רבי יעקב בן אשר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגית: קישורים לדפי פירושונים |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ציור הוד זיו פני רבינו יעקב אשכנזי בן רבינו אשר אשכנזי בעל הטורים זיעוכי"א מטוליטולה-טולידו שבספרד.jpg|שמאל|ממוזער|ציור המיוחס לבעל הטורים מתחתיו הכיתוב בתמונה הישנה; '''הוד פני אביר יעקב רבינו יעקב בעל ארבעת הטורים''']] | [[קובץ:ציור הוד זיו פני רבינו יעקב אשכנזי בן רבינו אשר אשכנזי בעל הטורים זיעוכי"א מטוליטולה-טולידו שבספרד.jpg|שמאל|ממוזער|ציור המיוחס לבעל הטורים מתחתיו הכיתוב בתמונה הישנה; '''הוד פני אביר יעקב רבינו יעקב בעל ארבעת הטורים''']] | ||
רבי '''יעקב בן אשר''' (ה'כ"ט בערך - [[י"ב תמוז]] ה'ק"ג בערך), היה אחד מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], בנו של ה[[רא"ש]]. מכונה "'''בעל הטורים'''" על שם ספר ההלכה המקיף שכתב, "[[ארבעה טורים]]". | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
חיבור נוסף הוא פירוש ל[[חומש|תורה]] המבוסס ברובו על דברי [[רמב"ן]] ומכיל גם דברי עוד מפרשים שקדמוהו: [[רש"י]], ר' [[יוסף קמחי]], [[אבן עזרא]] [[רשב"ם]] ו[[הרא"ש]]. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים). | חיבור נוסף הוא פירוש ל[[חומש|תורה]] המבוסס ברובו על דברי [[רמב"ן]] ומכיל גם דברי עוד מפרשים שקדמוהו: [[רש"י]], ר' [[יוסף קמחי]], [[אבן עזרא]] [[רשב"ם]] ו[[הרא"ש]]. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים). | ||
מתוך החיבור נדפס בחומשים פירוש בשם "'''בעל הטורים'''" הכולל רק את ההקדמות לגוף הפירוש, בהן הביא רבינו יעקב [[גימטריה|גימטריאות]] ורמזי מספרים, אותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה [[מהר"ם מרוטנבורג]]). חיבור זה מודפס כיום ברוב החומשים (גם אלו שאינם [[מקראות גדולות]]) התפרסם והתחבב מאוד בקרב הלומדים, ומובא רבות ב[[תורת החסידות]]. | מתוך החיבור נדפס בחומשים פירוש בשם "'''בעל הטורים'''" הכולל רק את ההקדמות לגוף הפירוש, בהן הביא רבינו יעקב [[גימטריה|גימטריאות]] ורמזי מספרים, אותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה [[מהר"ם מרוטנבורג]]). חיבור זה מודפס כיום ברוב החומשים (גם אלו שאינם [[מקראות גדולות]]) התפרסם והתחבב מאוד בקרב הלומדים, ומובא רבות ב[[תורת החסידות]]. פירושו המלא ('פירוש הארוך') נתגלה והוצא לאור בשנים האחרונות. | ||
===קיצור פסקי הרא"ש=== | ===קיצור פסקי הרא"ש=== | ||