רבי אברהם אבן עזרא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה מתמשכת|}}
 רבי '''אברהם בן מאיר אִבּן עזרא''' (מכונה '''ראב"ע'''; ד'תתמ"ט, 1089 – לערך ד'תתקכ"ד, 1164) היה משורר, פרשן מקרא, פילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד והוגה יהודי בולט בימי הביניים.
-== תולדות חייו ==
+== תולדות חיים ==
-רבי אברהם אבן עזרא נולד בעיר טודלה (או טולדו) שב[[ספרד]] בשנת ד'תתמ"ט (1089 למניינם). בצעירותו עזב את עיר הולדתו והחל לנדוד בערי ספרד בתקווה למציאת מקור כלכלי. בהמשך הרחיב את נדודיו לאזור צפון אפריקה, ובהמשך הגיע אף ל[[מצרים]].
+נולד בעיר טודלה שב[[ספרד]] בשנת ד'תתמ"ט (1089 למניינם). בצעירותו עזב את עיר הולדתו והחל לנדוד בערי ספרד בתקווה למציאת מקור כלכלי. בהמשך הרחיב את נדודיו לאזור צפון אפריקה, ובהמשך הגיע אף ל[[מצרים]].
 היה מיודד עם [[רבי יהודה הלוי]], ואף מזכירו בפירושו לתורה כמה פעמים. ישנם הטוענים שהיה חתנו.
@@ שורה 20: / שורה 19: @@
 == חיבוריו ושיריו ==
-רבי אברהם חיבר פירוש ל[[תורה]] ורוב הנ"ך, בעיקר על דרך הפשט<ref>"האבן עזרא הינו מפשטני המקרא" – התבטא הרבי (שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283). והוסיף: כשהאבן עזרא מביא סוד (פירוש בדרך הסוד) מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. ובהזדמנות נוספת (ש"פ במדבר תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 142): "ובאופן כזה אכן לומד ראב"ע, שהוא ראש הפשטנים".. .וב'לקוטי שיחות כרך י"ז עמ' 50: "מראשי פשטני המקרא"</ref> וה[[דקדוק]].
+רבי אברהם חיבר פירוש ל[[תורה]] ורוב הנ"ך, בעיקר על דרך הפשט{{הערה|"האבן עזרא הינו מפשטני המקרא" – התבטא הרבי (שיחות-קודש תשל"ט כרך ב' עמ' 283). והוסיף: כשהאבן עזרא מביא סוד (פירוש בדרך הסוד) מדגיש הוא שפירוש זה הוא בדרך סוד. ובהזדמנות נוספת (ש"פ במדבר תשל"ז – שיחות-קודש תשל"ד כרך ב' עמ' 142): "ובאופן כזה אכן לומד ראב"ע, שהוא ראש הפשטנים".. .וב'לקוטי שיחות כרך י"ז עמ' 50: "מראשי פשטני המקרא"}} וה[[דקדוק]].
 ב[[שיחה|שיחות]] ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] על פירוש [[רש"י]] מרבה להביא את פירושו ולפלפל בדבריו.
@@ שורה 26: / שורה 25: @@
 בנוסף השאיר אחריו חיבורים מתמטיים ודקדוקיים שונים.
-רבי אברהם אבן עזרא הרבה לכתוב שירים ופיוטים (מהם הפיוטים 'לך אלי' 'כי אשמרה שבת' 'אגדלך' 'צמאה נפשי' ועוד) והיה מהמשוררים הגדולים ביותר בתקופתו. מצויים בידינו למעלה משלוש מאות שירים ופיוטים מפרי עטו, רבים מהם מושרים עד היום בקרב יהודי קהילות המזרח.
+רבי אברהם אבן עזרא הרבה לכתוב שירים ופיוטים (מהם הפיוטים 'לך אלי' 'כי אשמרה שבת' 'אגדלך' 'צמאה נפשי' פיוט לפורים לאחר קריאת מגילת אסתר 'קוראי מגילה' ועוד) והיה מהמשוררים הגדולים ביותר בתקופתו. מצויים בידינו למעלה משלוש מאות שירים ופיוטים מפרי עטו, רבים מהם מושרים עד היום בקרב יהודי קהילות המזרח.
-== פטירתו ==
+== פטירתו ואזכוריו בחסידות ==
 זמן, מקום ונסיבות פטירתו אינם ידועים.
-אולם בספר '[[שערי תשובה]]'<ref>חלק א' סוף פ"ה</ref> כותב [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]: "וכידוע דגם האבן עזרא וכיוצא בו '''מסרו נפשם על קה"ש [=קידוש השם]'''" והעיר על זה הרבי<ref>[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|'אגרות קודש']] כרך יו"ד עמ' קסט</ref>: 'ולעת עתה לא מצאתי מקור לזה'.
+אולם בספר '[[שערי תשובה]]'{{הערה|חלק א' סוף פ"ה}} כותב [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]]: "וכידוע דגם האבן עזרא וכיוצא בו '''מסרו נפשם על קה"ש [=קידוש השם]'''" והעיר על זה הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|'אגרות קודש']] כרך יו"ד עמ' קסט}}: 'ולעת עתה לא מצאתי מקור לזה'.
