יעקב זכריה מסקליק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 {{דמות
 |שם = הרב יעקב זכריה מסקאליק
-|תמונה = הרב יעקב מסקאליק.png
+|תמונה = ר' יענקל מאסקאליק.png
 |כינוי = יענקל זוראוויצ'ער
 |תיאור= הרה"ח יעקב זכריה הלוי מסקאליק
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 |חתימה=ריז"ה}}
-הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. לאחר יציאת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] היה אחראי  את רוב החזקת היהדות במדינה, נאסר בשנת [[תרצ"ה]] הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג.
+הרב החסיד '''יעקב זכריה הלוי מסקאליק''', המכונה ר' '''יענקל זוראוויצ'ער'''{{הערה|נקרא כך על שם העיירה בה כיהן כרב [[זוראוויץ']]}} ([[שמחת תורה]] [[תרמ"ו]] - [[תרח"צ]]), היה מגדולי החסידים בברית המועצות, מהקבוצה הראשונה שלמדה ב[[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], היה ידוע כבעל אהבת ישראל עצומה, שימש תקופה כמזכיר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], והיה מעשרת המושבעים ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] [[מנין כריתת הברית|כרת איתם ברית]] למסור את נפשם "עד טיפת הדם האחרונה" על החזקת היהדות ב[[רוסיה]]. לאחר יציאת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]] מ[[רוסיה]] היה אחראי על רוב החזקת היהדות במדינה, נאסר בשנת [[תרצ"ה]] הוגלה ונעלמו עקבותיו, ויש עדות שנהרג.
 ==תולדות חיים==
 נולד ב[[שמחת תורה]]{{הערה|התאריך נלמד מדבריו שאמר בעת שנפגש עם בני משפחתו לפני העברתו מבית המאסר לעיר גלותו שיום זה שמח"ת הוא יום הולדתי.}} [[תרמ"ו]], בעיירה [[שצעדרין]], לאביו הרב זאב וואלף הלוי מסקאליק ואימו מרת יהודית.
-בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד עליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.
+בעת שהיה מה[[תמים|'תמימים']] המבוגרים ב'[[תומכי תמימים]]', ניתן לו הכינוי ה'מאמע (אמא) של התמימים', היות והיה דואג לכל בחור שהיה חולה, מכין לו כוס תה, דייסא, מצעים נוחים וכו'. העיד<ref>[https://chabadlibrary.org/books/5302040005 זכרון לבני ישראל פרק ג']</ref> עליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהיה אז מהבחורים הצעירים בליובאוויטש) שכאשר הוא היה חולה, ר' יענקל דאג לו מאוד.
+היה תקופה חברותא של ר' איצ'ה דער מתמיד.
 היה בעל אהבת ישראל עצומה, הרבי הרש"ב התבטא עליו, שהוא בדוגמת רבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] בדורו.
 ==רב בז'וראוויץ==
-בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ', אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]].
+בשנת [[תרע"א]] נשלח ר' יענקל על ידי [[הרבי הרש"ב]] להיות רב בעיירה זוראוויץ'<ref>[https://chabadlibrary.org/books/5302040008 זכרון לבני ישראל פרק ו' הערה נו]</ref>. אך רוב זמנו לא היה בעיירה עקב כך שעסק ב[[שליח]]ויות של הרבי ב[[מסירות נפש]].
 מספרים שבגלל העדרותו הרבה, חשבו התושבים לפטרו ממשרתו בתור [[רב]], אך כיון שהוא כמעט ולא היה בעיירה, הם אף לא מצאו אותו כדי לפטרו...
@@ שורה 40: / שורה 42: @@
 פעם התבטא עליו ר' ניסן נמנוב: <nowiki>''</nowiki>בהחלט ניתן לומר בלב שלם, כשם שאמרו חז<nowiki>''</nowiki>ל על אברהם אבינו 'קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה', כך 'קיים ר' יעקב זוראביצ'ער את המבצעים עד שלא ניתנו מכ<nowiki>''</nowiki>ק אדמו<nowiki>''</nowiki>ר שליט<nowiki>''</nowiki>א<nowiki>''</nowiki>.
-בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהילים: "רכב אלוקים רבותים".}}.
+בהתוועדות חג הפורים תרפ"ו שיבח אותו אדמו"ר הריי"צ על ה[[חיידר]] שהקים בו לומדים 222 ילדים, אך דחק בו לפתוח אותם עוד יותר ואמר לו: "'''רכ"ב''' זה טוב, אבל '''ריבותי"ם''' זה טוב עוד יותר"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/6006e3ce112fb_1611064270.pdf רשימת הדברים מההתוועדות]. על יסוד לשון הפסוק בתהלים: "רכב אלוקים רבותים".}}.
