומחברו== | ||
ב[[ | ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור נאמר על [[מלחמת גוג ומגוג]]". | ||
כקודמיו, אף מזמור זה עוסק במלכות השם, והוא נכלל בנוסח תפילת [[קבלת שבת]] לפני אמירת הפיוט [[לכה דודי]]. | כקודמיו, אף מזמור זה עוסק במלכות השם, והוא נכלל בנוסח תפילת [[קבלת שבת]] לפני אמירת הפיוט [[לכה דודי]]. | ||
פסוקים ה' וט' מתוך המזמור נאמרים ב[[פסוקי דזמרה]], וכן ב[[הוצאת והכנסת ספר תורה|הוצאת ספר תורה]] בימות החול. | פסוקים ה' וט' מתוך המזמור נאמרים ב[[פסוקי דזמרה]], וכן ב[[הוצאת והכנסת ספר תורה|הוצאת ספר תורה]] בימות החול. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
*'''ועז מלך משפט אהב''' - יש שני סוגי לבושים כמו שרמוז בפסוק (בפרק צ"ג) "ה' מלך גאות לבש, לבש ה' עוז התאזר", האחד הוא הלבוש החיצוני - לבוש מלכות שבו יש 'גאות' על הנבראים, והלבוש השני הוא לבוש התורה שנקראת עוז, וקיומו של הלבוש החיצוני הוא על ידי הלבוש הפנימי, וזה מה שכתוב "ועז מלך משפט אהב" שהמלוכה היא על ידי העוז שהוא התורה{{הערה|שם=כי|ד"ה כי מראש צורים אראני ה'תשל"ח.}}. | *'''ועז מלך משפט אהב''' - יש שני סוגי לבושים כמו שרמוז בפסוק (בפרק צ"ג) "ה' מלך גאות לבש, לבש ה' עוז התאזר", האחד הוא הלבוש החיצוני - לבוש מלכות שבו יש 'גאות' על הנבראים, והלבוש השני הוא לבוש התורה שנקראת עוז, וקיומו של הלבוש החיצוני הוא על ידי הלבוש הפנימי, וזה מה שכתוב "ועז מלך משפט אהב" שהמלוכה היא על ידי העוז שהוא התורה{{הערה|שם=כי|ד"ה כי מראש צורים אראני ה'תשל"ח.}}. | ||
*'''אתה כוננת מישרים''' - ההנהגה של 'מישרים' היא ההנגה שלפנים משורת הדין, והנהגה זו אינה שייכת לעולם מצד עצמו, ודווקא ביעקב שהוא בחינת התפארת שמתכללים בו שני הקווים של "משפט וצדקה" - שייכת בחינה זו, וכפי שזה יהיה בגלוי ובשלימות בביאת משיח (התוכן של סיום המזמור){{הערה|שם=כי}}. | *'''אתה כוננת מישרים''' - ההנהגה של 'מישרים' היא ההנגה שלפנים משורת הדין, והנהגה זו אינה שייכת לעולם מצד עצמו, ודווקא ביעקב שהוא בחינת התפארת שמתכללים בו שני הקווים של "משפט וצדקה" - שייכת בחינה זו, וכפי שזה יהיה בגלוי ובשלימות בביאת משיח (התוכן של סיום המזמור){{הערה|שם=כי}}. | ||
*'''משפט וצדקה ביעקב אתה עשית''' - משמעות הפסוק היה שבשונה מחסד של אומות העולם שנותנים ממה שנותר להם 'מיותר', אצל יהודי ה'משפט' קודם לצדקה, שהאדם שופט את עצמו מה באמת נצרך ומוכרח עבורו ואם הוא ראוי לזה, והשאר נותן לעניני צדקה וחסד{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב | *'''משפט וצדקה ביעקב אתה עשית''' - משמעות הפסוק היה שבשונה מחסד של אומות העולם שנותנים ממה שנותר להם 'מיותר', אצל יהודי ה'משפט' קודם לצדקה, שהאדם שופט את עצמו מה באמת נצרך ומוכרח עבורו ואם הוא ראוי לזה, והשאר נותן לעניני צדקה וחסד{{הערה|שיחת שבת פרשת וישב [[תשי"ב]]. שיחת מוצאי זאת חנוכה [[תשמ"א]]. לקוטי שיחות חלק א' עמוד 131. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 275.}}. | ||
==בניגוני חב"ד== | ==בניגוני חב"ד== | ||