לדלג לתוכן

שלום הבלין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
תולדות חיים: תיקנתי טעות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
{{אין תמונה}}
הרב '''שלום הבלין''' ([[תרס"ו]]-[[ב' אדר]] [[תשל"ב]]), היה חבר קהילות חב"ד ב[[ירושלים]] וב[[תל אביב]], ובמשך תקופה היה אחראי מטעם אביו על המבנה של תורת אמת ברחוב הים בתל אביב, ששימש כתלמוד תורה.
הרב '''שלום הבלין''' ([[תרס"ו]]-[[ב' אדר]] [[תשל"ב]]), היה חבר קהילות חב"ד ב[[ירושלים]] וב[[תל אביב]], ובמשך תקופה המבנה של תורת אמת ברחוב הים בתל אביב, ששימש כתלמוד תורה, היה רשום על שמו באופן פרטי ולא כמקובל במוסדות ציבוריים על שם התנועה והעומד בראשה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ו]] ברוסיה, לאביו הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מחשובי החסידים של אדמו"ר הרש"ב, ולאמו מרת שיינא יפה רחל. בילדותו עלה עם הוריו לארץ הקודש, והתיישבו בחברון בה אביו הקים את ישיבת תורת אמת על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב.
נולד בשנת [[תרס"ו]] ברוסיה, לאביו הרב [[שלמה זלמן הבלין]], מחשובי החסידים של אדמו"ר הרש"ב, ולאמו מרת שיינא יפה רחל. בילדותו עלה עם הוריו לארץ הקודש, והתיישבו בחברון בה אביו הקים את ישיבת תורת אמת על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב.


במשך תקופה היה אחראי מטעם אביו על המבנה של תורת אמת ברחוב הים בתל אביב, ששימש כתלמוד תורה{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק לד}}.
בעודו בחור המבנה של תורת אמת ברחוב הים בתל אביב, ששימש כתלמוד תורה היה רשום על שמו באופן פרטי ולא כמקובל במוסדות ציבוריים על שם התנועה והעומד בראשה.
{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק לד}}.


בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת תרפ"ט עם רעייתו מרת רינה (ריינא) דבורה, בת החסיד ר' [[אליהו מיכל היילפרין]]{{הערה|כמנהג הימים ההם, החתונה התקיימה בערב שבת, יום שישי ג' אדר שני בשעה 15:00 אחר הצהריים בבית הורי הכלה בשכונת בית ישראל, ואפילו הזמנות פרטיות לא נשלחו, כשהמחותנים הסתפקו בפרסום ידיעה בעיתונות. דואר היום מתאריך 15 במרץ 1929.}} והזיווג לא עלה יפה{{הערה|1=ראו בספר [https://drive.google.com/file/d/1URxMNlWOE0_wIZAyZwbh2f2R3MyE00mv/view המשפיע עמוד שח ואילך], מכתבי עידוד מאביו בנושא זה.}}, ובני הזוג התגרשו.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת תרפ"ט עם רעייתו מרת דבורה ריינא , בת החסיד ר' [[אליהו מיכל היילפרין]]{{הערה|כמנהג הימים ההם, החתונה התקיימה בערב שבת, יום שישי ג' אדר שני בשעה 15:00 אחר הצהריים בבית הורי הכלה בשכונת בית ישראל, ואפילו הזמנות פרטיות לא נשלחו, כשהמחותנים הסתפקו בפרסום ידיעה בעיתונות. דואר היום מתאריך 15 במרץ 1929.}} והזיווג לא עלה יפה{{הערה|1=ראו בספר [https://drive.google.com/file/d/1URxMNlWOE0_wIZAyZwbh2f2R3MyE00mv/view המשפיע עמוד שח ואילך], מכתבי עידוד מאביו בנושא זה.}}, ובני הזוג התגרשו.


לאחר שבילה רוב חייו בשקידה על התורה והעבודה, נסיבות החיים אילצו אותו לשלוח ידו במסחר לצרכי פרנסה, ואף בשנים אלו לא פסק מיגיעתו בתורה.
לאחר שבילה רוב חייו בשקידה על התורה והעבודה, נסיבות החיים אילצו אותו לשלוח ידו במסחר לצרכי פרנסה, ואף בשנים אלו לא פסק מיגיעתו בתורה.


לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בני משפחת הבלין סירבו לרשום את הישיבה על שם תנועת ליובאוויטש בראשות הרבי, כפי שנהוג בכלל מוסדות חב"ד. בעיות אלו הובילו לבסוף לדין תורה שהפקיע את הנהלת מוסדות תורת אמת מידי משפחת הבלין. אף שהיה מדובר באחיו, ולא בסכסוך ישיר שלו עם שאר החסידים, גרם הדבר באופן עקיף להתרחקות מסויימת שלו מעדת חסידי חב"ד.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בני משפחת הבלין סירבו לבקשת והוראת הרבי, לרשום את הישיבה על שם תנועת ליובאוויטש בראשות הרבי, כפי שנהוג בכלל מוסדות חב"ד. בעיות אלו הובילו לבסוף לדין תורה שהדיח את הנדל הבלין מהנהלת מוסדות תורת אמת. אף שהיה מדובר באחיו, ולא בסכסוך ישיר שלו עם שאר החסידים, גרם הדבר להתרחקות מסויימת שלו ושל בני משפחתו מעדת חסידי חב"ד.