-וב[[התוועדות חסידית|פארבריינגען]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י“ט כסלו]] בשנה שאחרי אמר הרבי הריי“צ: ”מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והרי“ז הלוי אל יסתפק במה שג‘ מאות ילדים לומדים שמה וע“ז יאמר די. רק בכל ג‘ חצירות יהיה ביהכ“נ וחדר, ובמקום ג‘ מאות תלמידים יהיו ג‘ אלפים“.
+וב[[התוועדות חסידית|פארבריינגען]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י“ט כסלו]] בשנה שאחרי אמר הרבי הריי“צ: ”מאסקווע היא כעת עיר ואם בישראל, והר"י הלוי אל יסתפק במה שג‘ מאות ילדים לומדים שמה וע“ז יאמר די. רק בכל ג‘ חצירות יהיה ביהכ“נ וחדר, ובמקום ג‘ מאות תלמידים יהיו ג‘ אלפים“.
 ר' יענקל היה מהעשרה שהרבי הריי"צ [[מניין כריתת הברית|כרת עימם ברית]] שילכו אחריו בשליחויות וכו' באש ובמים.
@@ שורה 48: / שורה 50: @@
 במשך (בערך) כשישה שבועות בשלהי קיץ [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר הרבי [[הריי"צ]], שהיה אז ב[[מלחובקה]].
-אחרי יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה היה ר' יעקב שניהל את רוב עבודת החזקת היהדות ברוסיה{{הערת שוליים|כך כותה הרב שלום בער לוין בספרו '‘תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית":
+אחרי יציאת הרבי הריי"צ מרוסיה היה ר' יעקב שניהל את רוב עבודת החזקת היהדות ברוסיה{{הערה|כך כותב הרב שלום בער לוין בספרו '‘תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית":
 את עבודת חיזוק היהדות ברוסיה המשיך רבנו גם אחר צאתו את המדינה. וזאת על-ידי שליחיו הנועזים, שעל פי הוראותיו היו נוסעים מעיר לעיר לייסד חדרים, ישיבות, מקוואות ושאר מוסדות הדת, שכולם ירדו באותה שעה למחתרת. אחד המיוחד שהתמסר לעבודה זו (אחרי מאסרו של השליח הרב ר' בן ציון שם טוב בשנת תרפ''ז, ואחר בריחתו של הרב ר' שמחה גורודצקי - היה הרב יעקב זכריה מאסקאליק מזורביץ‘. אחר צאת רבנו מרוסיה ניהל הוא את עיקרה של עבודה זו".}}.
@@ שורה 59: / שורה 61: @@
 ==המאסר==
-[[קובץ:יעקב מסקאליק חקירה.png|ממוזער|273x273 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]]
+[[קובץ:ר' יענקל זוראוויטשער.png|ממוזער|301x301 פיקסלים|ר' יעקב מאסקליק בתמונה שצולמה בעת מעצרו. מתוך תיק החקירה.]]
-היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]]
+היה בין ה'מבוקשים' של הנ.ק.וו.ד. ניסו לעוצרו פעמים רבות, אך בכל פעם שבאו לעוצרו הוא הוכיח להם שאין לו שום קשר למי שהם מחפשים, עד שנאסר ב[[מאסרי חסידים ברוסיה הסובייטית#גל המעצרים הראשון - אלול תרצ"ה|גל המאסרים במוסקבה בשנת]] [[תרצ"ה]].
+מסופר שהמתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואותו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מנחם מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]].
-המתינו לו מחוץ לביתו עם תמונה שלו, ובאותו זמן באחד החידרים נתן הרב עונש לתלמיד אחד, ואתו תלמיד יצא החוצה בעצבים ואמר להם שמי שהם מחפשים זה ר' יענקל. ועצרו את ר' יענקל והגלו אותו ל[[קזחסטן]] ביחד עם ר' [[שלמה מטוסוב]], ר' [[מאיר אבצן]], ר' [[חיים אלעזר גורליק]], ר' [[מנחם מענדל גורליק]] ור' [[יצחק גולדין]].
