ארבעה טורים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
הספר ''' | הספר '''אַרְבַּעַה טוּרִים''' (נקרא גם; '''הַטּוּר''', או בקצרה; '''הַדַ"ט''') הוא אחד מהחיבורים המרכזיים ב[[הלכה]], שחובר על-ידי רבינו [[יעקב בן אשר]] בנו של [[הרא"ש]]. מהווה את הבסיס במבנה ובתוכן לחיבורי ההלכה הגדולים שבאו אחריו, [[שולחן ערוך]] לרבינו [[יוסף קארו]] וה[[רמ"א]] והנושאי כלים ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] הנקרא גם '''שולחן ערוך הרב'''. | ||
==סגנון הספר== | ==סגנון הספר== | ||
הטור מביא גם את טעמי ההלכות באריכות הביאור, בשונה מה[[שולחן ערוך]] שבא אחריו, שכתב בקיצור רק את ההלכות עצמם, כיון שסמך על הפירוש "בית יוסף" שצירף אל הטור{{הערה|[[הרבי]], שיחת [[י' כסלו]] [[תשל"ז]].}}. לדוגמא, טעם מפורסם שמביא הרבי בשיחותיו הוא דברי ה[[מדרש]] שהובאו בטור{{הערה|[[אורח חיים]] סימן תקפא.}} ש[[עם ישראל]] ב[[ערב ראש השנה]] "לובשים לבנים ומתעטפים לבנים", כיון שיודעים שיזכו בדין של [[ראש השנה]]. אך [[הרבי]] מדגיש שגם את ענינים אלו, הוא מביא בתור '''פוסק''', ומשלב זאת כחלק מה[[הלכה]]{{הערה|ראו [[דבר מלכות ערב ראש השנה|שיחת ערב ראש השנה]] [[תשנ"ב]].}}. | הטור מביא גם את טעמי ההלכות באריכות הביאור, בשונה מה[[שולחן ערוך]] שבא אחריו, שכתב בקיצור רק את ההלכות עצמם, כיון שסמך על הפירוש "בית יוסף" שצירף אל הטור{{הערה|[[הרבי]], שיחת [[י' כסלו]] [[תשל"ז]].}}. לדוגמא, טעם מפורסם שמביא הרבי בשיחותיו הוא דברי ה[[מדרש]] שהובאו בטור{{הערה|[[אורח חיים]] סימן תקפא.}} ש[[עם ישראל]] ב[[ערב ראש השנה]] "לובשים לבנים ומתעטפים לבנים", כיון שיודעים שיזכו בדין של [[ראש השנה]]. אך [[הרבי]] מדגיש שגם את ענינים אלו, הוא מביא בתור '''פוסק''', ומשלב זאת כחלק מה[[הלכה]]{{הערה|ראו [[דבר מלכות ערב ראש השנה|שיחת ערב ראש השנה]] [[תשנ"ב]].}}. | ||
| שורה 48: | שורה 49: | ||
==נושאי הכלים== | ==נושאי הכלים== | ||
אחרי שהתחבר ה[[שולחן ערוך]] והתרבו המפרשים עליו, כונו אלו בשם "נושאי כלים", כהמשך לשם הספר שנדמה לשולחן, ועליו המפה - הגהות ה[[רמ"א]], ועליהם הכלים. בעקבות זאת הכינוי הועתק בספרות ההלכה גם לספרים שקדמו לשולחן ערוך: ארבעת הטורים ולפניו [[משנה תורה לרמב"ם]]. | |||
נושאי הכלים שעל הטורים הם: | |||
*'''בית יוסף''': לאחר שפורסם הטור, הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו [[הרא"ש]], שפסקיו היו לפי דעת [[בעל התוספות]], אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב רבי [[יוסף קארו]] את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא. כמה שנים לאחר כתיבת ה"בית יוסף", החליט רבי יוסף קארו לתקנו ולשפרו, בחיבור נוסף שחיבר עליו בשם '''בדק הבית''', שכלל תיקונים והגהות ל"בית יוסף". | *'''בית יוסף''': לאחר שפורסם הטור, הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו [[הרא"ש]], שפסקיו היו לפי דעת [[בעל התוספות]], אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב רבי [[יוסף קארו]] את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא. כמה שנים לאחר כתיבת ה"בית יוסף", החליט רבי יוסף קארו לתקנו ולשפרו, בחיבור נוסף שחיבר עליו בשם '''בדק הבית''', שכלל תיקונים והגהות ל"בית יוסף". | ||
*'''דרכי משה''': [[הרמ"א]] חיבר במקביל לבית יוסף חיבור דומה, ובו פוסק לפי דרך האשכנזים. | *'''דרכי משה''': [[הרמ"א]] חיבר במקביל לבית יוסף חיבור דומה, ובו פוסק לפי דרך האשכנזים. | ||