סיפור יציאת מצרים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (24 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סיפור יציאת מצרים''' הינה מצווה מה[[תורה]], לספר ב[[יציאת מצרים]] ב[[ליל הסדר]]. | '''סיפור יציאת מצרים''' הינה מצווה מה[[תורה]], לספר ב[[יציאת מצרים]] ב[[ליל הסדר]]. | ||
== גדר המצווה == | |||
במצוות [[ליל הסדר]] ישנם שני חיובים כלליים לזכר יציאת מצרים, המצוה שבדיבור - ספור ביציאת מצרים, והמצוות שבמעשה - פסח מצה ומרור. | |||
תוכן שניהם הוא להודיע גאולתנו וחירותנו, הן על ידי ספור ב[[יציאת מצרים]] ב[[דיבור]], והן על ידי המעשה בלילה זה - אכילת [[קרבן פסח|פסח]], [[מצה]], ו[[מרור]]. | |||
כשם גדר סיפור יציאת מצרים בדיבור והנהגת חירות | == מתחיל בגנות ומסיים בשבח == | ||
שאבותינו היו עבדים | |||
שעבדות וגאולה זו שייכת להאדם עצמו, | כשם שבסיפור [[יציאת מצרים]] בדיבור, צריך להתחיל בגנות, "מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשה לנו ובחירותינו" - על דרך זה הוא גם בזכר לחירות שבמעשי לילה זה, שצריך להדגיש בו את גודל העבדות והשעבוד שממנו הייתה הגאולה, ולכן צריך להיות גם אכילת מרור "על שם שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים", שרק על ידי זה קיום המצות של החירות בפסח ואכילת מצה הוא בשלימות. | ||
שעבדים היינו לפרעה . . בנסים . . שנעשו | גדר סיפור [[יציאת מצרים]] בדיבור והנהגת חירות שב[[מעשה]], אינם רק לזכר שאבותינו היו עבדים ונגאלו, אלא שעבדות וגאולה זו שייכת להאדם עצמו כעת שקורא את ההגדה, וכמו בסיפור ב[[יציאת מצרים]] '''מתחיל''' ומודיע שעבדים היינו לפרעה.. בנסים.. שנעשו לנו ובחירותינו", על דרך זה הוא בחירות שבמעשה, כמו שאיתא ה[[רמב"ם]] ד"חייב אדם להראות את עצמו כאילו '''הוא בעצמו''' יצא עתה משעבוד מצרים כו' ועל דבר זה צוה [[הקב"ה]] בתורה "וזכרת כי עבד היית" כלומר כאילו אתה בעצמך הייה עבד ויצאת לחירות ונפדית".{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=61 עמ' 48].}} | ||
לנו | |||
שבמעשה, | ==בתורת הרבי== | ||
להראות את עצמו כאילו '''הוא בעצמו''' יצא | ב[[הגדה של פסח]] שכתב הרבי לפני הנשיאות, שואל הרבי מה ההבדל בין מצווה זו למצוות זכירת [[יציאת מצרים]] בכל יום, ומביא 6 חילוקים ונפקא מינות הלכתיות בין 2 המצוות. | ||
עתה משעבוד מצרים | |||
צוה [[הקב"ה]] בתורה וזכרת כי עבד | |||
היית כלומר כאילו אתה בעצמך הייה | |||
עבד ויצאת לחירות | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] [[קטגוריה: | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] [[קטגוריה:ליל הסדר]] | |||
{{פסח}} | |||
גרסה אחרונה מ־05:56, 20 בדצמבר 2020
סיפור יציאת מצרים הינה מצווה מהתורה, לספר ביציאת מצרים בליל הסדר.
גדר המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במצוות ליל הסדר ישנם שני חיובים כלליים לזכר יציאת מצרים, המצוה שבדיבור - ספור ביציאת מצרים, והמצוות שבמעשה - פסח מצה ומרור.
תוכן שניהם הוא להודיע גאולתנו וחירותנו, הן על ידי ספור ביציאת מצרים בדיבור, והן על ידי המעשה בלילה זה - אכילת פסח, מצה, ומרור.
מתחיל בגנות ומסיים בשבח[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשם שבסיפור יציאת מצרים בדיבור, צריך להתחיל בגנות, "מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשה לנו ובחירותינו" - על דרך זה הוא גם בזכר לחירות שבמעשי לילה זה, שצריך להדגיש בו את גודל העבדות והשעבוד שממנו הייתה הגאולה, ולכן צריך להיות גם אכילת מרור "על שם שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים", שרק על ידי זה קיום המצות של החירות בפסח ואכילת מצה הוא בשלימות.
גדר סיפור יציאת מצרים בדיבור והנהגת חירות שבמעשה, אינם רק לזכר שאבותינו היו עבדים ונגאלו, אלא שעבדות וגאולה זו שייכת להאדם עצמו כעת שקורא את ההגדה, וכמו בסיפור ביציאת מצרים מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה.. בנסים.. שנעשו לנו ובחירותינו", על דרך זה הוא בחירות שבמעשה, כמו שאיתא הרמב"ם ד"חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים כו' ועל דבר זה צוה הקב"ה בתורה "וזכרת כי עבד היית" כלומר כאילו אתה בעצמך הייה עבד ויצאת לחירות ונפדית".[1]
בתורת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהגדה של פסח שכתב הרבי לפני הנשיאות, שואל הרבי מה ההבדל בין מצווה זו למצוות זכירת יציאת מצרים בכל יום, ומביא 6 חילוקים ונפקא מינות הלכתיות בין 2 המצוות.
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ב עמ' 48.