+וכך אמר ר' שלמה מטוסוב: ..גם מהגדולים וזקני החסידים לא הצליחו ללכוד אף אחד, ואפילו "הלויתן" הגדול שכ"כ רדפו אחריו, הרה"ח אברהם דרייזין. חוץ מ"יחיד מומחה" הרה"ח "ר' יעקב משלם", ששילם החוב הגדול בשביל כולם. רק הצליחו ללכוד איזה "שועלים קטנים". שמסופקני הרבה אם היו ברשימת המבוקשים שחיפשו אחריהם. רק ש"זכו בגורל" להיות "שעירים לכפר על אחרים", ונשלחו לארץ גזירה. וגם זכותם וצדקתם עומדת ותעמוד לעד. כי נפלו קרבן "תמורה", והי' הוא ותמורתו יהי' קדש<nowiki>''</nowiki>.
-מסופר שבאחד מהפעמים שהעבירו את החסידים המואשמים מהמעצר למעצר אחר - היה זה בשמח<nowiki>''</nowiki>ת. הם חיכו ברחבה שליד בניין המעצר כדי שיבוא כלי רכב לקחת אותם לגלות. כולם היו שבורים ורצוצים ואילו ר' יענקל אמר להם: <nowiki>''</nowiki>היינט ס‘איז דאך שמח“ת! מ‘דארף זיין בשמחה“! הרי היום זה שמח<nowiki>''</nowiki>ת וצריך להיות בשמחה! הוא קם ויצא בריקוד יחד עם החברים. השוטרים שהיו במקום היו בטוחים שכנראה השתבשה עליהם דעתם ולכן לא הפריעו להם בריקודים, כאשר בעצם היתה זו השמחה של [[שמחת תורה|שמח<nowiki>''</nowiki>ת]].
+מסופר שבאחד מהפעמים שהעבירו את החסידים המואשמים מהמעצר למעצר אחר - היה זה בשמח<nowiki>''</nowiki>ת. הם חיכו ברחבה שליד בניין המעצר כדי שיבוא כלי רכב לקחת אותם לגלות. כולם היו שבורים ורצוצים ואילו ר' יענקל אמר להם: <nowiki>''</nowiki>היינט איז דאך שמח“ת! מ‘דארף זיין בשמחה“! הרי היום זה שמח<nowiki>''</nowiki>ת וצריך להיות בשמחה! הוא קם ויצא בריקוד יחד עם החברים. השוטרים שהיו במקום היו בטוחים שכנראה השתבשה עליהם דעתם ולכן לא הפריעו להם בריקודים, כאשר בעצם היתה זו השמחה של [[שמחת תורה|שמח<nowiki>''</nowiki>ת]].
 היו שולחים לו דפים של [[דא"ח]] בתוך ספרי קריאה ברוסית, באחת הפעמים כשהוא עסוק בלימוד דא"ח, תפס אותו השומר והוא הופרד מחבריו.
@@ שורה 71: / שורה 75: @@
 בתקופת הגלות ב[[קזחסטן]], ראו אותו החסידים מובל במכונית פתוחה בלי גג. כמה ימים לאחר מכן סיפרה אחת הגויות שעבדה שם, שהוא נהרג ביריה על [[קידוש ה']], היה זה בקיץ [[תרח"צ]].
-מסופר שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'".
+סיפר ר' [[מרדכי קוזלינר|מוט'ל קוזלינר]] שטרם הריגתו, רקד ר' יענקל ואמר: "רוצחים אותי על ששמרתי שבת, ועל שמלתי את בני וכו'"{{הערה|מפי הרב יששכר דוד קלויזנר}}.
 == כ"ד טבת ==
@@ שורה 96: / שורה 100: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://77012.blogspot.com/2025/06/blog-post_38.html תפילת 'וותיקין' ובזמנה או תפילה באריכות? הרבי הריי"צ במשל מופלא לחסיד ר' יעקב זכריה מסקליק]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25101&pgnum=1 '''בטאון חב"ד גיליון 10''']
 *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zilberstrom-Katan%20%20Shevat%2025%2C%205777.pdf הושיבני במחשכים . . כי אליך נשאתי נפשי]''', לקט אגרות ומכתבים ששיגר לידידיו - בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחת זילברשטרום, שבט תשע"ז
 *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chen-Greenberg%20-%20Teves%2017%2C%205782.pdf זכרונות נכדו הרה"ח הרה"ת ר' שלמה גאלפערין]''', בתוך [[תשורה]] מנישואי משפחות נכדיו חן-גרינברג, טבת תשפ"ב
@@ שורה 111: / שורה 117: @@
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
 [[קטגוריה:מניין כריתת הברית]]
+[[en:Yaakov Zechariah of Skalik]]