-בהזדמנות אחרת ציין הרבי<ref>שבת קודש פרשת תצווה י"א אדר ראשון תשכ"ה – שיחות קודש תשכ"ה כרך א' עמ' 392</ref>:" האבן עזרא מובא לפעמים בדא"ח [=ב[[תורת החסידות]]], ואדמו"ר האמצעי כותב אודותיו כי הוא נפטר על קידוש השם; ופרט זה לא מצאתי אצל אף אחד שכותב אודות דברי ימי חייו".
+בהזדמנות אחרת ציין הרבי{{הערה|שבת קודש פרשת תצווה י"א אדר ראשון תשכ"ה – שיחות קודש תשכ"ה כרך א' עמ' 392}}:" האבן עזרא מובא לפעמים בדא"ח [=ב[[תורת החסידות]]], ואדמו"ר האמצעי כותב אודותיו כי הוא נפטר על קידוש השם; ופרט זה לא מצאתי אצל אף אחד שכותב אודות דברי ימי חייו".
-ובהתייחסות נוספת<ref>יום ב' דחג השבועות תש"ל – 'שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 234</ref>: "דברי האבן עזרא הובאו כמה פעמים בתורת החסידות".
+ובהתייחסות נוספת{{הערה|יום ב' דחג השבועות תש"ל – 'שיחות קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 234}}: "דברי האבן עזרא הובאו כמה פעמים בתורת החסידות".
-אולם ב[[רשימת היומן]] כותב הרבי בשם אדמו"ר הריי"צ, שאדמו"ר הרש"ב היה לומד פירוש נוסף ב[[חת"ת|שיעור היומי]] בכל שנה (מלבד פירוש רש"י), ו''''אפילו פירוש הראב"ע''' [ופה משמע לכאורה הסתייגות ממנו ביחס לשאר הפירושים]'.
+וב[[רשימת היומן]]{{הערה|ע' כד. וראו גם שם ע' קכח, שם מספר אדמו"ר הריי"צ שבהגיעו לגיל 14 החל ללמוד איתו אביו בקביעות: משנה, תניא, פי' הרמב"ן והראב"ע עה"ת. וראו גם סה"ש תרצ"ו ע' 45. ע' 136. תרצ"ז ע' 197. תש"א ס"ע 150. תש"ב ע' 27. תש"ו ע' 8. תורת מנחם חכ"ט ע' 113. חמ"ו ע' 373.}} כותב הרבי בשם אדמו"ר הריי"צ, שאדמו"ר הרש"ב היה לומד פירוש נוסף ב[[חת"ת|שיעור היומי]] בכל שנה (מלבד פירוש רש"י), ובניהם גם פירוש האבן עזרא.
+בגיל שמונה התחיל [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] לחבר פירוש על התורה שיכלול ויסכם את הפירושים של [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]] על התורה. בהיותו בן עשר חלם [[חלום]], בו רבי [[ראובן בעל שם|ראובן בעל-שם]] (שהיה צדיק נסתר) אומר לו שהוא נתבע לדין. כאשר נכנס איתו ל[[בית הכנסת]] ב[[ליאזנא]], רבי ראובן הוליכו לעבר השולחן, שם ישבו שלשה זקנים, ואמר לו: "שלושה זקנים אלה, [[רש"י]], האבן עזרא וה[[רמב"ן]], תובעים אותך לדין תורה, על שאתה רוצה לשלול את זכותם מלהיות מזכי הרבים מלהגות וללמוד בפירושיהם, על ידי חיבור פירושך הכלול משלושת פירושיהם". אדמו"ר הזקן נבהל מהדברים, והבטיח שישרוף את פירושו. לאחר פנו אליו הזקנים ובירכו אותו שיחדש [[חידושי תורה]] ודרכי עבודה ב[[עבודת ה']]. לאחר שהתעורר התענה אדמו"ר הזקן, ולאחר שחלם בשנית, שרף את פירושו.
+לפי השמועה{{הערה|ראה כפר חב"ד גיליון 718 עמ' 51}}, [[הרבי]] התבטא בהזדמנות מסויימת, כי {{ציטוטון|לא בכדי הניח מסדר החומש את פירוש האבן עזרא בסמיכות לפירוש רש"י}}.
 == ראו גם ==
 *הפיוט [[ניגון צמאה נפשי|צמאה נפשי]] שחיבר
@@ שורה 46: / שורה 48: @@
 *[https://col.org.il/news/132520 '''מפרש וחד חידות'''] חב"ד אונליין
+{{ראשונים}}
-<references />
+{{הערות שוליים}}
-{{קצרמר|אישים}}
 [[קטגוריה:ראשונים]]
 [[קטגוריה:משוררים]]
 [[קטגוריה:פרשני המקרא]]
+[[en:Rebbe Abraham Ibn Ezra]]