רבי ישראל נג'ארה – הבדלי גרסאות
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
===חלק מפיוטיו=== | ===חלק מפיוטיו=== | ||
בין פיוטיו המפורסמים: "[[יה ריבון|יָה רִבּוֹן עָלַם]]", "יַעֲרַת דְּבַשׁ", "[[יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי]]", "יַעְלָם שָׁבַנִי", "[[יעלה יעלה|יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי]]", "[[יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ]]", "[[יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד]]", "[[אַנַּה אֵלֵךְ]]", "[[ניגון ידידי רועי מקימי|יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי]], "יַה קַבֵּל שִׂיחַ דַּל", ורבים נוספים. | בין פיוטיו המפורסמים: "[[יה ריבון|יָה רִבּוֹן עָלַם]]", "יַעֲרַת דְּבַשׁ", "[[יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי]]", "יַעְלָם שָׁבַנִי", "[[יעלה יעלה|יָעְלָה בּוֹאִי לְגַנִּי]]", "[[יוֹנָתִי זִיו יִפְעָתֵךְ]]", "[[יוֹשֵׁב בְּכִסֵּא הוֹד]]", "[[אַנַּה אֵלֵךְ]]", "[[ניגון ידידי רועי מקימי|יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי]], "יַה קַבֵּל שִׂיחַ דַּל", ורבים נוספים. | ||
אחד מפיוטיו הוא פיוט ל[[פורים]] בשם | |||
[[אזכרה ימים מקדם]] בדומה לפיוטו של רבי [[יהודה הלוי]], גם פיוט זה מספר את סיפור המגילה מגילת אסתר בחרוזים ובאקרוסטיכון של א' ב' ושם המחבר. | |||
בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה (יהדות)|קדושה]], [[קבלה]] וחולין. | בשירתו היה שילוב נדיר בין [[קדושה (יהדות)|קדושה]], [[קבלה]] וחולין. | ||
| שורה 26: | שורה 29: | ||
וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]]. | וכן הפיוט [[יה ריבון]] שחיברו הרב [[ישראל נג'ארה]] המודפס בכל הסידורים לפי כל העדות והחוגים הנהוג לשיר אותו ב[[ליל שבת]] לאחר הסעודה או בתוך הסעודה, לפיוט יה ריבון חוברו עשרות ניגונים וביניהם גם ניגונים על ידי [[חסידות חב"ד]]. | ||
===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו=== | ===בני דורו שהתנגדו לפיוטיו=== | ||
הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד | הרב נג'ארה חיבר [[כתובה]] ליום [[מתן תורה]] הנקראת '''כתובה לחג השבועות''' הנהוגה עד היום בקרב כמה מקהילות ה[[חסידים]] לאומרה וגם התחבר לה חיבור בשם [[נתיב מצוותיך]] מאת ראב"ד [[ג'רבא]] הרב שאול הכהן המכונה '''מהרש"ך''' ו'''שאול בחיר השם'''. בעקבות כתיבת השיר "כתובת ישראל" (הפותח במילים "ירד דודי לגנו") המנוסח כ[[כתובה]] בין ישראל לה' בעת [[מתן תורה]], ביקר אותו רבי [[מנחם די לונזאנו]], בן דורו של נג'ארה, וכתב כי "התיר עצמו לומר לה' יתברך כל מה שהנואפים אומרים זה לזה" (מתוך ספרו "שתי ידות", דף קמ"ב). בנוסף קבל על כך שנג'ארה משתמש בסגנון ובמשקל ה[[ערבי]]ים, הזרים לרוח ישראל. | ||
==חיים אישיים== | ==חיים אישיים== | ||
| שורה 47: | שורה 50: | ||
{{מיון רגיל:נג'ארה, ישראל}} | {{מיון רגיל:נג'ארה, ישראל}} | ||
[[קטגוריה:משוררים]] | [[קטגוריה:משוררים]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||