יצחק יואל רפאלוביץ – הבדלי גרסאות

משפחה
אין תקציר עריכה
 
(11 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
{{עריכה|כל הערך=כן}}
[[קובץ:הרב רפאלוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק יואל רפאלוביץ (תמונה שצולמה בעת [[אסיפת הרבנים עת"ר]])]]
הרב '''יצחק יואל רפאלוביץ''' היה רבה של [[קרמנצוג']] במשך כ-53 שנה עד עלותו ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרצ"ב]]{{הערה|שערי ציון שם, ובתורת א"י שעלה בתרצ"ה, וברשימות דברים (חיטריק) עמ' 396 שעלה לארץ בתרפ"ד.}}.
הרב '''יצחק יואל''' רפאלוביץ נולד לאביו ר' דוד בשנת תרי"ד{{הערה|ירחון שערי ציון תרח"צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח"צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו}} או תרי"ח{{הערה|ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190}}.
[[קובץ:הרב רפאלוביץ.jpg|ממוזער|הרב יצחק יואל רפאלוביץ (תמונה שצולמה בעת [[אסיפת הרבנים עת"ר]])]]
בצעירותו (גיל 16?) נשתדך עם רבקה בתו של הרב [[יוסף תומרקין]] רבם של חסידי חב"ד ב[[קרמנצ'וג]]{{הערה|רשימות היומן עמ' רלז.}}. לאחר פטירתו של הרב תומרקין מילא את מקומו אחיו וחתנו הרב [[צבי תומרקין]], ולאחר פטירתו מילא את מקומו הרב רפאלוביץ במשך כ-53 שנה עד עלותו לארץ ישראל בשנת תרצ"ב{{הערה|שערי ציון שם, ובתורת א"י שעלה בתרצ"ה, וברשימות דברים (חיטריק) עמ' 396 שעלה לארץ בתרפ"ד.}}.


==תולדות חיים==
==תולדות חייו==
נולד לאביו ר' דוד בשנת [[תרי"ד]]{{הערה|ירחון שערי ציון תרח"צ עמ' נג, וירחון תורת ארץ ישראל שנת תרח"צ, מציינים שנפטר בשנת ה-84 או ה-85 לחייו}} או תרי"ח{{הערה|ספר אהלי שם (גוטליב) עמ' 190}}.
בצעירותו (גיל 16?) נשתדך עם רבקה בתו של הרב [[יוסף תומרקין]] רבם של חסידי חב"ד ב[[קרמנצ'וג]]{{הערה|רשימות היומן עמ' רלז.}}. לאחר פטירתו של הרב תומרקין מילא את מקומו אחיו וחתנו הרב [[צבי תומרקין]], ולאחר פטירתו מילא


הרב '''יצחק יואל''' היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], ו[[אדמו"ר הרש"ב]].
הרב '''יצחק יואל''' היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], ו[[אדמו"ר הרש"ב]].
שורה 20: שורה 21:
בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת תרצ"א<ref>באניה איליאץ. הארץ 27.10.1931</ref> והתגורר ב[[ירושלים]], לאחר עלייתו לארץ נשאר הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה היחידי של קרמנצ'וג.
בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה ל[[ארץ הקודש]] בשנת תרצ"א<ref>באניה איליאץ. הארץ 27.10.1931</ref> והתגורר ב[[ירושלים]], לאחר עלייתו לארץ נשאר הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה היחידי של קרמנצ'וג.


נפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]]{{הערה|שערי ציון ותורת א"י הנ"ל.}} (כנכתב ע"ג מצבתו ובעתונות התקופה ובתורת T"י חוברת יא-יג). ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
נפטר ב[[כ"ו תמוז]] [[תרצ"ח]]{{הערה|שערי ציון ותורת א"י הנ"ל.}} (כנכתב ע"ג מצבתו ובעתונות התקופה ובתורת א"י חוברת יא-יג). ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].


== משפחתו ==
== משפחתו ==
בנו, גדליה.
* בנו, גדליה
 
* בנו, סענדער
בנו, סענדער.
* בנו, משה מאיר
 
* בנו, חיים חייקל{{הערה|נפטר כ"ז אב תש"ם}}
בנו, משה מאיר.
* בתו, מרים-סימא, נישאה לאפרים פישל גאראוויץ
 
* בתו, דאבע-שרה
בנו, חיים חייקל (נפטר כ"ז אב תש"ם).
 
בתו, מרים-סימא, נישאה לאפרים פישל גאראוויץ.
 
בתו, דאבע-שרה.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 40: שורה 36:
*ספר '''מאורי ישראל''' ע' 151-153.
*ספר '''מאורי ישראל''' ע' 151-153.
*שו"ת '''מהר"י תומרקין''' ע' 62-71.
*שו"ת '''מהר"י תומרקין''' ע' 62-71.
וראה שו"ת נשמת חיים סימן נ.
*שו"ת נשמת חיים סימן נ.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}