משתמש:מחובר/תענית שעות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תענית שעות''' היא תענית לזמנים קצרים, עד חצות היום או עד זמן מנחה. במשך השנים עודד הרבי כמה פעמים להצטרף לקריאת הרבנים לעשות תענית שעות. | |||
כ"ג כסלו [[תש"מ | בדרך כלל היה זה קשור עם המצב בארץ הקודש. | ||
==בגמרא== | |||
מסכת תענית דף יב. בדברי רב חסדא<ref>mercava</ref>: כל תענית שלא שקעה עליה חמה לאו שמיה תענית{{מונחון|לא שמה תענית. אינה יכולה להיקרא תענית}} | |||
דבריו נדחו. | |||
== כ"ג כסלו תש"מ == | |||
[[כ"ג כסלו]] תש"מ היה הפעם הראשונה בה הרבי אמר להצטרף לקריאת גדולי הרבנים לקבווע תענית שעות | |||
מתחילת החורף דיבר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] על המצב הקשה השורר בארצנו-הקדושה. במוצאי שבת קודש [[פרשת חיי שרה]], לאחר שהשמיע דברים על המצב, אמר הרבי{{הערה|שיחות-קודש תש"מ כרך א' עמ' 419 }}: ידוע ששיטת החסידות היא שלא 'אוחזים' מגזירת תענית על הציבור, כמבואר ב'אגרת התשובה', וכפי שנוכחים בפועל בחולשה הנפעלת כתוצאה מצומות, בזמן שבו צריכים לעסוק בשקידה והתמדה בלימוד התורה. | מתחילת החורף דיבר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] על המצב הקשה השורר בארצנו-הקדושה. במוצאי שבת קודש [[פרשת חיי שרה]], לאחר שהשמיע דברים על המצב, אמר הרבי{{הערה|שיחות-קודש תש"מ כרך א' עמ' 419 }}: ידוע ששיטת החסידות היא שלא 'אוחזים' מגזירת תענית על הציבור, כמבואר ב'אגרת התשובה', וכפי שנוכחים בפועל בחולשה הנפעלת כתוצאה מצומות, בזמן שבו צריכים לעסוק בשקידה והתמדה בלימוד התורה. | ||
| שורה 8: | שורה 16: | ||
לדאבוננו סיכם הרבי, מוכרחים להגיע לעניין התענית – אם זו תהיה דעתם של גדולי הרבנים. | לדאבוננו סיכם הרבי, מוכרחים להגיע לעניין התענית – אם זו תהיה דעתם של גדולי הרבנים. | ||
הרבי התייחס לקריאת הרבנים | הרבי התייחס לקריאת הרבנים, והביע דעתו כי העובדה שלא נכנסו לפרטי פרטים איך בדיוק לקיים את יום התענית שעות – נכונה, כך שכל קהילה תוכל לעשות זאת כמנהגה – "נהרא נהרא ופשטיה". בד בבד ביקש הרבי לעורר על אמירת 'עננו' וקריאת 'ויחל' (אם תפילת מנחה תתקיים מיד לאחרי חצות). הרבי אף הציע לומר את פרקי התהילים שהציע בשעתו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ: '''כ'''<nowiki/>', '''כ"ב''', '''ס"ט.''' | ||
בהתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]]{{הערה|שיחות-קודש תש"מ כרך א' עמ' 587}} ביקש שהמרא דאתרא, הגה"ח רבי [[זלמן שמעון דבורקין|זלמן שמעון דווארקין]], יכריז על פרטי סדר היום של ה'תענית שעות'. קודם לכך ביקש הרבי שהרב יאמר תחילה לחיים, אך ציין בחיוך שימזגו לו פחות מרביעית, כדי שיוכל לפסוק הלכות. | בהתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]]{{הערה|שיחות-קודש תש"מ כרך א' עמ' 587}} ביקש שהמרא דאתרא, הגה"ח רבי [[זלמן שמעון דבורקין|זלמן שמעון דווארקין]], יכריז על פרטי סדר היום של ה'תענית שעות'. קודם לכך ביקש הרבי שהרב יאמר תחילה לחיים, אך ציין בחיוך שימזגו לו פחות מרביעית, כדי שיוכל לפסוק הלכות. | ||
יום חמישי פרשת וישב כ"ג כסלו תש"מ נקבע ליום 'תענית השעות'. באותו יום השמיע הרבי שיחה מיוחדת של 'דברי כיבושין'. | יום חמישי [[פרשת וישב]] [[כ"ג כסלו]] תש"מ נקבע ליום 'תענית השעות'. באותו יום השמיע הרבי שיחה מיוחדת של '[[דברי כיבושין]]'. | ||
בתחילת השיחה התנצל הרבי שמכיוון שזו תענית שעות "אין לעכב את הקהל", אלא שמכל מקום להיותו יום ו"עת רצון" ידבר מועט בכמות – המחזיק את המרובה, ובוודאי "ויחכם עוד". | בתחילת השיחה התנצל הרבי שמכיוון שזו תענית שעות "אין לעכב את הקהל", אלא שמכל מקום להיותו יום ו"עת רצון" ידבר מועט בכמות – המחזיק את המרובה, ובוודאי "ויחכם עוד". | ||
על מידת ההשפעה של התענית איחל הרבי עוד בטרם התקיימה ואמר בשיחת ש"פ וישלח{{הערה|שם עמ' 538}}, שעניין "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין כו'" יבטל את השטות התלויה בבחירתם החופשית של אותם בעלי השפעה, והוסיף כי "דבר זה יפעל גם שיעשו תשובה על ענייניהם הפרטיים שכן זכות הרבים מסייעתם". | על מידת ההשפעה של התענית איחל הרבי עוד בטרם התקיימה ואמר בשיחת ש"פ וישלח{{הערה|שם עמ' 538}}, שעניין "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין כו'" יבטל את השטות התלויה בבחירתם החופשית של אותם בעלי השפעה, והוסיף כי "דבר זה יפעל גם שיעשו תשובה על ענייניהם הפרטיים שכן זכות הרבים מסייעתם". | ||
== ערב-ראש-חודש סיוון תש"מ == | |||
בקשר עם | |||
== ערב ראש-חודש סיוון תשמ"א == | |||
בקשר עם | |||
== ז"ך מנחם-אב תשמ"א == | |||
בקשר עם | |||
== ז' תמוז תשמ"ב == | |||
בקשר עם | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תעניות]] | [[קטגוריה:תעניות]] | ||