נפטר בגיל 66 ב[[ב' אדר]] [[תשל"ב]] ונטמן בבית העלמין הר הזיתים בירושלים. על מצבתו נחקק: ""פ"נ איש ישר דרך ומעולה במעשים כל ימיו עסק בתורה בחסידות ועבודת ה' ונהנה מיגיעו מוהר"ר שלום בן הגאון החסיד רבינו שלמה זלמן זצ"ל הבלין".
נפטר בגיל 66 ב[[ב' אדר]] [[תשל"ב]] ונטמן בבית העלמין הר הזיתים בירושלים. על מצבתו נחקק: "פ"נ איש ישר דרך ומעולה במעשים כל ימיו עסק בתורה בחסידות ועבודת ה' ונהנה מיגיעו מוהר"ר שלום בן הגאון החסיד רבינו שלמה זלמן זצ"ל הבלין".


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, חוקר התלמוד הרב '''שלמה זלמן הבלין''', מחבר ספר 'המשפיע' על זקנו המשפיע וראש הישיבה הרב שלמה זלמן הבלין
*בנו, חוקר התלמוד פרופסור הרב '''שלמה זלמן הבלין''', מחבר ספר 'המשפיע' על זקנו המשפיע וראש הישיבה הרב שלמה זלמן הבלין
*בנו, ר' צבי אליעזר הבלין
*בנו, ר' צבי אליעזר הבלין



גרסה אחרונה מ־09:05, 2 במרץ 2025

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב שלום הבלין (תרס"ו-ב' אדר תשל"ב), היה חבר קהילות חב"ד בירושלים ובתל אביב, ובמשך תקופה המבנה של תורת אמת ברחוב הים בתל אביב, ששימש כתלמוד תורה, היה רשום על שמו באופן פרטי ולא כמקובל במוסדות ציבוריים על שם התנועה והעומד בראשה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרס"ו ברוסיה, לאביו הרב שלמה זלמן הבלין, מחשובי החסידים של אדמו"ר הרש"ב, ולאמו מרת שיינא יפה רחל. בילדותו עלה עם הוריו לארץ הקודש, והתיישבו בחברון בה אביו הקים את ישיבת תורת אמת על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב.

בעודו בחור המבנה של תורת אמת ברחוב הים בתל אביב, ששימש כתלמוד תורה היה רשום על שמו באופן פרטי ולא כמקובל במוסדות ציבוריים על שם התנועה והעומד בראשה. [1].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בשנת תרפ"ט עם רעייתו מרת דבורה ריינא , בת החסיד ר' אליהו מיכל היילפרין[2] והזיווג לא עלה יפה[3], ובני הזוג התגרשו.

לאחר שבילה רוב חייו בשקידה על התורה והעבודה, נסיבות החיים אילצו אותו לשלוח ידו במסחר לצרכי פרנסה, ואף בשנים אלו לא פסק מיגיעתו בתורה.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ בני משפחת הבלין סירבו לבקשת והוראת הרבי, לרשום את הישיבה על שם תנועת ליובאוויטש בראשות הרבי, כפי שנהוג בכלל מוסדות חב"ד. בעיות אלו הובילו לבסוף לדין תורה שהדיח את הנדל הבלין מהנהלת מוסדות תורת אמת. אף שהיה מדובר באחיו, ולא בסכסוך ישיר שלו עם שאר החסידים, גרם הדבר להתרחקות מסויימת שלו ושל בני משפחתו מעדת חסידי חב"ד.

נפטר בגיל 66 בב' אדר תשל"ב ונטמן בבית העלמין הר הזיתים בירושלים. על מצבתו נחקק: "פ"נ איש ישר דרך ומעולה במעשים כל ימיו עסק בתורה בחסידות ועבודת ה' ונהנה מיגיעו מוהר"ר שלום בן הגאון החסיד רבינו שלמה זלמן זצ"ל הבלין".

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, חוקר התלמוד פרופסור הרב שלמה זלמן הבלין, מחבר ספר 'המשפיע' על זקנו המשפיע וראש הישיבה הרב שלמה זלמן הבלין
  • בנו, ר' צבי אליעזר הבלין

הערות שוליים

  1. תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק לד
  2. כמנהג הימים ההם, החתונה התקיימה בערב שבת, יום שישי ג' אדר שני בשעה 15:00 אחר הצהריים בבית הורי הכלה בשכונת בית ישראל, ואפילו הזמנות פרטיות לא נשלחו, כשהמחותנים הסתפקו בפרסום ידיעה בעיתונות. דואר היום מתאריך 15 במרץ 1929.
  3. ראו בספר המשפיע עמוד שח ואילך, מכתבי עידוד מאביו בנושא זה.